"ביטול עילת הסבירות כמוה כהכשרת עילת השחיתות"

אחרי שיו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הפיץ אתמול בערב את הנוסח החדש לתיקון הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות, הוועדה דנה היום (ה') בנוסח זה לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

הנוסח החדש משאיר את החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים כ"חסינות" מפני ביקורת שיפוטית של בג"ץ באמצעות שימוש בעילת הסבירות, אולם משמיט את שאר נבחרי הציבור. הכוונה היא בעיקר לראשי רשויות, שעל פי הנוסח החדש בית המשפט כן יוכל למעשה להפעיל על החלטותיהם ביקורת שיפוטית ולבטלן מכוח עילת הסבירות. רק במובן זה נעשה "ריכוך" לניסוח המקורי.

אולם מנגד, הנוסח החדש אפילו חריף ומחמיר יותר מאשר הנוסח המקורי בהיבט אחר: הוא קובע שהגבלת הביקורת השיפוטית מכוח עילת הסבירות על החלטות של הממשלה, ראש הממשלה ושריה יחול על "כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". כלומר, הגדרה ברורה שלא תינתן לפרשנות לפיה בג"ץ לא יוכל להתערב במינויים מכוח עילת הסבירות ויותר מכך - לא יוכל להתערב במקרים שהממשלה, שריה או ראש הממשלה לא יפעילו סמכויות שלהם, כמו למשל, החלטה על אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים.

על פניו, נדמה כי ה"חידוד" הזה לגבי משמעות ההגדרה למילה "החלטה" שהופיעה בניסוח המקורי, מנסה לכאורה להכין את הקרקע, בין השאר, להחלטה של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ו"לחסן" החלטה לא סבירה זו מפני עתירות לבג"ץ בנושא. וזו רק דוגמא אחת: למעשה, הניסוח החדש משמעותו שלא ניתן יהיה להפעיל ביקורת שיפוטית מכוח עילת הסבירות על הימנעות מפעולה של הממשלה או מי משריה, למשל החלטות שלא לחתום על הוראות, תקנות, מינויים ועוד ש"תוקעות" תהליכים שונים או איוש תפקידי מפתח.

בפתח הדיון אמרה ביחס לכך ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כי "בניגוד לציפיות, התבשרנו שלא יהיה ריכוך. בעצם לפי הנוסח הזה אפשר יהיה לא לקבל החלטות בוועדות איתור או בוועדות מכרזים למיניהן. בשורה התחתונה: זה הופך את ביטול עילת הסבירות להכשרת עילת השחיתות. הרי לא מדובר רק בהחלטות מדיניות של הממשלה או לגבי מינויים אלא גם באי מינויים ואי קבלה של המלצות של גורמי מקצוע. בסוף השר יקבל החלטה כפי שנוח לו ולא יהיו כלים משפטיים להתמודד עם האירוע. זה עוד יותר חמור ממה שהיה קודם. זה הופך להיות שימוש פוליטי ורע בסמכויות ובכוח שלטוני. הנוסח הזה פותח לנו אופקים חדשים ועמוקים יותר עד לאן הוא יכול להגיע".

גם ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) אמר: "האם באמת רוצים לשחרר שרים כמו האקזמפלר איתמר בן גביר מכל ביקורת שיפוטית על החלטות לא סבירות או מאי קבלת החלטות? שזה בעצם מה שההצעה אומרת".

אמש, לאחר פרסום הנוסח החדש כתב יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "היום בצהריים שלחתי מכתב לשר המשפטים בדרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, משום שהוא חייב על פי החוק להפעיל את סמכותו ולכנס אותה. הערב לפתע, הודיע רוטמן כי תוקנה הצעת החוק בעניין הסבירות והוסיפו לה חריג נוסף - לא ניתן לעתור נגד החלטת שר שלא להפעיל את סמכותו. ככה נראית הדרך לדיקטטורה. בכל פעם שהחוק לא נוח לשרים, משנים את החוק. בכל פעם שהדמוקרטיה מפריעה לשרים, הם דורסים אותה. לא ניתן לזה לקרות. ממשלת הקיצונים לא תנצח את מדינת ישראל".

כבר אתמול התייחס בדיון המשנה ליועמ"שית עו"ד ד"ר גיל לימון ל"ריכוך" שתוכנן – ביחס להשמטת ראשי הערים, המועצות וכדומה בלבד מהצעת החוק - ואמר כי מדובר ב"ריכוך למראית עין". לדברי לימון, "הרוב המכריע של המומחים שהופיעו בפני הוועדה עמדו על כך שהנוסח המוצע הוא רחב מדיי וגורף מדיי. למעשה, זו ההצעה הקיצונית ביותר האפשרית לטיפול בעילת הסבירות – מאחר שהיא מונעת כל דיון בעילת הסבירות ביחס לכל החלטה שהיא של הממשלה או של שר. ההצעה מבטלת לחלוטין את הפסיקה של בית המשפט העליון בנושא סבירות, מראשית ימי המדינה. הקיצוניות של ההצעה מתבטאת, בין היתר, בריכוך למראית עין, לפיה הפטור מחובת הסבירות לא יחול על הכנסת והשלטון המקומי. דווקא הריכוך לכאורה מחדד שהפטור מחובת הסבירות ניתן לקבוצה מצומצמת של אנשים, ודווקא לאלה המחזיקים בידם את הכוח השלטוני הרב ביותר ואת ההשפעה הרחבה ביותר על הציבור. כלומר, גם אם בסופו של יום, ההצעה לא תכלול אפשרות להחלת ההסדר על נבחרי ציבור בשלטון המקומי, עדיין הפגיעה של ההצעה היא קשה מאוד בשל התחולה על הממשלה ועל שרים, שמקבלים את ההחלטות הרגישות והחשובות ביותר".