המשרד להגנת הסביבה יודח ממוסדות התכנון: "צעד קיצוני שעלול להיות בכייה לדורות"

במשרד האוצר לא ויתרו: היועצים הסביבתיים של המשרד להגנת הסביבה יודחו מכל מוסדות התכנון לטובת יועצים מהמגזר הפרטי, זאת למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה ואזהרת אנשי המקצוע כי המהלך עשוי להוות פתח לניגודי עניינים ופגיעה משמעותית בסביבה ואף בבריאות הציבור. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי ״זהו מהלך קיצוני שמשמעותו היא בכייה לדורות״.

זאת ועוד, לכלכליסט נודע כי במסגרת התקציב שהוקצה למשרד להגנת הסביבה 250 מיליון שקל שהוקצו אשתקד עבור החברה הערבית יחולקו מחדש, ו-100 מיליון שקלים מתוכם יועברו ל״פעילות מגזרים וחברה בישראל״.

כיום, היועצים הסביבתיים ברוב מוסדות התכנון – מלבד הות״ל והותמ״ל, הם עובדי המשרד להגנת הסביבה, אשר מתבססים על התשתית המקצועית והמדיניות הסביבתית הכוללת של המשרד באופן שמאפשר בחינה מעמיקה של ההשלכות הסביבתיות בתוכניות, וכך גם הנגשת המידע לציבור באופן ברור ומפורט.

הפרטת הייעוץ הסביבתי לטובת יועצים מהמגזר הפרטי, שאינם מחויבים להסדרי ניגוד עניינים ואינם נהנים מתשתית הידע הרחבה הקיימת במשרד להגנת הסביבה, עלולה לפגוע באיכות ההחלטות בהליכי התכנון באופן אקוטי, וכך למשל לאפשר בנייה של מתקנים מזהמים בסמוך לאוכלוסייה אזרחית, פגיעה בשטחים הפתוחים והתפשרות על סטנדרטים סביבתיים לטובת אלו המסחריים.

לדברי מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, ״בזמן קצר יחסית בהיערכות לתקציב, הצלחנו לסלק לא מעט איומים. סיכמנו עם האוצר שנקיים דיון וננסה להגיע להסכמות לגבי עניין היועצים הסביבתיים, זהו לא סוף פסוק״.

במשרד להגנת הסביבה לא הצליחו להסיר לחלוטין מהפרק את דרישת האוצר להתערבות בחוק אוויר נקי והחוק ישונה, אך הצדדים הצליחו להגיע למתווה מוסכם המפחית את הפגיעה בחוק. החברה לניהול מערכת החשמל (נגה) תוכל להיכנס לנעליו של המשרד להגנת הסביבה ולהורות לתחנות כוח לפעול בניגוד להיתר שניתן להן מכוח חוק אוויר נקי, ובכך לגרום לזיהום אוויר חריג ללא סנקציות, אך זאת ״לזמן המצומצם ביותר שהדבר נדרש למניעת פגיעה באספקת החשמל״.

פרקי זמן מדויקים לא הוגדרו, אך החברה לניהול המערכת תפעל בהתאם לנוהל שייקבע במשותף עם הגנת הסביבה. גם משרד האנרגיה יוכל לאשר לחברה לניהול המערכת לחרוג מהיתר הפליטה למשך שלושה עד תשעה חודשים.

דרישת משרד האוצר לשינוי החוק כך שבעת בניית פרויקטי תשתית יותרו חריגות קיצוניות מערכי הרעש המותרים שונתה, כך שגורמי הגנת הסביבה יוכלו להורות בצו להפסיק מפגע רעש, בהתייעצות עם הגורם הממשלתי הרלוונטי. בנוסף, סוכם כי תקודם חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה, וכי תעריף החשמל ייתמוך בהקמת מתקני פסולת המייצרים חשמל, דוגמת ביוגז והשבת אנרגיה.

"גם בערים החרדיות אין מספיק פחים, יש פסולת ברחובות"

בשנת 2023, בסיס התקציב של המשרד להגנת הסביבה יהיה 310 מיליון שקל, ללא רזרבות אוצר שיחושבו בהמשך. זאת, לעומת תקציב של 428 מיליון שקל כולל רזרבות בשנת 2022, תחת ממשלת ממשלת לפיד-בנט.

כוח האדם במשרד להגנת הסביבה סובל ממחסור שאותו מגדירים גורמים בתחום כ׳כרוני׳, אך הסיכום התקציבי כולל תוספת כוח אדם של שישה תקנים נוספים בלבד. בתקציב המדינה לשנת 2022, נוספו למשרד 36 תקנים נוספים. לפי ההערכות, למשרד להגנת הסביבה חסרים כיום עשרות תקנים לשם עמידה במשימותיו הרבות (רק בשנים 2016-2021, בוטלו במשרד כ-50 תקנים).

מעבר לבסיס התקציב, אושרו תוספות בהיקף כולל של 510 מיליון שקל, בפריסה למספר שנים, אך חלק גדול מהן, אושרו תחת הממשלה הקודמת כך שלא מדובר בתקציב חדש, ומימושן טעון כעת בשינוי או יישום החלטות עבר. 200 מיליון שקל יוקצו לנושאי אקלים שונים בפריסה תלת-שנתית. 100 מיליון שקל יוקצו ״לפעילות מגזרים וחברה בישראל״ ולתוכנית לחברה החרדית עליה שוקדים כעת במשרד.

המקור התקציבי לכך הוא שינוי החלטת ממשלת לפיד-בנט, במסגרתה הוקצו 250 מיליון שקל לשיפור מצב איכות הסביבה, היערכות לשינוי אקלים, בנייה ירוקה ופעולות חינוך והסברה ביישובי החברה הערבית. למעשה, הממשלה הנוכחית עשויה להפחית מהתקצוב שניתן לחברה הערבית, כך לפי סיכום מול משרד האוצר. 40 מיליון שקל נוספים, יוקצו לפרויקטים שונים ברשויות מקומיות ואזוריות בנושאי סביבה.

לדברי גיא סמט, מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, ״אנחנו לא יודעים כמה בסופו של דבר ניקח מהמקור התקציבי הזה. בעבר הוקצו מספר רב של פעמים תקציבים לחברה הערבית. יש עוד אוכלוסיות שזקוקות לתקציב ולא קיבלו אותו בעבר. מעולם המשרד לא תמך בחברה החרדית, למשל. גם בערים החרדיות אין מספיק פחים, יש פסולת ברחובות. הגענו למשברים בחברה החרדית, עם מחאות על עניין החד-פעמי. אנחנו חושבים שזה ראוי להתייחסות״.

גם חוק של הממשלה הקודמת מאושר כעת מחדש: ליישום חוק רישוי משולב יוקצו 46 תקני כוח אדם, ו-170 מיליון שקל. הצדדים הצליחו להגיע למתווה מוסכם. יישום החוק יעניק הקלות לעסקים הטעונים באישורי המשרד להגנת הסביבה ויקצר הליכים הקיימים כיום. בעבר הוערך שליישום החוק נדרשים כ-320 מיליון שקל בפריסה ל-5 שנים, בין היתר עבור טרנספורמציה דיגיטלית. לדברי סמט, ״לדעת אנשי המקצוע זהו סכום מספק ומכובד ליישום החוק״.

חוק התלמת, שמטרתו לפעול למוכנות וטיפול בזיהום דלק ונפט בים – תחום המוזנח בישראל מזה שנים רבות למרות החלטות ממשלה, אינו נכלל במסגרת התקציב וחוק ההסדרים. להערכת המשרד להגנת הסביבה, לצורך חקיקת החוק והגנה על הים מפני סכנת זיהום חמורה, יש צורך ב-100 מיליון שקל בפריסה ל-5 שנים במטרה להקים תחנות חירום לזיהום ים ולציידן כראוי, וכך גם בתוספת של 20 תקני כוח אדם לפחות.