הממונה על התקציבים: "יש רק דבר אחד שיוריד את יוקר המחיה – תחרות"

"אין כיס של הציבור וכיס של משרד האוצר - יש כיס אחד. כשהאוצר מקטין את הגירעון הוא חוסך תשלומי ריבית וכך האזרחים משלמים פחות. הגירעון הוא אמצעי ולא מטרה ועלינו כמשרד אוצר להציג אחריות תקציבית" - כך אמר היום יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ולאומי.

הדברים נאמרו על רקע העודף התקציבי, בהיקף של 6.4 מיליאד שקל, שרשמה הממשלה ב-12 החודשים האחרונים, וההערכות כי העודף הזה - הראשון ב-15 השנים האחרונות - יגרור שלל דרישות ממשרד האוצר.

לדברי גרדוס, "בנוסף כדאי לזכור כי מדובר בעודף תקציבי נקודתי והרחבת ההסתכלות תגלה כי ישראל סבלה רוב השנים מגירעון בתקציב וצריך לשלם אותו. לא צריך להחזיר אותו בבת אחת, אבל צריך לאזן בין החזר חובות לבין היכולת ליהנות מחלק מהכספים".

מעבר לכך טען הממונה כי מאז 2011 ועד היום הממשלה הגדילה את התקציב ביותר מ-8 מיליארד שקל: "התוספת מראה שחלק מהכסף אכן חוזר לכיס הציבור, אבל צריך לשמור גם לדורות הבאים".

בתשובה לשאלה לגבי תפקידו של משרד האוצר ביוקר המחיה והאינפלציה, אמר גרדוס: "יש רק דבר אחד שיוריד את יוקר המחיה – תחרות. הגדלת התחרות עבדה בהפחתת עלויות הסלולר ובהוזלת הגבינה הצהובה. צריך להוריד חסמים שנועדו בעבר להגן על תעשיות אך כיום הם כבר לא רלוונטיים".

הבנקים לא גלגלו את העלאת הריבית הלאה, לחסכונות הציבור . זה מעיד על כך שלמרות הרצון של משרד האוצר אין תחרות בבנקים?

"בענף הבנקאות עדיף להסתמך על היצע מקומי בלבד ולא על הבאת תחרות מחוץ לישראל. החזון שלנו להגדלת התחרות טמון בכך שכל צרכן יוכל באופן פרטני לקבל את הצרכים שלו מבנקים שונים ולא מאותו הבנק.

"כיום יש לנו שוק מתקדם ואפשרויות להגדיל את התחרות. יש לנו פינטקים ששוברים את המבנה המסורתי בבנקאות ובענף הביטוח וגם חברות הביטוח רוצות להציע אשראי צרכני.

"היסטורית, יש מתח בין תחרות ליציבות בבנק ישראל. אם מסתכלים אחורה לפני עשור, היציבות הועדפה למול התחרות. אבל היום אנחנו שואפים למבנה רגולטורי יותר מודרני. כלומר ההשקפה שלנו היא שהחסרונות במתח לטובת יציבות עולים על היתרונות".

אף אחד לא רוצה תחרות בביטחון, זה התפקיד הבסיסי ביותר של המדינה. ובכל זאת יש ויכוחים אין סופים של משרד האוצר עם מערכת הביטחון. מה ההבדלים בין תפיסות העולם?

"אנחנו רוצים לספק מקסימום ביטחון תוך מינימום עלות. מערכת הביטחון נהנית מתקציב של 60-70 מיליארד שקל בשנה, אי אפשר לטעון שהיא לא יכולה להתייעל. אנחנו רוצים לראות את הכסף מוזרם יותר לטכנולוגיה ואנחנו רגישים לשכר. בנוסף, אם נקצר את תקופת השירות של חיילים המשק ייהנה מתוספת עובדים, לעומת החוסר בו הוא נמצא היום. בכל אופן, בחצי השנה האחרונות יש שיפור בשיח".

האם גם אגף התקציבים סובל מקושי בגיוס עובדים?

"במקומות טובים שמספקים ערכים והשפעה, יש עדיין ביקוש לעבודה וזה אגף התקציבים".