אינטל, אפל, גוגל: כולן רוצות נתח מהשבבים של Arm

ההנפקה של ענקית פיתוח השבבים Arm, שצפויה להיות הגדולה של השנה ואחת הגדולות במגזר הטכנולוגיה אי פעם, מתחממת. בעלת השליטה סופטבנק כבר גייסה כמה מהשמות הבולטים בעולם הטכנולוגיה על מנת להיכנס לחברה כמשקיעות אסטרטגיות, ובראשם, לפי דיווח של בלומברג, אפל, אנבידיה, אינטל וגוגל.

Arm צפויה לגייס סכום של 7-5 מיליארד דולר לפי שווי של 70-60 מיליארד דולר. במקור עמד היעד על 10-8 מיליארד דולר, אך לפי בלומברג, היעד הונמך אחרי שסופטבנק החליטה להישאר עם נתח גדול יותר מהמניות.

Arm מתכננת את הארכיטקטורה שנחוצה על מנת לפתח מעבדים ושבבים ונותנת לחברות אחרות רישיון להשתמש בארכיטקטורה הזו כדי לפתח ולעצב את השבבים עצמם. אין כמעט מכשיר מתקדם — מחשב, סמארטפון, טאבלט, שעון חכם — שלא משלב שבבים שמבוססים על הארכיטקטורה של Arm. כן ניתן למצוא את מעבדי החברה במכשירים ביתיים, מכוניות וציוד תעשייתי, והחברה גם מתרחבת לתחום השרתים למרכזי דאטה.

לפי הנתונים שמסרה בתשקיף לקראת ההנפקה, בשנת הכספים שהסתיימה ב־31 במרץ 2023 רשמה Arm הכנסות של 2.68 מיליארד דולר, ירידה של 0.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי רשם עלייה מזערית של 0.04% ל־2.57 מיליארד דולר. הרווח התפעולי טיפס ב־6% ל־671 מיליון דולר, ואילו הרווח הנקי ירד ב־4.6% ל־524 מיליון דולר. ברבעון השני של 2023 היו לחברה הכנסות בגובה 675 מיליון דולר (ירידה של 2.5% לעומת הרבעון המקביל) ורווח נקי של 105 מיליון דולר (צניחה של 53.3%). הרווח הגולמי והרווח התפעולי רשמו גם הם ירידה ברבעון זה. מאז הקמתה נמכרו יותר מ־250 מיליארד שבבים מבוססי Arm, היקף של 30.6 מיליארד מתוכם בשנת הכספים האחרונה.

לפי בלומברג, בחודשים האחרונים, כחלק מההכנות להנפקה, ניהלה סופטבנק, שרכשה את Arm ב־2016, מגעים עם לקוחות ושותפים על מנת להיכנס לחברה כמשקיעים אסטרטגיים. התוכניות הסופיות נערכות בימים אלו, ועוד עשויות להשתנות, אך לפי מקורות יודעי דבר, עם החברות שצפויות להשקיע נמנות מלבד אפל, אנבידיה, אינטל וגוגל, גם AMD, סמסונג, Synopsys ו־Cadence Design Systems.

כל אחת מהן צפויה להשקיע בין 25 מיליון ל־100 מיליון דולר, ולכולן יש סיבות טובות מאוד לרצות נתח מ־Arm. אפל, אנבידיה ו־AMD הן מפתחות שבבים, יצרניות מבוססות היטב, שעושות שימוש נרחב מאוד או בלעדי בארכיטקטורה של Arm. כל המכשירים של אפל — אייפון, מק, אייפד, אפל ווטש ואחרים — עושים שימוש בשבבים מבוססי Arm. שבבי ה־AI של אנבידיה, שמחזיקים בהגמוניה רחבה בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית עד כדי מחנק משתק לחלק מהחברות, גם הם מבוססי ארכיטקטורת Arm.

גוגל מוכרת פחות כמפתחת שבבים, אך בשנתיים האחרונות היא הגבירה את הפעילות בתחום עם גוגל Tensor, שבב מבוסס Arm פרי עיצובה שמשולב במכשירי הפיקסל של החברה. סמסונג לא רק מפתחת שבבי Arm בעבור מכשירי הגלקסי וסמארטפונים ומכשירים אחרים שלה, אלא גם מתפקדת כיצרנית שבבי Arm בעבור חברות אחרות ללא מתקני ייצור משלהן, דוגמת אנבידיה ואפל.

בעבור כל החברות נתח משמעותי ב־Arm יקנה להן קול בהתוויית הכיוון שאליו הן הולכות, יאפשר להן להבטיח שהתוכניות האסטרטגיות והפיתוחים העתידיים שלה משרתים אותן, ויסייע להחליק את תהליך פיתוח וייצור השבבים מבוססי Arm שלהן.

אותו הדבר נכון לגבי Synopsys ו־Cadence Design Systems, שעיקר עיסוקן אינו בפיתוח וייצור שבבים אלא בפיתוח וייצור החומרה והתוכנה שמשמשות בהליך הייצור. גם בעבורן, קרבה ובעלות על החברה שמפתחת את ארכיטקטורת הבסיס של התחום יסייעו להן בהתאמה ובפיתוח של אסטרטגיית המוצר.

אינטל, לכאורה, היא העוף המוזר בחבורה. השבבים שלה מבוססים על ארכיטקטורה פרי פיתוחה, וכאן גם גאוותה בעשורים האחרונים. אבל אינטל נמצאת בעיצומו של שיפט אסטרטגי משמעותי להיכנס לתחום ייצור השבבים בעבור חברות אחרות (בניגוד למודל המסורתי שבו היא מפתחת ומייצרת את השבבים שלה בלבד). וכאן, יכולת לייצר שבבים מבוססי Arm היא לא סתם בונוס נחמד, היא דרישה קריטית שבלעדיה אין לאינטל סיבה להתאמץ להיכנס לתחום, שכן זו הדרך היחידה להתמודד על חוזי ייצור שמנים של שחקניות כמו אפל ואנבידיה. בפני החברה עומדת משימה משמעותית של בניית מערך ייצור רחב ובעל תפוקה גבוהה ואיכותית של שבבים מבוססי Arm, ונתח מהחברה יכול לסייע לה בכך תדמיתית וגם בקבלת גישה לידע ולטכנולוגיות שדרושים למאמץ הזה.