עסקה שנייה השבוע לרפאל: תספק לצבא יוון טילי ספייק ב-370 מיליון יורו

בפעם השנייה בתוך פחות משבוע "מגה עסקה" באירופה לחברה הביטחונית-ממשלתית רפאל, וזאת לאחר שמשרדי הביטחון של ישראל ויוון חתמו על הסכם ולפיו רפאל תספק לצבא יוון טילי "ספייק" בסכום כולל של 370 מיליון יורו.

את פרטי העסקה סיכם בימים האחרונים מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אייל זמיר, וראשי האגף ליצוא ביטחוני במשרד עם ראשי מינהל הרכש של משרד ההגנה היווני. זאת בתום משא ומתן ארוך שהחל עוד בתקופת קודמו של זמיר בתפקיד, אמיר אשל, כשברקע ההתעצמות של יוון אל מול המתיחות הצבאית שלה עם טורקיה.

מדובר בטילי נ"ט (נגד טנקים) אלקטרואופטיים מתקדמים שניתנים לשיגור ממגוון רחב של פלטפורמות כמו מסוקי קרב, ספינות, רכבי שיגור ייעודיים ועוד. אף שמדובר בטילי נ"ט, עובדת היותם טילים מדויקים מאוד שזמינים לשימוש מהיר הפכה אותם לאחד מכלי הנשק הנפוצים בפעולות צה"ל ברצועת עזה כמו גם בגזרות נוספות ובמשימות חיסול של פעילי טרור. טילים אלה ניתנים להכוונה נגד מטרות כמו סוללות נ"מ שמאיימות על כלי טיס, מבנים שבהם מתבצרים מחבלים, כלי רכב ועוד.

זאת הפעם הראשונה שיוון מצטיידת בטילים ישראליים מסוג זה, ובכך היא מצטרפת לרשימה של כ-40 מדינות שרכשו אותם עד כה, כמחציתן באירופה. לפי משרד הביטחון, רפאל מכרה עד כה ברחבי העולם יותר מ-34 אלף טילים המשתייכים למשפחת הספייק, ובשטח, בין אם באימונים או בקרב, שוגרו עד כה כ-6,000 טילים כאלה.

מדובר בעסקה משמעותית שנייה לרפאל באירופה בתוך פחות משבוע. בחג האחרון הודיעו משרדי ההגנה והביטחון בפינלנד ובישראל על מכירת מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד", שמוכרת גם בשם "שרביט קסמים", לצבא הפיני בסכום של כ-316 מיליון יורו. קלע דוד מיועדת להגנה ממגוון איומים, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, מטוסים, כלי טייס בלתי מאוישים ועוד.

העסקה עם פינלנד נחשבת חריגה מכמה בחינות: היא נעשתה כיממה בלבד לאחר שהפכה לחברה ה-31 בברית נאט"ו, ההצטיידות בטילי ההגנה המתקדמים מבטאת את החששות בהלסינקי מפני אפשרות למתקפה מצד רוסיה שנלחמת זה יותר משנה באוקראינה ומערערת את אירופה, וזאת הפעם הראשונה שישראל מייצאת את מערכת ההגנה המתקדמת. עם זאת, העסקה עם פינלנד מותנית בקבלת אישור מהממשל האמריקאי, שכן קלע דוד פותחה על בסיס כסף אמריקאי ולתוכנית שותפה גם חברת רית'און.

שתי העסקאות, שצפויות להכניס לרפאל במהלך החודשים הקרובים כ-700 מיליון יורו, הן עסקאות בין ממשלות (Government to Government), והן לא עסקאות ישירות בין משרדי ההגנה של אותן מדינות לבין רפאל.

עסקאות GTG שונות מעסקאות נשק רגילות בכך שהן ניתנות לביצוע במסגרת של לוחות זמנים קצרים במיוחד תוך דילוג על ביורוקרטיות ותהליכי רגולציה ממושכים, עם פטור מפרסום הליכי מכרז אצל הרוכש ועם ערבויות לאספקת המוצר בזמן הנקוב מצד המוכר.

בשנתיים האחרונות ניכר כי חלה התרחבות משמעותית בעסקאות ביטחוניות מהסוג הזה. במהלך 2021 היצוא הביטחוני הישראלי הסתכם בכ-11.3 מיליארד דולר, ומהם כ-3.5 מיליארד דולר נכנסו במסגרת עסקת GTG. ב-2020 היקף העסקאות במתווה זה היה כ-900 מיליון דולר "בלבד" מתוך כלל היצוא הביטחוני של אותה השנה. היקפי היצוא הביטחוני של 2022 עדיין לא ידועים, ומשרד הביטחון צפוי לפרסם אותם בשבועות הקרובים. על פי הערכות, היקפם לא ירד מזה של השנה שעברה וייתכן שאף יעברו אותם.