דיסקונט ופועלים לא מתרגשים מהלחץ של הנגיד

בנק הפועלים ודיסקונט לא ישלמו ריבית על יתרות העו"ש ללקוחותיהם, ואילו לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי ישלמו ריבית של עד 2.2% כרגע - מקסימום 550 שקל - ובשנה הקרובה בלבד. זו תמצית התוצאות של מסע הלחצים שהפעיל בנק ישראל על המנכ"לים של הבנקים. נכון, לא מדובר בסכומים גבוהים במיוחד, אבל לפחות נסדקה הפרדיגמה שאיפיינה את המערכת הבנקאית ולפיה לא משלמים ריבית על יתרת העו"ש.

בנוסף ביצעו הבנקים הקלה מסוימת בריבית על האוברדרפט - אם כי היא נותרה עדיין גבוהה ומגיעה לרוב לרמה דו־ספרתית - וכן ניתנו הקלות מסוימות בהתייקרות גובה ההחזר במשכנתאות. לכל ההטבות הללו יש, כמובן, אותיות קטנות ורבות לגבי הקהל שזכאי להן.

1.הפועלים ודיסקונט מתחמקים מתשלום

עשרה ימים אחרי שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נזף במנכ"לים של הבנקים בסוגיית הריביות, רובם פרסמו את ההצעות שלהם לשיפור המצב ללקוחותיהם. מבין חמשת הבנקים הגדולים, הבנק היחיד שטרם פרסם תכנית הוא דיסקונט שנמצא בימים אלה בתהליכי חילופי מנכ"ל בין אורי לוין שעוזב לאבי לוי שייכנס בשבוע הבא. דיסקונט לא מתרגש מהלחצים של בנק ישראל, ולא מתכנן לפרסם תוכנית להטבות בריביות מעבר להטבות שכבר פרסם עוד טרם שיחת הנזיפה שערך נגיד בנק ישראל למנהלי הבנקים לפני שבועיים. הבנק לא מתכוון לשלם ריבית על העו"ש ללקוחותיו, אלא ללקוחות אפליקציית התשלומים פייבוקס, שהוא בעל השליטה שלה.

נזכיר כי פייבוקס היתה הראשונה להציע ריבית זכות של 3% ועד לתקרה של 20 אלף שקל והיא כרגע הריבית הגבוהה ביותר המוצעת על יתרות עו"ש. אולם היא חלה על לקוחות האפליקציה שהם לאו דווקא לקוחות הבנק. בנוסף, דיסקונט הודיע בעבר על פטור מריבית על המינוס בגובה של עד 2,000 שקל, והודיע באחרונה על הקפאת הריבית על האוברדרפט בשנה הקרובה, כך שריבית הפריים תישאר 6% - בעוד היום היא 6.25%.

אתמול הודיעו בנק הפועלים והבנק הבינלאומי על התוכניות שלהם. הפועלים, בניהולו של דב קוטלר לא נכנע ללחץ בנק ישראל, והוא ימשיך לא לשלם ריבית על יתרות העו"ש ללקוחות משקי הבית, צעד שהיה פוגע בו יותר מבנקים אחרים לאור היותו הבנק הגדול ביותר בקרב משקי הבית. כדי "לפצות" על כך שהבנק לא ישלם ריבית על יתרות העו"ש, הודיע הפועלים כי ירחיב את מנגנון העו"ש המקוזז, בו הבנק מקזז ללקוח סכומים שהצטברו בימים בו היה ביתרה חיובית על ימים בו היה ביתרה שלילית, מה שמצמצם את התשלום על ריבית החובה. המנגנון הזה קיים בבנק על יתרות בגובה של עד 10 אלפים שקל, וכעת הוא הורחב ליתרות של עד 300 אלף שקל.

זמן קצר לאחר מכן יצאה מזרחי טפחות בהודעה, שגם הוא ייתן את מנגנון הקיזוז עד לסכום של 10 אלפים שקלים, בנוסף לריבית על העו"ש שישלם ללקוחותיו - שתי ההטבות הללו יינתנו ללקוחות קטנים עם נכסים של עד 50 אלף שקל.

צעד משמעותי יותר של בנק הפועלים הוא בהחלטתו להפחית את הריבית על האוברדרפט.

בנק הפועלים פרסם עוד מספר צעדים מורכבים יותר מאלו של שאר הבנקים, שקשה יותר לכמת אותם. כך למשל, בתחום המשכנתאות הבנק מתחייב שלא להעלות את הריבית ללקוחותיו גם אם הריבית במשק תעלה בעד 0.5%. אולם לא ברור האם אכן תרחיש זה יתממש. כמו כן הבנק מתחייב לטפל בסוגיית הפערים בריבית הפיקדונות שמקבלים הלקוחות הקטנים, כך שהבנק יציע ללקוחות קטנים ריבית הזהה לריבית שמקבלים בעלי פיקדונות של מעל חצי מיליון שקל. גם כאן, קשה לאמוד את שיעור ההטבה בריבית הצפויה.

2.שם המשחק: הכוכביות

הבנק הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק פרסם גם הוא תוכנית אתמול, ואימץ תוכנית במתווה דומה לזה שפרסם מזרחי טפחות בשבוע שעבר, שכוללת תשלום ריבית על העו"ש, מתן זיכוי לבעלי משכנתאות, והפחתה בריבית על האוברדרפט. אמנם בבנק הבינלאומי הריבית על יתרת העו"ש יכולה להגיע ל־2.2%, בעוד במזרחי טפחות היא 2%, אולם התנאים לקבלת ריבית שכזו נוקשים יותר בבינלאומי: לקוח מעביר משכורת עם הלוואה או משכנתא ונכסים של עד 50 אלף שקל, בעוד במזרחי טפחות התנאי הוא נכסים של עד 50 אלף שקל.

ובכלל, שם המשחק בריבית על העו"ש אינו גובה הריבית כמו התנאים לזכאות. למשל, בלאומי ובמזרחי טפחות ניתן לקבל ריבית של 2% על העו"ש, אך במזרחי טפחות קיצצו את הזכות הזו כך שהיא ניתנת רק ללקוחות קטנים עם נכסים של עד 50 אלף שקל, בעוד בלאומי התנאים דווקא הפוכים ופונים ללקוחות מפלח בינוני ומעלה - אין מגבלה על היקף הנכסים, אבל ללקוח צריכה להיות פעילות לא מבוטלת בבנק: תיק ני"ע, משכנתא, שימוש של 4,000 שקל בכרטיס אשראי (שניים מבין שלושת התנאים). המשמעות היא שהריבית בשני הבנקים אולי זהה, אבל סביר שיש הרבה לקוחות שיהיו זכאים לריבית על העו"ש בלאומי, ולא יהיו זכאים לה במזרחי טפחות וההפך.

כעת עולה השאלה האם התוכניות הללו יהיו מספקות מבחינת הדרג הפוליטי. היום נקבל לכך הצצה ראשונה כשוועדת הכספים תערוך דיון נוסף בנושא הריביות בבנקים.

3.החזית החדשה: רשות התחרות

עוד טרם כיבה הנגיד את השריפה שלו מול הצעות החוק שמאיימות לכרסם בסמכויותיו בפיקוח על הבנקים, וביום חמישי נראה שנפתחה לו חזית חדשה מול ראש רשות התחרות מיכל כהן, שמבקשת להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לה סמכויות בפיקוח עליהם.

על פי החוק, רשות התחרות צריכה להתייעץ עם בנק ישראל בטרם היא תחליט כי הבנקים הם קבוצת ריכוז וכי הצעדים הללו יחולו עליהם. ההתייעצות הפורמלית טרם החלה, כי הרשות גם לא קיימה הכרזה פורמלית, אבל ביום חמישי התקיימה פגישה מקצועית בין הממונה על התחרות מיכל כהן לבין הנגיד אמיר ירון. דבר הפגישה היה אמור להישאר בדלתיים סגורות אך הוא דלף לתקשורת. מכיוון שבבנק ישראל היו משוכנעים כי ההדלפה היא מעשה מכוון של רשות התחרות, אנשיו זעמו, וחשו כי נציגי הרשות מבקשים לעשות מעל ראשם סיבוב פוליטי, לצבור עוד נקודות מול שר הכלכלה ניר ברקת שמעוניין להדיח את מיכל כהן. הזעם הזה הביא להבהרה עוקצנית וממש לא אופיינית לבנק ישראל. הבנק תקף את הרשות על כך שהם הגיעו עם "מחשבות ראשוניות ולא מגובשות, ללא שהוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי".

אין ספק שאם בבנק ישראל היו חושבים פעמיים לא היו מפרסמים את ההודעה הזו. ההודעה הזו רק מחזקת את הדימוי של בנק ישראל כ"מגן ושומר הבנקים", דימוי שבנק ישראל מנסה להתנער ממנו בכל דרך. ולכן, בבנק ישראל מדגישים כי אין להם עמדה בנוגע ל"עצם הצעדים" ולעצם השאלה האם הבנקים הם "קבוצת ריכוז", וכל מה שהם ביקשו לחדד, שמבחינתם הנושא רק בחיתוליו, ושהם לא קיבלו מספיק מידע בכדי שתתמלא חובת ההיוועצות של הממונה עם הנגיד. את הזעם של הנגיד ובנק ישראל יש להבין גם בהקשר אחר, הוא מושקע עמוקות בסיפור הריביות על העו"ש, וכעת, מגיע גוף אחר ונכנס לו לתחומו ומוסיף עוד גורם למשוואה המסובכת הזו בלאו הכי.

בכל אופן, אמנם החוק מחייב את כהן להיוועץ עם הנגיד, אבל היא יכולה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז גם ללא הסכמת בנק ישראל, ונראה שברשות התחרות לא נבהלו מהתגובה הקרירה של הבנק המרכזי, ובכוונתם להמשיך בתהליך. ברשות זוכרים צעדים נוספים שניסו לקדם בנושא המערכת הבנקאית, שהתקבלו בתחילה בקבלת פנים צוננת בבנק ישראל, ובסופו של דבר בפיקוח על הבנקים נרתמו לקדמם, כגון הפרדת שב"א ומס"ב, או קביעת סלי משכנתאות קבועים, שעל כל בנק להציע. הרשות מתכוונת להתייעץ עם גורמים נוספים כמו משרד האוצר ורשות ני"ע, ואף לקיים שימוע בעניין, ולאחר מכן לקבל החלטה סופית. היום גם תציג הרשות את עיקר תוכניותיה בפני ועדת הכספים.

ברשות התחרות ערכו מאז ספטמבר אשתקד בדיקה בסוגיית הריבית בפיקדונות הבנקים. הבדיקה הורחבה בשבועות האחרונים, ובמקביל לכוונה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, רשות התחרות כבר הכינה סט של צעדים שבכוונתה ליישם, אם אכן תבוצע ההכרזה הזו והיא תקבל לידה את הסמכויות. נציין כי הצעדים הללו מתייחסים רק לסוגיית נכסי הלקוחות, קרי רק לפקדונות, ולא לצד ההלוואות, על אף שגם שם יש לא מעט דברים לתקן ולשפר. הסיבה לכך פקידותית למדי - ההגדרה מראש שבדיקת הרשות תעסוק בסוגיית הפיקדונות.

הצעד המשמעותי ביותר שמתכננת הרשות הוא להכניס גופים חוץ בנקאיים לעולם הפיקדונות, דרך הבנקים. הכוונה היא שגופים בעלי רשיון של נותני שירותי תשלום (חברות פינטק שהפיקוח עליהן הוסדר בחוק ההסדרים האחרון), יוכלו לשמש כמעין קבוצת רכישה של פיקדונות. הם יוכלו לאסוף מלקוחותיהם כספים, ולהגיע עימם לבנק, ואז בזכות היתרון לגודל הבנק יציע להם ריבית על הסכומים בדומה לריבית שמקבלים הלקוחות הגדולים. הבנקים יחויבו להעניק ריבית לפיקדונות של אותם גופי פינטק בעבור לקוחותיהם, וברמה שאינה פחותה מהריבית שיקבלו לקוחות גדולים רגילים שעובדים ישירות מול הבנק. זו תוכנית שהיא בעלת פוטנציאל משמעותי לשינוי המבנה הנוכחי בשוק בו קיים פער מהותי בריביות שמקבלים לקוחות קטנים וגדולים.

צעדים נוספים שמבקשת רשות התחרות לקדם היא לחייב את הבנקים להעניק ריביות שאינן נחותות מריביות המוצעות ללקוחות בעלי מוצרים בנקאיים נוספים. זו מגבלה רלבנטית בימים אלה בהם הבנקים פרסמו תוכנית למתן ריבית על העו"ש, אולם חלקם התנו את תשלום הריבית בפעילות של הלקוח בבנק. צעד נוסף מבין הצעדים המתוכננים הוא לחייב את הבנק להציג ללקוח את הריבית הממוצעת בפיקדונות הרלבנטיים אל מול הריבית המוצעת לו, וזאת בכדי לעודד את הלקוח לבצע התמקחות או תהליך שופינג בין הבנקים לשיפור הצעתו.