סיכום ההשקעות בהייטק הישראלי ב-2022: הסייבר שילם את המחיר

הדו"חות שפרסמו היום SNC (סטארט־אפ ניישן סנטרל) ו־IVC ולאומיטק מעידים על התכווצות ההייטק הישראלי ב־42% במחצית השנייה של 2022. על פי הדו"חות של שני הגופים, הפגיעה אינה רק בחברות בשלבים מאוחרים אלא גם בשלבים מוקדמים. על פי SNC, ב־2022 גייסו חברות ההייטק כ־15.5 מיליארד דולר, ירידה לא קטנה לעומת השיא של 2021 שעמד על כ־27 מיליארד דולר, אבל עדיין 2022 היתה השנייה הטובה ביותר מבחינת גיוסי הון.

לשם ההשוואה, בעמק הסיליקון ירדו ההשקעות בחברות טכנולוגיה בכ־40% ב־2022. ירידה משמעותית נרשמה גם במספר סבבי הגיוס בכלל שמעידים בעיקר על רצון של המשקיעים להשקיע. מספר הסבבים הכולל בשנת 2022 עמד על 826 לעומת 1,103 בשנה שלפניה. הנתונים של IVC ולאומיטק דומים ומעידים על סך גיוסים ב־2022 של כ־14.9 מיליארד דולר ב־2022 לעומת 25.9 ב־2021.

מהשוואה בין המחצית השנייה של 2022 למחצית המקבילה ב־2021 עולה תמונה של ירידה בכל רבעון כאשר היא מורגשת בעיקר ברבעון הרביעי של השנה.

המחצית השנייה של השנה היתה קשה עם כל הסממנים של המשבר העולמי. על פי SNC ומכון המחקר SNPI, המחצית הראשונה של 2022 היתה המשך ישיר לשנת 2021 ובה גויסו כ־10 מיליארד דולר המהווים שני שלישים מסך הגיוסים בכל השנה. אמנם נתון זה נמוך ב־31% יחסית למחצית השנייה של 2021, אך 519 עסקאות מעידות כי ההייטק הישראלי היה עדיין בתקופת פריחה. במחצית השנייה של 2022 בוצעו רק כ־313 עסקאות וחברות גייסו 4.5 מיליארד דולר בלבד בכל המחצית השנייה.

המחצית השנייה עמדה כבר בסימן הירידות בשווקים הפיננסיים והחשש ממיתון עולמי עמוק. במחצית זו היינו עדים לירידה במספר העסקאות ובסכום הכולל שלהן, כמות אקזיטים נמוכה, ירידה חדה בשווי חברות הטכנולוגיה הציבוריות, והתמתנות עד כדי עצירת תופעת "שוק של עובדים" - כאשר המועסקים קבעו את השכר ותנאי ההעסקה ולא המעסיקים - שאפיינה את תקופת הפריחה לפני הנפילה.

כאמור, הירידה במחצית השנייה של השנה ניכרת גם בסבבים המוקדמים אשר בהם היתה תקווה שהקרנות ימשיכו להשקיע. על פי הדו"ח של IVC ולאומיטק, סבבי הגיוס המוקדמים הסתכמו ב־4.41 מיליארד דולר ב־2022, גבוה ב־11% לעומת ההון שגויס בסבבים מסוג זה ב־2021. המספרים המרשימים האלו הינם בעיקר בזכות הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שתרמו 67% מסך ההשקעות שהתבצעו ב־2022 בסבבים המוקדמים, כאשר חלק נכבד מהרבעון השני מושפע מהגיוס של חברת Ultima Genomics בגובה של 600 מיליון דולר.

במחצית השנייה של 2022 המספרים היו פחות משמעותיים וסבבים מוקדמים שיקפו מגמת ירידה לעומת המחצית הראשונה ו־2021. ירידה משמעותית נרשמה ברבעון הרביעי של 2022 ל־295 מיליון דולר בלבד לעומת שיא של כל הזמנים ברבעון המקביל ב־2021 עם 862 מיליון דולר.

אחד הגורמים שהשפיעו משמעותית בעבר על ההייטק הישראלי הוא סבבי הענק של מעל ל־100 מיליון דולר. במחצית השנייה של השנה נרשמה ירידה משמעותית בהם. עסקאות הענק היו הרבה פחות משמעותיות מבחינת המספר הכולל של הגיוסים ב־2022, במיוחד במחצית השנייה של השנה, שבה חזר קצב ההשקעות בסבבי הענק לרמה של 2018—2019. ב־2022 נרשמו 36 עסקאות של 100 מיליון דולר שהיוו 39% מסך הגיוסים של אותה שנה לעומת 76 עסקאות של מעל ל־100 מיליון דולר בשנת 2021 שהיוו 54% מסך העסקאות.

אבי חסון, מנכ"ל SNC, אומר ל"כלכליסט" כי 2022 היתה שנה שנחלקת לשניים "מחציתה הראשונה היתה השובל של 2021 ומחציתה השנייה ההתחלה של 2023. אם בסוף 2020 הייתי אומר שבסוף 2022 חברות יגייסו 15 מיליארד דולר, היינו מאוד שמחים לזה, אבל אחרי שנת 2021 רואים שזו תקופה לא פשוטה. אני מאמין שההשלכות של המחצית הראשונה של 2022 יימשכו לתוך 2023 ול־2024. ושלהרבה קרנות יהיה קשה לגייס קרנות המשך. 2021 היא הסיבה לכל זה. זו היתה שנה של אנומליה. הרבה קרנות גייסו ב־2021 את הקרן הראשונה אבל כעת יגלו שאין להן אקזיטים ויגלו שהמוסדיים מבקשים תוצאות ממש ויישארו רק המקצוענים שמשקיעים בתעשייה".

לדברי חסון, "דברים רבים שקורים כיום כבר קרו בעבר אבל לא כולם זוכרים. היה שוק שורי במשך הרבה יותר שנים. ברמת המאקרו זה מצב בריא ונדרש. היו הרבה חברות שלא היו צריכות לקום או לגייס סיבובי המשך גדולים. הרבה כסף ישתחרר כעת למקומות הנכונים, אבל השנים הקרובות יכולות גם להיות חיוביות לתעשייה".

חסון מסביר כי הזמן הקצר שעבר בין השקעת סיד לסבב A והתזוזה של הקרנות לסיבובים מוקדמים יצרו מצב שבו יהיה קשה לתמוך בסיבובי ההמשך המתקדמים בשווי שיצרו אותן קרנות ונראה הרבה גיוסים בשווי יורד במהלך השנה הקרובה. כעת חברות רבות עוברות סיבוב פנימי שמאפשר להן להיות מתחת לרדאר. בשנה הבאה הכסף ייגמר והן ייאלצו או לגייס כסף או להימכר במחיר נמוך וקרנות הפרייבט אקוויטי ייהנו מהמצב, כי הרבה קרנות ימכרו אחזקות לקרנות אחרות. זה מצב שהוא טוב מאוד למוכרים ופחות לרוכשים.

"אני חושב שנראה פיטורי עובדים משמעותיים יותר", אומר חסון. "מה שראינו ב־2022 היה כמו אספירין. בשנה הקרובה חברות שמסתמכות על הכנסות יגלו שההכנסות יורדות והן יבינו שמאוד קשה ליצור זרם קבוע של הכנסות ונראה קיצוצים הרבה יותר עמוקים וחברות שייכנסו לבעיות. בחברות הרב־לאומיות ייתכן שנראה מצב שבו הן יפטרו בחטיבות מסוימות אבל גם הן יגייסו לחטיבות אחרות. גם ב־2022 מספר העובדים בהייטק הישראלי עלה והשוק צמח, אבל פחות, ואני מאמין שיותר עובדים יעבדו בהייטק אבל ייקח הרבה יותר זמן למצוא עבודה ובתנאים פחות טובים".

חסון מסכם כי "הרבה טכנולוגיות כמו מטאוורס וקריפטו הפכו להרבה פחות דחופות, ותחומים כמו אגרופוד כן מקבלים דחיפה קדימה ומטפלים בבעיות שלא נעלמות. תחום האקלים יקבל השקעות משמעותיות וסייבר שעלה הכי הרבה ב־2021 וב־2022 חטף הכי חזק כי הרבה חברות שקמו ב־2021 היו בינוניות מאוד וגייסו הרבה הון".

שנת 2021 היתה שנה שבה תעשיית הסייבר רשמה את החגיגות הגדולות ביותר וכצפוי רשמה ירידה משמעותית ב־2022 בדומה לתעשיות רבות אחרות. על פי נתוני IVC, בשנת 2022 גייסו חברות הסייבר 3.5 מיליארד דולר לעומת 6.6 מיליארד דולר ב־2021. גם סקטור הפינטק שרשם סך גיוסים של 6.6 מיליארד דולר ב־2021 ספג ירידה קשה ב־2022 עם גיוסים של 2.2 מיליארד דולר בלבד. "סייבר כסקטור פחות חסין לתקופות קשות, כי הוא לא עסק מחזורי. ההאקרים לא לוקחים מנוחה אבל התחום עלה גבוה בעולם ההשקעות ולכן ירד משמעותית. בתחום הסייבר יש הרבה מהפכות לעשות אבל חברות רבות בחרו להקים דברים קלים שניתן לגייס אליהם כסף", אומר אבי חסון.

תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה בהקשר לדו"ח כי "נדרש שינוי כיוון כדי שההייטק הישראלי ינוע מחדש. הנתונים מלמדים כי ב־2022 מספר הרכישות שבוצעו הוא הנמוך ביותר מ־2014. בנוסף אנו עדים לירידה החדה בסכום שהושקע בסבבי A. כל אלו הם סימנים לקריאה לפעולה. אנו צופים שבמחצית השנייה של 2023 תהיה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות. על החברות והמשקיעים להסתכל באופן מפוכח על עתידן במציאות הנוכחית ולקבל החלטות אסטרטגיות אחראיות ובמועד המתאים. להערכתנו, רכישות אלו יתבצעו על ידי חברות הייטק בשלבים מתקדמים יותר ועל ידי גופי PE וימומנו ביעילות על ידי שילובי הון וחוב. אנחנו מקווים לראות רוכשים ישראלים נהנים מההזדמנויות הללו ולא רק גופים זרים".