בלעדי
הקרב על חוק ההסדרים: 56 לוביסטים נגד 60 ח"כים טריים
9 משרדי לובינג כבר פועלים במרץ להכנסת שינויים והסרת רפורמות מחוק ההסדרים; שירותיהם נשכרו, בין היתר, על ידי הבנקים, ארגוני החקלאים, קופות החולים, התעשיינים, חברות המשקאות הקלים, חברות הייטק, הרשויות המקומיות וחברות האנרגיה; המאבק העיקרי יחל לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה בכנסת ופיצול החוק לדיונים בוועדות; חברי הכנסת של הקואליציה נהנים מרוב דחוק בלבד, וברובם גם חסרי ניסיון בהתמודדות מול לחצים
9 משרדי לובינג, מהם 6 גדולים, כבר פועלים במרץ נגד חוק ההסדרים שיועלה בעוד כשבועיים (2.9.2021) להצבעה בקריאה הראשונה. הלוביסטים (ראו תרשים למטה) מייצגים גופי ענק עתירי ממון וכוח, בהם: ארגוני החקלאים והמועצות האזוריות, קופות החולים, הבנקים, התאחדות התעשיינים, חברות למשקאות קלים, מסעדות, חברות לשיווק כלים חד־פעמיים, חברות אנרגיה, רשויות מקומיות, חברות הייטק, ועוד.
קראו עוד בכלכליסט:
הגופים הללו מעוניינים לכרסם בחוק ההסדרים, ולהתנגד לסעיפים שונים, כל אחד בתחומו. בין היתר: פתיחת השוק ליבוא של תוצרת חקלאית, התחשבנות חדשה בין קופות החולים לבתי החולים, הטלת היטל של 10% על שב"ן, הנהגת בנקאות פתוחה שתאפשר לציבור להשוות בין העלויות שגובים הבנקים, העלאת המסוי על משקאות ממותקים, מיסוי משקיעים ועוד (ראו הרחבה בעמודים 5-4).
שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע שלא יפגש עם לוביסטים והורה להפנות אותם לדרג המקצועי במשרד. אך בינתיים משרדי הלובינג הגדולים כבר פועלים בשטח לשינוי חוק ההסדרים.
ריפבליק בבעלות מבשרת נבו ולירון הרשקוביץ מייצג לקוחות ב־8 תחומים. בהם את מתנגדי הרפורמה בחקלאות שאותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר כדי להוזיל את מחירי הירקות והפירות לציבור. מרכז השלטון האזורי (המועצות האזוריות), תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל, שולחן הארגונים הכלכליים הקיבוציים, מועצת החלב, הקיבוץ הדתי ועוד. לפני שבועיים נערכה פגישה של פורר עם נציגי המגזר.
בין השאר יטפל ריפבליק גם בהצעה המופיעה במסגרת חוק ההסדרים להטיל מס על צריכת משקאות ממותקים. החברה המרכזית למשקאות בבעלות משפחת ורטהיים שלה בעלות בערוץ 12 שוכרת דרך קבע את נבו והרשקוביץ. חברי כנסת חברתיים, ובהם מש”ס, קשובים להתנגדות שמביעים הלוביסטים להטלת המס מחשש לפגיעה במשפחות ברוכות ילדים.
הטלת המס על כלים חד־פעמיים תפגע ביבואנים, יצרנים ומשווקים, של כלי פלסטיק, מסעדות ובתי קפה שנסמכים על כלים חד־פעמיים. הלוביסטים מנסים לשכנע את הח”כים להדוף ולצמצם את הסעיף הזה. בין היתר מועלית טענה שהטלת מס על שימוש בכלים חד־פעמיים כמו המס על משקאות ממותקים יפגע במשפחות ברוכות ילדים. ריפבליק עובד עם חברת פעמית לשיווק כלים חד־פעמיים. התאחדות התעשיינים עובדת בעניין המס על מיכלי פלסטיק עם משרד פוליסי. פוליסי, המשרד הוותיק של בוריס קרסני עוסק גם ב־8 נושאים נוספים.
סעיפים על כוונת הלוביסטים: בריאות, מיסוי, בנקאות, אנרגיה, יבוא, כשרות
משרד גלעד בבעלות אמיר גלעד ואריאל סנדר, והמנכ"לית שבפועל מופקדת על העבודה בכנסת יעל שילוני - מייצג 5 לקוחות בנושאים כמו הרפורמה בדואר, היתר חורג לגני ילדים ותובענות יצוגיות עבור לשכת עורכי הדין. משרד זה, כמו משרדים נוספים, פעילים בתחום הבריאות הציבורית לנוכח כוונת האוצר לבצע התחשבנות חדשה בין קופות החולים לבתי החולים והטלת היטל של 10% על שב”ן - שירותי בריאות נוספים. 8 לקוחות שכרו לוביסטים: 4 הקופות: מכבי, מאוחדת, לאומית, כללית, וכן, הסתדרות הרופאים, כלל ביטוח, ארגון הרופאים העצמאים ובית החולים הרצליה מדיקל סנטר בקשר לשינוי הכללים להקמת חדרי ניתוח.
להצעות בתחומי המיסוי מתנגדים בשם לקוחותיהם כמה משרדי לובינג, והרבה יועצי מס ועורכי דין. משרד האוצר מבקש לחוקק כי במקרה של אי־הסכמה על גובה שומת מס החברות יחוייב בעל העסק לשלם 30% מתביעת רשות המסים ללא תלות בפשרה או בהליך שיפוטי כפי שהיה עד היום. כמו כן, מוצע לבטל את הטבות המס למשקיעים זרים בשותפויות. ריפבליק מייצג את לשכת רואי החשבון והתאחדות בעלי המלאכה שמתנגדים. משרד הלובינג של יעל גויסקי־אבס מייצג את לה”ב לשכת ארגוני העצמאים המתנגדת לא רק לתשלום של 30%, אלא גם לצמצום השימוש במזומן, ועוד.
הלוביסטים פעילים גם נגד ההצעה להסבת שטחי תעסוקה למגורים, הזוכה להתנגדות של מרכז השלטון המקומי ופורום 15 הערים העצמאיות. הפורום שוכר את משרד הלובינג גורן־עמיר בבעלותו של תומר עמיר.
התנגדות נרחבת של מספר גופים פיננסיים קיימת להצעה להנהיג בנקאות פתוחה שתאפשר השוואה בעלויות השירותים הבנקאיים. מדובר בחוק שמטרתו לחייב גופים כמו בנקים וחברות כרטיסי אשראי לאפשר לחברות פינטק לגשת למידע הפיננסי של הלקוח ולבצע השוואות מחירים כדי לתת ללקוחות הצעות לשירותים פיננסיים זולים יותר. עיקר הוויכוח, הוא בעיקר סביב עלות הגישה למידע, על היכולת של הגופים הפיננסים, בנקים וחברות כרטיסי אשראי לספק חלק מאותם שירותים, ועל האחריות בגין תקלות של פריצות למידע, גניבת מידע, דליפת מידע והתקפות סייבר. הבנקים רוצים שיאפשרו להם לקבל כסף על המידע, שהאחריות מפני דליפת מידע או גניבת מידע תוסדר, כך שאם תהיה דליפה האשם יפול על הגוף שממנו המידע דלף. האוצר מתכנן להרחיב בהמשך מודל הבנקאות הפתוחה גם על חברות ביטוח.
איגוד הבנקים, וכל הבנקים למעט בנק לאומי שוכרים לוביסטים בעניין. דפנה כהן מכהן רימון כהן מטפלת בישראכרט בסעיף בנקאות פתוחה. חברת מקס מיוצגת על ידי עו”ד דוד תדמור.
תחום נוסף הוא הרפורמה להגברת הייבוא במשק ולהקלה בתקנים, והיא זכתה כבר להתנגדותו של מכון התקנים שחושש מפגיעה בעבודתו, ושל התאחדות התעשיינים החוששת מייבוא של מוצרים לא תקניים מירדן וממדינות עולם שלישי. נשיא אגוד לשכות המסחר אוריאל לין טוען שהתוכנית היא חלקית ובלתי שלמה. מכון התקנים עובד עם משרד גלעד והתאחדות התעשיינים עם פוליסי.
רפורמת הרגולציה והקמת רשות רגולציה זוכה להתנגדות של שרים כמו תמר זנדברג השרה להגנת הסביבה שחוששת שמשרדה יפגע מכך, ושל משרד הבריאות. איגוד הווטרינרים ברשויות המקומיות ואיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות כבר שכר את משרד הלובינג הקבינט בבעלות הח”כ לשעבר יואל חסון וצח בורוביץ להם לקוחות נוספים. ואילו המשרדים אימפקט וסטיבן לוי מייצגים כל אחד לקוח אחד בתחומים הקשורים לאנרגיה.
גם לרפורמת שמוביל שר הדתות מתן כהנא יש מתנגדים בקרב הסיעות החרדיות שבאופוזיציה בעיקר בשל הפגיעה ברבנות הראשית וברבני הערים המפקחים על כשרות. מי שפועל לקדם את הרפורמה הם משרד הלובינג ריפבליק הפועל עבור ארגון רבני צהר. בצד כל אלה, עדיין לא ברור אם חוק המטרו יחוקק במסגרת חוק ההסדרים. עיריית רעננה מתנגדת לסעיפים בחוק שעלולים לדעתה לפגוע בה, ושכרה שירותי לובינג.
יצויין שמשרד הלובינג אימפקט פועל בכנסת לא עם העסקים שרוצים להרוויח, אלא עם החברה להגנת הטבע, שלה השגות בתחומי תכנון ובנייה ואנרגיה על חלק מסעיפי החוק.
הקרב העיקרי: אחרי הקריאה הראשונה והעברת סעיפי החוק לוועדות הכנסת
מנהלי ובעלי הגופים העסקיים מודעים לכך שחקיקת החוק תביא לאובדן הכנסה של מאות מיליוני לכל אלה שמושפעים מהחוק, ועל כן הם מפעילים את הלוביסטים כדי שילחמו עבורם. הלוביסטים כבר החלו לפנות אל הח"כים, להיפגש עימם ולהציג להם ניירות עמדה. עיני כולם נשואות ליום חמישי בעוד כשבועיים וחצי אז אמור לעלות לקריאה ראשונה בכנסת חוק ההסדרים יחד עם חוק התקציב לשנים 2021-22. רק לאחר מכן יחל הקרב האמיתי של הלוביסטים נגד הרפורמות. לאחר ההצבעה בקריאה הראשונה, תעביר מליאת הכנסת את חוק ההסדרים לוועדת הכנסת שתפצל את סעיפי החוק לוועדות השונות. בועדות ינהלו איפוא הלוביסטים את הקרבות העיקריים נגד הרפורמות המרכזיות בחוק ההסדרים.
בשלב זה תתחיל הבעיה הגדולה של הממשלה. אומנם, בכל הוועדות יש לקואליציה רוב, ותוטל משמעת קואליציונית כדי לאשר את הסעיפים השונים, אבל זה לא ימנע מחברי הכנסת של הקואליציה לפעול להכנסת שינויים בנוסח הסעיפים, שיכולים לעקרם. הלוביסטים כבר מגייסים גם את חברי הכנסת של האופוזיציה, שרובם ותיקים במשכן, שמתכוונים להקשות על הממשלה באישור חוק ההסדרים.
יתירה מזו, מרבית חברי הקואליציה, המאיישים את ועדות הכנסת הם ח”כים חדשים - הוותיקים מונו כשרים והתפטרו במסגרת החוק הנורבגי - שלא מכירים די הצורך את הרפורמות הללו, והם כר פורה לשכנוע על ידי הלוביסטים. גם חברי הכנסת שמכהנים שנתיים בכנסת ונחשבים ל”ותיקים”, לא השתתפו עד כה בדיונים על חוק ההסדרים, מאחר שמאז 2018, לא דנה הכנסת בחוק הסדרים. כך, בלחצם של הלוביסטים חברי הכנסת ידרשו לפצל חלק מהרפורמות מהחוק עצמו, ולהמשיך את הדיון בהם, רק לאחר ה־14 בנובמבר 2021, שבו תתבקש הכנסת לאשר בקריאה השנייה והשלישית את חוקי התקציב וההסדרים.
הלוביסטים יודעים שברגע שסעיף מפוצל מחוק ההסדרים והמשך החקיקה נדחה, אזי אין את המומנטום והדחיפות של הכנסת, לאשרו עד לאישור חוק ההסדרים, כאמור באמצע נובמבר 2021.
במקרה כזה, רפורמה שתתלש מחוק ההסדרים עשויה להיקבר לזמן ממושך במגירות הכנסת. מסיבה זו מגיש האוצר תמיד את חוק ההסדרים יחד עם חוק התקציב, ודורש לאשרו לפני אישור חוק התקציב. כידוע, אי־אישור חוק התקציב גורם להתפזרות הכנסת.
לכך יש להוסיף שחלק מהלקוחות של הלוביסטים נהנים מתמיכה פוליטית בקרב מפלגות וחברי כנסת מגוונים, למשל ברפורמה בחקלאות, מה שיכול לסייע לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמות. הכנסת אומנם נמצאת בפגרת הקיץ והחגים, אבל הלוביסטים ימשיכו להתרוצץ במסדרונות, ולטרפד סעיפים מחוק ההסדרים כדי שללקוחותיהם תהיה שנה טובה.