ליברמן: "עד 16 בינואר צריך לפתוח את השמים גם לנכנסים וגם ליוצאים"

"אני שואף להוריד את מחירי הדיור בשיעור גבוה יותר ממה שחשבתי בעבר. עד סוף 2022 לא תהיה עליית מחירים, וב-2023 הייתי רוצה לראות כבר ירידה במחירי הדיור"; כך אמר היום (ד') שר האוצר אביגדור ליברמן, במסגרת ועידת התחזיות 2022 של כלכליסט ובנק הפועלים.

ליברמן התייחס בדבריו בין היתר גם ליוקר המחיה, ואמר כי "זה מה שחשוב לכל אזרחי ישראל. יוקר מחיה זה לא ערטילאי, זה דבר קונקרטי. ולא הכל תלוי בנו. מחירי חשמל נקבעים ברשות החשמל, לממשלה אין יכולת להשפיע, זו רשות עצמאית. מה שעוד משפיע לרעה על המחירים בכל העולם, זה מחירי סחורות והובלה ימית - וזה לא יכול שלא להשפיע".

עם זאת, ליברמן ציין כי בהשוואה בינלאומית מצבה של ישראל טוב. "אנחנו עוברים את עליית המחירים בצורה טובה יחסית. בכלל בכל נתוני המאקרו, כנראה אנחנו המדינה עם המצב הכי טוב בכל ה-OECD". בשני תחומים הסכים שר האוצר לומר כי הוא שואף להוריד את המחירים. לגבי הדיור אמר כי "אנחנו יכולים להשפיע על ההיצע, ומבחינת שיווקים שברנו את כל השיאים מאז 48. בישראל בניית יחידת דיור אורכת 30 חודשים, זה טירוף וזה בגלל רגולציה. זה לא מתכנס לשום דבר. בארה"ב ובאנגליה מדובר ב-15-16 חודש".

לשאלה האם הוא "מאשים" את בנק ישראל בריבית הנמוכה שמתדלקת את שוק הדיור, השיב ליברמן כי "הריבית לא שייכת לנגיד, הריבית נקבעת בארה"ב ואז כולם מיישרים קו. אין לי שום טענה לבנק ישראל. יחסי העבודה בין האוצר ובנק ישראל, בניגוד לשנים הקודמות, הם דוגמה טובה לשיתוף פעולה מעולה".

הסקטור השני בו חושב ליברמן שביכולתו להוריד מחירים, הוא מחירי הפירות והירקות. לדבריו, "החקלאים הם מלח הארץ, ואנחנו רוצים לחזק אותם. יש הזדמנות חד פעמית לחזק את החקלאים ולהוריד את המחירים. חלק מהבעיה שאנו רואים כעת בהתפרצות שפעת העופות קשורה לכך שהלולים ישנים וצפופים. הצו יצא ונחתם להערות הציבור, יהיה מאבק לא פשוט, אבל בשלב הזה אנחנו מורידים את המכס על פירות וירקות שלא גדלים בארץ. בעתיד אנחנו רוצים להוריד על פני חמש שנים את המכס על מה שמגדלים בישראל". ליברמן הסביר כי בעיניו ההתנגדות של החקלאים למתווה נובעת ממחסום פסיכולוגי, המעדיף יציבות וודאות על פני תחרות. "לפעמים המעט הזה והיציבות הזו מאוד קוסמת, ואני חושב שזה הסינדרום שיש לחקלאים כאן. זה מאוד מאתגר להשתפר ולהתחרות, אבל זה נצרך".

בעניין הגל החמישי של הקורונה אמר ליברמן כי "יש לנו משנה סדורה ואנחנו מיושרים. צריך לא להיבהל ולא לזלזל באומיקרון. את הנושא של הסגר חייבים להוריד מסדר היום, גם אם יהיו הרבה מאומתים. חייבים ללמוד לחיות לצד הקורונה".

בנוגע לפיצויים לענף התיירות אמר ליברמן כי "מורי הדרך יודעים שזה הענף הכי תנודתי, גם במקרה של אתגרי ביטחון. אנחנו הצענו כל הזמן תחליפים. ברגעים אלו חסרים נאמני קורונה, המשכורת היא עשרת אלפים שקל. חסרים מאות אנשים שיבצעו תחקירים. מה הבעיה מספר אחת בכלכלה הישראלית? מחסור בידיים עובדות - בהייטק, במלונאות, בחקלאות, בבניין ובתעשייה".

אביגדור ליברמן, שר האוצר | צילום: יריב כץ

לדברי ליברמן, מערכת הבריאות קיבלה תקציבים רבים שמאפשרים לה להתמודד עם ההתפרצות החדשה. "לא צריך כסת"ח מוחלט, כל החיים שלנו זה ניהול סיכונים וכולנו צריכים להתנהל באחריות. החל מה-16 בינואר חייבים לפתוח את השמים לגמרי, גם לנכנסים וגם ליוצאים".

בנוגע להתמודדות עם הגרעון המבני אמר ליברמן כי הוא מכיר היטב את הבעיה וכי "כשאני התחלתי להתעסק בתקציבים בשנת 1996, רוב הדרג המקצועי באוצר עדיין היו בכיתה א' או ב'. אז בדרך כלל אני מסביר להם, לא הם מסבירים לי. בסוף תקופת נתניהו הגענו לגרעון מבני של 3%, וזה דבר בלתי נסבל. צריך לחזור ל-1.5% גירעון, ולא מעבר לזה. אבל ההכנסות צריכות לבוא מצמיחת הכלכלה במשק. תפקידה המרכזי של המדינה הוא לא להפריע לכלכלה, כמדינה אנו צריכים להשקיע במו"פ ותעסוקה, ולהקטין רגולציה".

ליברמן דחה את הטענות לפיהן הוא עיכב את מינוי מנהל רשות החברות. "הנושא של מנהל רשות החברות נתקע בגלל המערך של נציבות שירות המדינה. אני רציתי המשכיות, הנציבות החליטה שהיא רוצה לצאת למכרז חדש. מבחינתי היינו צריכים לסיים את זה בחודש הראשון, זה בוודאי לא קשור לרצון למנות מקורב כזה או אחר".

בסוף דבריו הכריז ליברמן כי לא ישב עם נתניהו שוב בממשלה. הוא גם התמיד בסירובו שלא להשיב על השאלה האם הוא מתכנן להתמודד על ראשות הממשלה בעתיד, ואמר: "כעת אני שואף שהממשלה תסיים 4 וחצי שנים. כל השאר - כשנגיע לגשר, נעבור אותו".