חכו לאחרי פסח: גל ההתייקרויות רק החל

זינוק בהוצאות על מזון: מכירות שוק המזון צמחו ב־9% בהשוואה לינואר אשתקד והסתכמו ב־3.54 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני סטורנקסט, שהגיעו ל"כלכליסט". מדובר בעלייה חדה שנרשמת אחרי ההתייקרויות של ינואר אשתקד. ניתן להעריך שגם צמצום הבילוי במסעדות והטיסות לחו"ל בשל המלחמה הובילו להגדלת הצריכה.

ההוצאה של צרכנים על מזון צפויה להמשיך ולעלות לכל אורך השנה. העלאות המחיר של 15 מחברות המזון, שחלקן כבר נכנסו לתוקף השבוע וחלקן ייכנסו לתוקף בעוד כשלושה שבועות, הן רק הפעימה הראשונה בגל ההתייקרויות שיימשך מיד אחרי חג הפסח.

במחלבות, שהעלו מחירים בשלוש פעימות מאז ספטמבר 2022, ממתינים לחתימת שר האוצר בצלאל סמוטריץ ושר החקלאות אבי דיכטר על צו להעלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־3.1% מיד בתום חג הפסח. מדובר בהעלאה שהיא חלק מההסכם שנחתם בשנה שעברה עם משרד האוצר, שביקש לפצל את העלאת המחיר החריגה שהגיעה למחלבות, בשיעור של 16%, ואישר במאי אשתקד עלייה מיידית של 9.8%, ופעימה נוספת של 3.1% במאי הקרוב. בשנה שעברה העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח הובילה את תנובה, טרה, שטראוס וגד להזניק בשיעור דומה גם את מוצרי החלב שאינם מפוקחים, מה שהן עלולות לעשות גם השנה.

על פי נתוני סטורנקסט, 20 הספקים הגדולים במשק אחראים ל־61.1% מהמכירות, שהסתכמו ב־2023 ב־56.7 מיליארד שקל. עד כה הודיעו 8 מתוך 20 החברות הגדולות בענף על העלאות מחירים בשיעור חריג של עד כ־25%. מדובר בחברות שנתח השוק הכולל שלהן שלהן הוא 25.6% מהמכירות, ומכירותיהן המשותפות הסתכמו ב־14.5 מיליארד שקל. גם אם ההתייקרות הממוצעת במוצרי החברות האלו תעמוד על 5% בלבד, בדומה לשיעור עליית מדד המחירים של סטורנקסט ב־2022 וב־2023 מדובר בתוספת הוצאה שנתית לצרכנים של למעלה מ־700 מיליון שקל.

אם תצא לפועל, העלאת מחירי החלב תוסיף לרשימה עוד שלוש מהחברות הגדולות — תנובה, טרה וגד — ותאפשר פעימה נוספת של התייקרויות לשטראוס. אלא שספק אם הרשימה תיעצר ב־12 החברות הגדולות.

חברת דיפלומט היתה הראשונה להודיע על העלאת מחירים, שאמורה היתה להיכנס לתוקף בשבוע שאחרי סוכות. מתקפת חמאס הובילה לדחייה בחודש של הכניסה לתוקף של המחירון החדש ששלחה החברה לקמעונאים, וכעת תאריך היעד של ההתייקרויות הוא תחילת מרץ. ההערכות בענף הן כי החברה תדחה את כניסתן לתוקף לאחרי פסח.

השבוע היה זה דווקא שר הכלכלה ניר ברקת שהכשיר את הקרקע להרחבת ההתייקרויות, כשהודיע ששכנע את ניר לוינגר, מנכ"ל החברה המרכזית השולטת בשוק המשקאות, לבטל את העלאת המחירים שתכנן. ככל הידוע, לא היתה לחברה המרכזית כוונה להעלות את מחירי המשקאות הקלים, שאת מחירם העלתה בשנה שעברה.

בצעד שעשה, בניסיון לגרוף קרדיט כמי שפועל לבלימת ההתייקרויות, ברקת רק פתח את הדלת לייקור משקאות. אפשר רק להעריך שבטמפו, שפרסמה לפני חודשיים אזהרת רווח, ומאז העלתה את מחירי האלכוהול ב־6%, וביפאורה, שספגה מכה כואבת עם אובדן הסכם הפצה של מי עדן, זקוקים להתייקרות עוד יותר מהחברה המרכזית, ובעקבות ההתרברבות של ברקת הן עלולות להוציא אותה לפועל אחרי פסח.

בסוף דצמבר היתה זו שסטוביץ שהחזירה לשולחן את העלאות המחירים, עם הודעה על העלאת מחירים בשיעור של עד 20%, ושבועיים אחריה הצטרפה שטראוס עם התייקרות של עד 25%. עוד בעשירייה הפותחת חברת אסם, שתעלה בעוד שלושה שבועות את מחיר מוצריה בשיעור של עד 9%, ויוניליוור שתעלה את מחירי הגלידות, הקרמבו והשוקולד שלה בשיעור של עד 15%.

בעשירייה השנייה נמנות סוגת, שהעלתה מחירים בשיעור של עד 20%, וילי פוד עם התייקרות של עד 15%, ויסוצקי עם העלאה של 10% ויצרנית הנקניקים וההמבורגרים זוגלובק שתעלה מחירים ב־9% בממוצע. אליהן הצטרפו סלטי שמיר שתעלה מחירים עד 15%, יכין, בית השיטה, סידס, אחווה ובארכה.