גם בגלל כצמן: הרווח הנקי של טוכמאייר ורוזן נחתך ב־83%

מכירת פרויקט הרכבת בתל אביב ומתחם בית הנערה שבהוד השרון (50%), ביחד עם עלייה בהכנסות ממגזר המלונות, הובילו לקפיצה של 33% בהכנסותיה הרבעוניות של ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, לרמה של 404 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הקפיצה הייתה גדולה יותר, 126%, וההכנסות הסתכמו בשיא של 1.3 מיליארד שקל. זו הפעם הראשונה שבה ישראל קנדה חוצה את רף מיליארד השקלים בסיכומם של שלושה רבעונים.

חרף זאת, המשקיעים באחוזת בית הגיבו בשלילה לפרסום דו"חותיה הרבעוניים של חברת הנדל"ן והמניה נפלה בסיום יום המסחר בכמעט 9%. לפי גורמים בשוק, המשקיעים שלחו את המניה לירידה בשל העלייה בעלויות המימון, ספקנות לגבי תחזיות הרווח הגולמי בפרט והערכות מחירי מכירה עתידיים בכלל, וכן בשל הסנטימנט השלילי הכולל, שבמסגרתו ירדו 12 חברות שכלולות במדד ת"א נדל"ן, בנוסף לישראל קנדה, ביותר מ־3%, זאת בשל החשש מהשפעות הריבית העולה השונות.

55% מההכנסות של ישראל קנדה במהלך ינואר־ספטמבר, 708 מיליון שקל, התקבלו ממכירת מקרקעין, מרביתן ממכירת 50% מבית הנערה תמורת 441 מיליון שקל וממכירת זכויותיה במתחם הרכבת שסמוך לתחנה המרכזית בתל אביב בעסקה של 486 מיליון שקל. ההכנסות מהפעלת וניהול בתי מלון זינקו ברבעון השלישי ב־84% לרמה של 89 מיליון שקל, ובינואר־ספטמבר זינקו ב־136% להיקף של 188 מיליון שקל. אך עלות הפעלת המלונות קפצה גם היא ל־178 מיליון שקל. ישראל קנדה החלה לפעול בתחום המלונאות ב־2019 ומחזיקה תשעה מלונות בישראל שבהם כ־1,200 חדרים. ביולי נכנסה מנורה־מבטחים כשותפה בזרוע המלונאות (15%) בעסקה ששיקפה לה שווי של 600 מיליון שקל. שיערוכי הנדל"ן הניבו 232 מיליון שקל, 16% פחות מאשר בתקופה המקבילה.

השיפור בהכנסות לווה בעלייה חדה בהוצאות, כשאלה זינקו ב־287% ל־270 מיליון שקל ברבעון השלישי וב־289% ל־749 מיליון שקל במהלך ינואר־ספטמבר; וזו הובילה לירידה של 43% ברווח התפעולי הרבעוני שהסתכם ב־134 מיליון שקל. מעבר לכך, ניסיון ההשתלטות הכושל על נורסטאר של חיים כצמן, בעלת השליטה בג'י סיטי (גזית גלוב לשעבר), שבמהלכו רכשו רוזן וטוכמאייר 22% ממניותיה ושילמו 344 מיליון שקל, עלה לישראל קנדה, בעקבות הצלילה בשווייה של נורסטאר, בהוצאות של 50 מיליון שקל ברבעון ו־73 מיליון שקל במהלך ינואר־ספטמבר. בנוסף, סבלה ישראל קנדה גם מזינוק של 74% בהוצאות המימון הרבעוניות שהגיעו ל־32 מיליון שקל, ומקפיצה של 65% בהן במהלך ינואר־ספטמבר ל־84 מיליון שקל. זאת בעיקר בשל השפעת עליית הריבית על ההלוואות שנטלה שמרביתן בריבית משתנה (כ־4.8 מיליארד שקל בהתחייבויות לתאגידים בנקאיים ואג"ח).

כתוצאה מכל זאת צנח הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של ישראל קנדה ברבעון השלישי ב־83% והגיע ל־31 מיליון שקל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הוא ירד ב־5% כשהתייצב על 286 מיליון שקל.

ישראל קנדה מכרה ברבעון השלישי 82 דירות במחיר ממוצע של 5 מיליון שקל לדירה, זאת לעומת 72 דירות במחיר ממוצע של 4.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך ינואר־ספטמבר מכרה 312 דירות במחיר ממוצע של 4.8 מיליון שקל, זאת לעומת 206 דירות במחיר של 3.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההכנסות ממכירת דירות עלו במהלך ינואר־ספטמבר ל־76 מיליון שקל, פי 3 יותר מאשר בתקופה המקבילה, כולן מפרויקט אחד העם בתל אביב (ובו 69 דירות שמהן נמכרו כבר 59). ברבעון הרביעי מכרה עד כה 60 דירות במחיר ממוצע של 5 מיליון שקל. ההכרה בהכנסות ממכירת הדירות מבוצעת בהתאם להתקדמות בבנייה, ולכן נתוני המכירה ברבעון אינם משתקפים במלואם בנתוני ההכנסות ממכירת דירות ברבעון.

ישראל קנדה נסחרת כיום בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 2.8 מיליארד שקל, זאת לאחר שמתחילת השנה מחקה המניה 53% מערכה, מה שהוביל למחיקה של יותר מ־3 מיליארד שקל בשווי השוק של החברה. זאת בשעה שמדד ת"א־נדל"ן, שבו היא כלולה, ירד ב־25% ומדד ת"א־125 ירד בפחות מ־10%.