"בנק ישראל איפשר לבנקים לצמוח בנדל"ן באופן מוגזם"

"התקופה הכי מסוכנת היא כשהבנקים אופטימיים והפיקוח לא לוחץ עליהם יותר מדי. שלוש השנים האחרונות היו כאלה". כך אמר אלון גלזר, מנהל המחקר של לידר שוקי הון, בדיון של פורום שווי הוגן של אוניברסיטת רייכמן שעסק בכשלים בניהול הסיכונים בבנקים בעולם בעקבות קריסתם של כמה בנקים בארה"ב בשבועות האחרונים.

גלזר ביקר את הצמיחה החדה בתיק האשראי של הבנקים בישראל, בעיקר בסקטור הנדל"ן שזינק ב־45% בתוך שנתיים: "מאז סוף הקורונה ראינו צמיחה חדה ומסוכנת, כשהסיכון הכי גדול הוא בנדל"ן, ובנק ישראל כמעט ולא התערב. הוא איפשר לבנקים לצמוח כמו שהם רצו, באופן מוגזם לדעתנו, ובאשראי הרבה יותר בעייתי ממשכנתאות — אשראי ליזמים וקבלנים. לדעתי, זה הסיכון העיקרי כיום".

ריקי אליאס, סגנית המפקח על הבנקים השיבה: "זה לא היה ככה מהעיניים של בנק ישראל. בתקופת הקורונה רצינו לתת לגלגלי המשק להמשיך לפעול. המערכת הבנקאית הייתה שם כדי לתת אשראי למרות אי הוודאות המשמעותית באשר לכושר הפירעון של ההלוואות. אפילו נקטנו בהקלות כדי לאפשר את זה. אני חושבת שזה הוכיח את עצמו".

נציין כי בעקבות הצמיחה החדה באשראי לנדל"ן החליט בנק ישראל להתערב ולהגביל דה-פאקטו את היקף המינוף לרכישת קרקעות שהבנקים יכולים לממן. מגבלה שנכנסה אשתקד לתוקף.

במבט ראשון נראה שעליית הריבית החדה בשנה האחרונה עשתה לבנקים רק טוב. הם העלו בחדות את הריבית על ההלוואות, ובאופן הרבה יותר איטי את הריבית על הפקדונות. התוצאה היא שאת שנת 2022 סיימו חמשת הבנקים הגדולים עם רווח של 24 מיליארד שקל, ותשואה דו ספרתית של מעל 16%.

אולם בפועל השפעת הריבית על הבנקים מורכבת יותר. בצד ההכנסות והרווח היא אמנם חיובית, אולם על המאזן של הבנקים יש השפעה שלילית. עליית הריבית מובילה לפגיעה בהון הכלכלי של הבנקים, מאחר שהפגיעה בשווי הנכסים שלהם גדולה יותר מאשר בשווי ההתחייבויות. הסיבה לכך היא כי נכסי הבנקים, בעיקר תיק האשראי, הם לרוב לתקופות ארוכות. ניתן לראות זאת דרך המידע על השווי ההוגן של כלל הנכסים וההתחייבויות בביאורים בדו"חות.

הנושא הופך לרלוונטי במיוחד בעקבות נפילתם של כמה בנקים בארה"ב, ובראשם סיליקון ואלי בנק, בדיוק מסיבה זו של שחיקה בשווי הנכסים אל מול ההתחייבויות, מה שהביא בסופו של דבר ל"ריצה אל הבנק" ולנפילתו.

בישראל המצב שונה בשל מבנה השוק והפיקוח ההדוק, אולם לטענת חברי הפורום סוגיית סיכון הריבית אינה מטופלת מספיק. רו"ח שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, שמוביל את הפורום עם פרופ' אמיר ברנע, סבור כי שורש הבעיה הוא בכך שמדידת סיכון הריבית אינה עקבית בין הבנקים. "לכל בנק יש שיטות משלו להעריך את השפעת עליית הריבית על המאזן, וזה מוביל לכך שהרגולציה בנושא הערכת סיכון הריבית היא חסרת שיניים", אמר.

אפשר לבקר את בנק ישראל על הגמישות שהוא מאפשר לבנקים בניהול סיכוני הריבית, אולם הפיקוח על הבנקים בעניינים החשבונאיים הדוק הרבה יותר לעומת הפיקוח בשוק האשראי החוץ בנקאי שחשוף מאוד להשפעות של עליית הריבית. "יש שונות אדירה ברמת הפיקוח והרגולציה על גופים פיננסיים גדולים לעומת גופים קטנים. הגופים החוץ בנקאיים נמצאים לכאורה מתחת לרדאר של הרגולציה", אמר שוב.

אלון גלזר (מימין) ושלומי שוב. "הגופים החוץ בנקאיים נמצאים מתחת לרדאר" | צילומים: תומי הרפז אוראל כהן

רעות קסלר שאחראית על תחום הבנקים ברשות ני"ע, אמרה כי בניגוד לבנקים, חברות האשראי החוץ־בנקאי לא נהנות משיפור חד בהכנסות בשל עליית הריבית מפני שהריבית שהן גובות גבוהה משמעותית מהריבית בבנקים. כלומר, הן מוגבלות יותר מהבנקים ביכולת לייקר את האשראי. "עם זאת, לא מעט אשראי שהן עצמן לוקחות הוא בריבית משתנה, אז כמובן שהמרווח לא עולה כמו שאנחנו רואים בבנקים, והיום אנחנו בתקופה שהיא מסוכנת יותר", אמרה קסלר.

קסלר התייחסה גם להפרשות להפסדי אשראי בחברות האשראי החוץ בנקאי, שם מדיניות ההפרשות גמישה לעומת הבנקים. "נכנסנו לעובי הקורה בנושא זה וגם פרסמנו הנחיות שהרחיבו מאוד את הגילוי שניתן על ידי החברות הללו".

בדיון עלתה גם נפילת סיליקון ואלי בנק (SVB). אליאס ציינה שתמרור האזהרה המרכזי היה שהבנק שילש את נכסיו תוך שנתיים. "איזה סיכונים הבנק לוקח על עצמו בזה שהוא צומח כל כך הרבה", אמרה.

להערכתה, לא תיתכן סיטואציה דומה בישראל, שכן בעוד SVB היה מרוכז בהייטק, בישראל יש מגבלה על הבנקים לחשיפה של עד 20% מתיק האשראי לענף מסוים. עם זאת, היא הוטרדה מהמהירות בה הבנק קרס: "בעידן הרשתות החברתיות זה מתפרץ ביום אחד וכולם מושכים את הפקדונות. אין אפילו 48 שעות לנהל את האירוע. שיעורי הבית שלי הם שהתגובה של הפיקוח על הבנקים בתרחיש כזה צריכה להיות מיידית".