פליטים מאוקראינה בנתב"ג | צילום: הדס פרוש
דעה
שיכון העולים מאוקראינה בפריפריה: חזרה על שגיאות העבר
הממשלה מתכוונת לשכן את העולים בפריפריה, מה שישרת את המטרות של פיזור האוכלוסיה, מצוקת הדיור במרכז וגם יעדים ביטחוניים. אלא שעלינו לחשוב על רווחת העולים, וקליטה שתקל עליהם, וזה יקרה במרכז
לא ברור כמה עולים חדשים יגיעו מאוקראינה לישראל, אך כבר ברור כי ממשלת ישראל הולכת לחזור, מתוך כוונה גמורה וידיעה צלולה, על שגיאות העבר, בזמן שהיא מתכוונת לשכן את העולים החדשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל: הנגב, הגליל, יו"ש ורמת הגולן.
קראו עוד בכלכליסט:
על הנייר זה נשמע מעולה, מימוש שני ערכים ציוניים במחיר אחד; קליטת העלייה והפרחת השממה, קיבוץ גלויות ופיזור האוכלוסייה. אך עלינו להסתכל על המציאות ולחשוב רק על רווחת העולים, ועל קליטה שתקל עליהם להשתלב בחברה הישראלית. שיכון העולים בפריפריה יקשה את השתלבותם בחברה ובתעסוקה איכותית, ויהיה בכייה לדורות. בדיוק כפי שהיה עם קליטת העולים בעשורים הראשונים מקום המדינה.
מחקר של צליל אלוני וזאב קריל ממשרד האוצר הראה את הקשר החזק בין מקום המגורים לבין הסיכוי להתקדם אל עבר החמישון העליון. הממצא לא יפתיע איש - הסיכוי של תושב במרכז בחמישון התחתון להעפיל לחמישון העליון הוא יותר מפי שניים מהסיכויים של תושב בפריפריה.
לא צריך להרחיק לכת עד למחקרים אקדמיים, ניתן להסתכל על העובדות בשטח. הממשלה מנסה לעודד את העולים ללכת לפריפריה, מכיוון שאזרחי ישראל יודעים שלא כדאי לעבור לשם. מאמצי הממשלה לא נושאים פרי ורק 20% מהעולים מתגוררים ב"אזורי עדיפות לאומית". בעיני הממשלה זה לגיטימי להשתמש במצוקת העולים מאוקראינה למימוש המטרות הערכיות שאף אחד לא מוכן לשלם את המחיר עבורן.
חלק מהדירות שיוקצו לעולים החדשים, הן דירות דיור ציבורי בפריפריה, שאפילו החלשים ביותר בחברה מעדיפים לא להתגורר בהן בשל מיעוט ההזדמנויות הכלכליות שיש במגורים בהן.
האוקראינים עולים ארצה ללא תכנון מוקדם, ללא חסכונות, ונמצאים תחת טראומת המלחמה, ואנו בישראל מבקשים להעמיס עליהם את סל רגשות האשמה הלאומי שלנו, ומטילים עליהם את המטלה שאנו נכשלנו בה, להפריח את הנגב ואת השממה, וליישב את האזורים המרוחקים.
בממשלה מסבירים כי העלייה מורכבת מאנשים משכילים מאוד. אלא שזו זריית חול בעיניים, כבר כעת החזקים ביותר לא נזקקים לעזרת הממשלה ורצים להתגורר במרכז הארץ, בעוד האוכלוסייה שתשתמש בפתרונות הדיור תהיה החלשה ביותר מקרב העולים. האוכלוסייה הזו לא תפתח את הפריפריה, אלא עשויה להעמיק את הקשיים, הבעיות, והפערים שיש בה.
בממשלה מזכירים את היתרונות הביטחוניים של פיזור האוכלוסייה, אך עם כל הכבוד, הבה ניתן ליהודי אוקראינה כמה רגעי חסד בטרם נגייס אותם בכפייה למטרות שברחנו מהן עד עתה. אנו מצפים שהם יפתרו את משבר העובדים בהייטק, אך לא יתפסו לנו חניות בתל אביב, שיפתרו את בעיית הבדואים בנגב מבלי להסתבך עם מנסור עבאס, שיאפשרו לנו להרחיב התנחלויות מבלי להסתבך עם האמריקאים, ושיקטינו את שיעור החרדים בערים מסוימות מבלי להסתכן בביקורת ציבורית.
קשה להשתמש במילה "ניצול" כדי לתאר את המהלך, אך מדובר ב"ליקוי מאורות" של ממש. מצופה משרי הממשלה לעמוד בפיתוי של "שלושה במחיר אחד", ולהתמקד רק בקליטת העולים המיטבית, וזו ללא ספק תיעשה במרכז הארץ. את האתגרים הגדולים של הפריפריה עלינו להפנות לעצמנו, לאוכלוסייה החזקה, המשכילה, המבוססת בישראל שנולדה כאן או חיה כאן שנים רבות.
חשוב להדגיש, כל הדברים שנאמרו כאן, אינם נוגעים לשאלה שמפלגת בין כלכלנים לבין אנשי ביטחון, האם נכון לפזר את האוכלוסייה בישראל או לרכז אותה. הדברים נכתבים מתוך נקודת מוצא כי את הפריפריה הנוכחית בישראל יש לטפח ולחזק.