אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הזרוע הארוכה של ארה"ב הגיעה עד לחשבונות הבנק של המתנחלים נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לצד סניף של בנק לאומי. הבנקים הישראליים נכוו כבר מחקירה אמריקאית בפרשת העלמות המס | צילום: Jonathan Ernst/Pool via AP אוראל כהן

הזרוע הארוכה של ארה"ב הגיעה עד לחשבונות הבנק של המתנחלים

מחלקת המדינה בארה"ב הכניסה לרשימה השחורה 4 אזרחי ישראל החשודים בפעילות אלימה נגד פלסטינים. בעקבות המהלך בנק לאומי ובנק הדואר הקפיאו את חשבונות הבנק של 2 מהם, ובנק הפועלים הגביל פעולות ב־2 חשבונות נוספים. בנק ישראל תומך בבנקים הישראליים החוששים מהסתבכות עם הרגולטורים האמריקאיים

06.02.2024, 06:02 | עירית אבישר

לסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי על ארבעת המתנחלים בשבוע שעבר יש השלכות דרמטיות עבורם הרבה יותר מהאיסור להיכנס לארה"ב. ביומיים האחרונים הודיעו בנק לאומי ובנק הדואר על הקפאת חשבונות לשניים מבין הארבעה. בנק הפועלים שמנהל חשבונות של שניים מהם הטיל מגבלות על החשבונות, אך ככל הידוע לא חסם אותם לחלוטין.

פעולות אלה עוררו סערה במגזר הפוליטי ותגובות נזעמות בעיקר מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר התקשורת שלמה קרעי, שהוא השר האחראי על פעילות הדואר. אולם קול צעקתם לא צפוי לשנות את המצב, בוודאי כשהבנקים מקבלים את גיבוי בנק ישראל למהלך.

בסביבת בנק ישראל מדגישים כי הפתרון לסוגיה נמצא במישור המדיני, כלומר פנייה מטעם המדינה לאמריקאים בבקשה להסיר את שמות הארבעה מרשימת הסנקציות. אם נושא זה לא ייפתר, והיחסים עם ארה"ב יהפכו למתוחים יותר, עלולה להיות החמרה - הרחבה של שמות האנשים הנכללים ברשימה, כאשר הבנקים הישראליים יקפיאו באופן אוטומטי את החשבון או יטילו מגבלות, ללא שיקול דעת למצבם.

מחיר ההתעלמות יהיה יקר

בשבוע שעבר פרסם משרד החוץ האמריקאי בצעד חריג רשימה של ארבעה מתנחלים: עינן טנג'יל, שלום זיכרמן, דוד חי חסדאי וינון לוי. לפי הצו הנשיאותי שעליו חתום נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הארבעה היו מעורבים בצורה ישירה בהתקפות נגד פלסטינים בגדה המערבית ובפעילות שיטתית שהביאה לעקירה כפויה של פלסטינים.

על כן הוחלט להטיל עליהם סנקציות שלפיהן נכסים וחשבונות בנק בארה"ב של הארבעה יוקפאו. יחול איסור לסחור עמם או להעביר להם כספים באמצעות מערכת הבנקאות האמריקאית והם לא יוכלו להיכנס לארה"ב. ספק אם הארבעה הבינו את ההשלכות הדרמטיות שיתבטאו בחייהם הכלכליים. הכוח של הרגולטור האמריקאי לא נעצר בארה"ב ומגיע למרבית מדינות העולם בהן ישראל.

שמות הארבעה הועברו לאופק (OFAC), גוף במשרד האוצר האמריקאי שאחראי על הסנקציות והאכיפה הפיננסית. אופק מעדכנת מדי יום את הרשימות של מי שמוטלות עליו מגבלות ומעבירה אותן לכלל המוסדות הפיננסים המערביים בעולם.

הרשימה נקלטת מדי לילה במערכות הבנקים בישראל, אם יש התאמה בין מי שנמצא ברשימה למי שיש לו חשבון בבנק או לחלופין נעשתה העברה בנקאית למי שנמצא ברשימה הזו מאחד החשבונות בבנק הישראלי, נעשית חסימה כמעט באופן אוטומטי. אין צורך בקבלת אישור מול בנק ישראל. בנק ישראל אף חידד את ההנחיה בנושא הזה עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, שלפיה יש לציית למשטר הסנקציות הבינלאומי, שהוטל בתחילת המלחמה על רוסיה.

אם הבנקים יתעלמו מהמגבלות שמטילים האמריקאים, האמריקאים יכולים לפעול באופן ישיר נגד הבנקים, כי לשיטתם כל מי שמשתמש בדולרים או במערכות אמריקאיות כמו בתשתית התשלומים שלהם, כפוף למשטר הסנקציות האמריקאי.

על רקע זה ארה"ב ניהלה בעשור האחרון סדרה של חקירות מול שורה של בנקים זרים ובהם גם שלושה בנקים ישראליים (הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות), בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. הבנקים הישראליים למדו היטב את המשמעות של הסתבכות עם חקירה אמריקאית, שנמשכה שנים, היתה כרוכה בעלויות ומשאבים רבים והסתיימה בקנסות עתק של מאות מיליוני דולרים, ובחלק מהמקרים ליווי של נציגים אמריקאים כדי לוודא שהתנהלות הבנק השתנתה במשך כמה שנים. הבנקים הישראליים נכוו מאוד מהאירועים הללו, והפכו מאז לשמרנים בכל הקשור לציות לכללים האמריקאיים.

אבל עוד הרבה לפני חקירה וקנסות, לפי החוק האמריקאי כל אזרח או תאגיד אמריקאי שעובד עם מישהו שמפר סנקציות אמריקאיות נחשב בעצמו כמפר הסנקציה, ולכן הרבה לפני שהאמריקאים יטפלו באופן ישיר בבנקים שיפרו את הנחייתם, מוסדות פיננסים יכולים להפסיק לעבוד עם הבנקים כאן. הדבר יכול להגיע עד לניתוק ממערכת ה־SWIFT, מערכת עולמית להעברת תשלומים, פעילות מול בורסות בעולם וכדומה. התנתקות שכזו מהווה דה פאקטו גזר דין מוות לבנק.

ראשון לפעול היה בנק לאומי שהקפיא את החשבון ללוי. פעולה זו גרמה לסערה ברשתות החברתיות בעיקר בקרב פעילי ימין ולאיומים כי לקוחות נוספים יסגרו את החשבון שלהם בלאומי כמחאה על האקט. אתמול נודע כי בנק הדואר ביצע צעד דומה לחשבונו של חסדאי.

בנק הדואר נמצא בבעלות ממשלתית, וההחלטה להקפיא את החשבון הקפיצה את השר האחראי על הדואר, שר התקשורת שלמה קרעי שפרסם תגובה נזעמת למהלך, ואמר שחסימת חשבון של אזרח בבנק הדואר בשל צו שערורייתי של ארה"ב היא בלתי נסבלת. "התעמרות שכזו באזרח ישראלי בלי שום הליך משפטי ראוי היא דבר שאסור לתת לו יד", הוא מסר. קרעי, שכבר התעמת עם הדואר לאחר ניסיון שלו שנכשל להדיח את היו"ר מישאל וקנין, הודיע כי העביר את הנושא לבחינה משפטית: "ככל שתמצא סמכות כזו בידי, אורה על הסרת החסימה לאלתר". אלא שספק רב אם יוכל לקבל סמכות שכזו.

לעומת זאת בבנק הפועלים נקטו גישה גמישה יותר. ככל הידוע, שם לא חסמו לחלוטין את חשבונות הלקוחות הרלוונטיים, אלא רק הטילו עליהם מגבלות בהתאם לצו בו נכתב כי חל איסור להעביר לארבעת המתנחלים כספים באמצעות מערכת הבנקאות האמריקאית, כלומר לכאורה ניתן לאפשר להם לפעול בתוך השוק המקומי.

אולם לדברי גורמים משפטיים, נכון יותר מבחינת הבנק להטיל מגבלה גורפת על השימוש בחשבון, שכן אחרת עלולות להיות הפרות גם שלא במכוון, למשל אם תתבצע העברת כספים מהחשבון הרלוונטי לחשבון של לקוח פרטי אחר שיש לו גם אזרחות אמריקאית.

"חיוני לתפקוד כלכלי תקין"

סמוטריץ', שציבור המתנחלים הוא חלק משמעותי מקהל המצביעים שלו, התרעם על צעדי הבנקים. שר האוצר שוחח בנושא עם המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי וביקש ממנו לטפל בעניין שכן אין זה הגיוני לטעמו שעל אזרח ישראלי תוטל סנקציה מבנק ישראלי בגלל צו אמריקאי. סמוטריץ' לא מתכוון להסתפק בשיחה הזו, והוא מתכוון לעמוד על כך שהקפאת החשבונות תבוטל, מה שככל הנראה עשוי להביא לעימות מול בנק ישראל, שמבין שהבנקים הישראלים לא יכולים להסתכן באי עמידה בהנחיות אמריקאיות.

בבנק ישראל גם פרסמו אתמול התייחסות רשמית שמגבה את ההחלטה לחסום את חשבונות הבנקים. "עקיפה של משטרי סנקציות, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם, סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. שמירה על הניהול התקין והפעילות הסדירה של התאגידים הבנקאיים בישראל נחוצה לשם שמירה על הפעילות הסדירה של המשק בכללותו, לקיום מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית, ולבסוף לשם תפקודה התקין של הכלכלה הישראלית".

זו אינה הפעם הראשונה שסנקציות אמריקאיות גורמות לבעיות ללקוחות הישראלים מול המערכת הפיננסית המקומית. כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה לפני שנתיים, האמריקאים פרסמו גם כן הנחיות שמגבילות קבלת כספים מבנקים רוסים, במטרה להפעיל לחץ כלכלי על רוסיה, בתקווה שהדבר יביא לסיום המלחמה. בעקבות זאת, אזרחים ישראלים שהיו זכאים לתשלומי קצבאות פנסיה מרוסיה לא יכלו לקבל את הכספים.

הדבר הביא להתערבות למי שהיה אז שר האוצר אביגדור ליברמן, שהמגזר הרוסי הוא חלק מהותי מקהל בוחריו, וגם הוא ניסה להתערב בעניין בשיחות עם בנק ישראל והבנקים. גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי סוגיה זו אמנם נפתרה בסוף, והכספים הללו הצליחו להגיע לישראל, אך הפתרון לא נבע מהתעלמות מהנחיות הרגולטורים בחו"ל, אלא בעקבות פנייה לאופק שהחריגה ואפשרה את העברת הכספים הללו תחת קריטריונים ותנאים מיוחדים. כלומר גם הפעם הפתרון אמור להיות מול האמריקאים ולא בכך שהבנקים הישראלים יתעלמו מהצו האמריקאי, שכן לא רק בזירה הביטחונית והמדינית, גם בזירה הבנקאית, ישראל כפופה לתנאים והמגבלות של האמריקאים.

מבנק לאומי לא נמסרה תגובה. מבנק הדואר נמסר: "לא נתייחס למקרים ספציפיים. בנק הדואר מחויב לכבד ולקיים סנקציות וצווים משפטיים בינלאומיים, כנדרש במערכת הפיננסית הבינלאומית". מבנק הפועלים נמסר: "הבנק מכבד את הסנקציות הבינלאומיות ויקיים כל צו משפטי. מטעמי סודיות בנקאית, לא נוכל להתייחס למקרים ספציפיים".

תגיות