כנס האקדמיה
"נעזור לסטודנטים לפתח מיומנויות רכות כהכנה לשוק התעסוקה"
כך אמר פרופ' יוסי מקורי, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג בכנס אקדמיה שעובדת של קרן אדמונד דה רוטשילד וכלכליסט והסיף גם כי "אנו רואים בשנים האחרונות שיש לנו עושר בתחומי עיסוק מבוססי אקדמיה. בנוסף האקדמיה מקבלת תפקיד גדול בהנגשה וייצוג של אוכלוסיות בעלות חסר"
"בעתיד הקרוב נשנה הגדרות ונכוון את סטודנטים לפיתוח מיומנויות רכות, אך איני דן במדע אלא באקדמיה ובהכנה לתעסוקה. כמי שנמצא 5 חודשים בתפקיד, החלטתי לחשוב על תחנות חיי האקדמיים, כמתמחה או כאיש סגל, אלה מקומות שאני אוהב ומעריך אך אני שואל - האם בחזון שחשתי הכשרת הסטודנטים לשוק העבודה היתה אלמנט מרכזי? בין אם באוניברסיטת ת"א, מכללת תל חי, אוניברסיטת הארווארד או אוניברסיטת סטנפורד, סיפור הכשרת הסטודנט לשוק העבודה לא מופיע בהצהרת המשימות. אני חייב לומר שבתחנה האחרונה שלי לפני המל"ג הייתי בתל חי ושם כן מדברים על הכשרת הון אנושי".
"בכל אופן, זו לא עמדתי או עמדתנו. ישנו ניגוד מובנה בין איך אקדמיה רואה עצמה ובין המציאות שנמצאת לפתחה בנושא שוק העבודה והכשרת ההון האנושי. אקדמיה מייצרת ידע חדש ומנחילה ידע קיים. הכישורים הנדרשים במסגרת הידע האקדמי תורמים להכשרת כוח אדם- אך הדיון הוא על נקודת האיזון בין אקדמיה ובתעסוקה, היכן היא נמצאת? האם יש רצף בין התהליכים? מה שקורה במציאות הישראלית הוא שאנו רואים שהאקדמיה מתחילה לעסוק בשוק העבודה עוד טרם כניסת הסטודנט ללימודיו. אנו בונים כך מכינות ללימודים ובהמשך בתארים, אנו רואים גם מעורבות של האקדמיה בהשמה".
"יש לנו אתגרים, קונפליקט בין האקדמיה וההכנה לשוק העבודה ואנו עושים מעבר לתפקידנו. יש לנו מענה לצרכי העבודה מחד וחופש אקדמי מאידך. מה שברצוני לומר הוא שאנו מוצאים עצמנו מעורבים הרבה יותר בנושא הכשרת הסטודנט לשוק העבודה. מה אנו רואים בקשר בין אקדמיה ותעסוקה? לבוגר תואר יש יכולות גבוהות בסביבת העבודה ובשוק העבורה העכשווי. אין ספק שיש ממשק בין אקדמיה ותעסוקה ואנו מגויסים לעצב אותו. יש לנו תפקיד בפיתוח חשיבה יצירתית למשל. מבחינה אבולוציונית אנו רואים בשנים האחרונות שיש לנו עושר של תחומי עיסוק מבוססי אקדמיה כמו רפואה, משפטים. ויש לנו מקצועות שלאחרונה הפכו לכאלה שדורשים הכשרה אקדמית כמו סיעוד, דימות (רנטגן) או אופטומטריה. האקדמיה מקבלת בכך נפח גדול ויש לה תפקיד בהנגשה וייצוג של אוכלוסיות בעלות חסר, למשל חרדים וערבים".
"יש תארים רבים שהם פרופסיונאליים כמו ריפוי בעיסוק, סיעוד, הנדסת תעשיה וניהול ועוד. המנעד והמגוון של הפעילות שאנו קידמנו בשנים האחרונות רב ומורכב. לדוגמה יש אלמנטים של אקדמיה משלבת התנסות, הנגשה לאוכלוסיות חסרות ייצוג, הגדלת היקף סטודנטים בתחומים נדרשים, רפורמה בלימודי אנגלית, למידה דיגיטלית וכיוצא בזאת, כלומר לאקדמיה יש מעורבות נרחבת. באקדמיה משלבת התנסות יש מעין "תקופת סטאז'" במוסדות רלוונטיים. כבר היום יש שורה ארוכה של מוסדות שמעבירים את הסטודנטים תקופת חשיפה במפעלים, למשל בתחומי הייטק וביו טכנולוגיה. ביקשנו מגוף חיצוני שימדוד את הצלחת קבוצות אלה ויש לנו שביעות רצון ניכרת וגם הצעות עבודה רבות לסטודנטים שהתמחו בגופים אלה. מדובר בתהליך חיוני וחשוב שאנו מעודדים ותומכים בו".
"במסגרת מנעד זה של הכשרת סטודנטים ישנו גם נושא הרפורמה בלימודי אנגלית. בעבר סטודנטים היו מקבלים פטור מלימודי אנגלית בגלל בגרות טובה, כיום לימודי האנגלית חוזרים כחלק מקצועי מתחום התעסוקה, אנגלית היא חלק מרכזי בחוויית הסטודנט בלימודי התואר, כולל קורסים באנגלית. יש גם קידום יזמות באקדמיה ומרכזי היזמות היו למעשה משהו נרחב מאוד. בהייטק, ביו טכנולוגיה, מזון וחברה".
"למידה דיגיטלית מעניקה כלים כהכנה לשוק העבודה העתידי, זו דרך להעברת ידע. זה נותן לנו אפשרות לחשוף סטודנטים למתודולוגיה ולהכשיר אותם לשוק העבודה. לדוגמה, יש קורסים רבים ברשת באנגלית עברית ואנגלית בתחומי ההייטק וזהו כלי מתודולוגי שמשמש את הסטודנטים לעתידם המקצועי. מעבר לכך בשנים האחרונות היינו מעורבים באלמנטים הקשורים בהגדלת מספר הסטודנטים. למשל בתלמידי הרפואה, וזה לא פשוט. אנו רואים מעבר לכך גידול במספר הסטודנטים בשנה הראשונה במקצועות ההייטק. בפועל ההשמה והתמורה מרשימה".