הצעת חוק: מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל לא תעביר מידע בזמן המלחמה

ח"כ מיכל שיר (יש עתיד) הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון חוק נתוני אשראי, המסדיר את פעילות מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל. לפי ההצעה, בכל פעם שהממשלה מכריזה על "מצב מיוחד" במדינה, מערכת נתוני האשראי לא תעביר נתונים של חיילי מילואים ואזרחים שגרים באיזור בו הוכרז "מצב מיוחד", עד שלושה חודשים לאחר ביטול ההכרזה על אותו מצב מיוחד. מכיוון שמאז ה-7.10 חל "מצב מיוחד" בכל שטח ישראל, לו החוק היה חל, המשמעות היא שמערכת נתוני האשראי הייתה מפסיקה לאסוף נתוני אשראי על כלל האזרחים.

מערכת נתוני האשראי, שהחלה לפעול באפריל 2019, הוקמה על-ידי בנק ישראל במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי. המערכת אוספת מגופים פיננסיים ורשויות ממשלתיות מידע על ההתנהלות הפיננסית של כל אזרח, כגון היקף ההלוואות ומוסר התשלומים בגינן, ועל בסיס מידע זה ניתן לכל אחד ציון אשראי, שמסייע לנותני אשראי להעריך בצורה טובה יותר את רמת הסיכון בהלוואה. גוף שנותן אשראי מפצה על היעדר מידע על לקוח דרך גובה הריבית, וכך הקמת המאגר, שהנגישה מידע שעד אותה נקודה רוכז בעיקר במערכת הבנקאית, אמורה להגביר את התחרות בשוק האשראי.

בדברי ההסבר להצעת החוק של שיר, עליה חתומים חברי כנסת משש מפלגות שונות באופוזיציה ובקואליציה, נכתב כי "בשגרה הכלי מנבא בצורה טובה את יכולות האשראי של לקוח". עם זאת, "תקופת חירום משנה את ההתנהלות הכלכלית השגרתית של לקוחות, ודורשת מהם להוצאות מידיות ופחות מחושבות, מה שעלול להביא להחזרות חיובים ודחיית תשלומים, וגורם לפגיעה בחיווי האשראי של הלקוח".

כלומר, התיקון להצעת החוק מגיע על רקע החשש שציון האשראי של חייל מילואים לדוגמא או בעל עסק, שמצבם הכלכלי הורע בעקבות התפרצות המלחמה, ייפגע בגלל פיגור בתשלומי הלוואה או צ'ק שחזר, כך שבבואם לבקש הלוואה בעתיד, הם ייחשבו לווים מסוכנים יותר והריבית בהלוואה תהיה גבוהה יותר. לדברי שיר, "לאחר סחבת כה אדירה בטיפול במילואימניקים, במשפחותיהם ובעסקים שנפגעו מהמלחמה, אין סיבה להוסיף חטא על פשע וגם לפגוע בדירוג האשראי שלהם".

בנק ישראל צפוי להתנגד להצעה של שיר, וזאת משני טעמים: ראשית, ההצעה פוגעת בסמכות בנק ישראל לקבוע באילו נסיבות יש להתערב בפעילות המערכת לנתוני האשראי, וקובעת מנגנון אוטומטי שמחייב התערבות בפעילות המערכת בכל פעם שמוגדר מצב חירום. שנית, השפעת המערכת לנתוני אשראי תלויה במהימנותה: אם הנתונים במערכת לא יהיו מלאים, קיים חשש שגופים פיננסיים לא ייתנו בה אמון ולא יתבססו עליה בתמחור הסיכון.

עם זאת, גם בבנק המרכזי מכירים בחשש לפגיעה בדירוג אשראי של אזרחים כתוצאה מהמלחמה, ומאז ה-7.10 קידמו בבנק שני מהלכים מרכזיים. הראשון קבע שהמערכת תבחין בין חיוויים שליליים - פיגור בתשלום, צ'ק שחזר או חריגה ממסגרת אשראי - שהתקבלו לפני פרוץ המלחמה ולאחריה, כך שיהיה ניתן לקחת זאת בחשבון בעת קביעת דירוג האשראי של לקוח. צעד זה ממחיש את הניסיון של בנק ישראל לשמור על רמת האמינות של המערכת ולהמשיך להעביר אליה את כלל המידע הפיננסי, ובמקביל לנסות ולסמן את השפעות המלחמה. עם זאת, אין כל ערובה שהבחנה זו אכן תמנע פגיעה בדירוג האשראי של אזרחים.

המהלך הנוסף של הבנק הוא שינוי מועד הדיווח על פיגורים בהלוואות: עד היום כל גוף פיננסי ורשות ממשלתית היו צריכים לדווח למערכת נתוני האשראי על כל פיגור של יותר מ-30 יום על הלוואה. החל מנובמבר האחרון, הדיווח ייעשה על פיגורים של יותר מ-60 יום, כך שלאזרחים ניתן יותר זמן להסדיר פיגורי התשלומים, והיקף החיווים השליליים על לקוחות מצטמצם.

התיקון שבבנק ישראל היו שמחים לראות לחוק נתוני האשראי הוא אחר. כיום, כל אדם יכול לבקש שהמידע שנאסף אודותיו במערכת נתוני אשראי יימחק. לא פעם מוגשות פניות למחיקת הנתונים במחשבה שעדיף להעלים נתונים על התנהלות פיננסית שלילית. עם זאת, הדבר מוביל לרוב לפגיעה גדולה יותר באותו אדם, זאת משום שנותני האשראי מתייחסים לכך בחשד רב. עם זאת, מידע שנמחק לא ניתן לשחזור. באוקטובר האחרון, מיד אחרי סוכות, אמור היה לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה תיקון שיאפשר לשמור את המידע על אדם כשנה לאחר שהגיש בקשה למחיקה, כך שיינתן פרק זמן להתחרט. בעקבות התפרצות המלחמה, ההצעה לא עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה, וטרם נקבע לכך תאריך חדש.