הצלת מזון הופכת לצורך קיומי

אוכלוסיית העולם חצתה לאחרונה את רף ה-8 מיליארד, ומספר הישראלים מתקרב בצעדי ענק ל-10 מיליון. הריבוי הטבעי מציב בפנינו אתגרים עצומים, שאחד המרכזיים בהם הוא סוגיית אספקת המזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. משבר האקלים פוגע קשות בגידולים ומחמיר את המחסור.

בנוסף, אירועים כמו המלחמה באוקראינה וספיחי הקורונה מקשים עדיין על השגת חומרי גלם ומשבשים את שרשראות האספקה. חישוב פשוט יעלה כי בכל הנוגע להזנת האוכלוסייה, המגמה הנוכחית איננה בת קיימא. אין פלא שמומחים בארץ ובעולם כבר קוראים לילד בשמו: משבר מזון מתהווה שיפגע הפעם גם במדינות המפותחות, יעלים מוצרים מהמדפים ויהפוך מצרכי בסיס שונים למוצרי מותרות.

עד כאן החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שיש ביכולתנו הרבה מאוד לעשות כדי למנוע את האסון הצפוי. דרך אחת לעצור, או לפחות לדחות אותו, עוברת במדע ובמחקר. לעולם הפודטק והאגרוטק, הנדסת המזון וייעול החקלאות, יש חלק חשוב בפתרון, ולמרבה השמחה והגאווה, חברות כחול-לבן משחקות כאן תפקיד מרכזי. לצד זאת, ישנה דרך זמינה בהרבה שכולנו יכולים לקחת בה חלק והיא הצלת מזון.

כנס הצלת מזון ואחריות סביבתית יתקיים ביום ראשון 23.4.23. לפרטים נוספים ולהרשמה

קשה להאמין, אבל כ-40% מהמזון המיוצר בישראל נזרק לאשפה - כמחצית ממנו מזין וראוי למאכל. על פי דוח אובדן והצלת המזון של ארגון 'לקט ישראל', בשנת 2021 לבדה הושלך מזון ראוי למאכל בהיקף של יותר ממיליון טון ובשווי של כ-7.5 מיליארד שקלים. הגורמים העיקריים לפי סדר השכיחות הם - הכנת כמות עודפת של מזון, מזון פג תוקף, מזון שניזוק או נשפך, הכנה או בישול לקוי וקניית יתר. אומנם, הבעיה אינה ייחודית למשק הישראלי. אבל בין מדינות ה-OECD שנבחנות בנושא, ישראל מתברגת במקום האחרון מבחינת ניצול המזון המיוצר. המדינה גם לא מצטיינת, בלשון המעטה, במאמץ הלאומי להשתפר. ההשלכות הן קשות לסביבה, הרסניות לכלכלה ואיומות לחברה: הצלה של 20% בלבד מהמזון האבוד תאפשר לסגור את מלוא הפער של חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

מיותר לציין כי אובדן מזון, ודאי בהיקפים שכאלה, הוא לא גזירת גורל. הפתרון מתחיל בממשלה, שחייבת לקבוע יעד לאומי להפחתת התופעה ולגבש תכנית לאומית להצלת מזון. זו תוכל לכלול תמריצי מס, חובת תרומת מזון, פעולות חינוך והסברה, כלים משפטיים ושינויים בסימון תאריכי התפוגה, כך שתונהג גם תווית מבוססת איכות (ולא בטיחות) שלאחריה ניתן עדיין לצרוך את המזון ללא סיכון.

התחנה הקריטית הבאה היא אנחנו, הקמעונאים. מתברר שכ-50% מהאובדן מקורו במזון שירד לטמיון ברשתות השיווק. כדי לצמצם את הבזבוז חברה שופרסל כבר ב-2016 לארגון 'לתת' במפעל הצלת המזון הראשון והגדול בישראל, במסגרתו תורמים מדי יום הסניפים והמרכזים הלוגיסטיים של הרשת מזון ראוי למאכל המיועד להשמדה. מזון זה, המורד מהמדף, נאסף על ידי אנשי 'לתת' ורשת העמותות השותפות של הארגון ומחולק בפריסה ארצית לעשרות אלפי משפחות החיות באי ביטחון תזונתי. מדובר בפעילות לוגיסטית אדירה ויומיומית שבמסגרתה בשנת 2022 הצלחנו להציל 3,718 טון של מוצרי מזון בשווי של 60 מיליון שקל!

ישנן עוד תחנות רבות וחשובות בדרך: השוק המוסדי, המלונות, בתי הקפה והמסעדות, חדרי האוכל במקומות העבודה ובבסיסי צה"ל, המפיצים וכמובן ציבור הצרכנים, שרבים מהם קונים הרבה יותר ממה שנחוץ וזורקים הרבה יותר ממה שהכרחי. כך, דרך המזון המיותר, משפחה ממוצעת בישראל זורקת מדי שנה אלפי שקלים לפח. לא חבל?

השיח הציבורי מתמקד באופן טבעי ב"כאן ועכשיו". ודאי במדינה עתירת אירועים וחדשות מתפרצות כשלנו. אבל אין מנוס: מוכרחים להרים את הראש מהמשברים המידיים ולהתבונן גם לעבר העתיד הלא מאוד רחוק. רק מאמץ משותף של הממשלה, הקמעונאים, הצרכנים וכל שרשרת הערך שבדרך, מהשדה ועד הצלחת, יוכל לצמצם את אובדן המזון האסטרונומי בישראל, לרווחת כולנו.

אורי וטרמן הוא מנכ"ל קבוצת שופרסל