החגיגה היתה מוקדמת מדי: בשר מתורבת הוסר מהמסעדות בעולם בהן נמכר

חברות הבשר המתורבת גייסו בשנים האחרונות הון רב במטרה להגיש לצרכנים מוצרים חדשים המכילים תאי בעלי חיים שגודלו במעבדה מחוץ לגופם של בעלי החיים. עד כה הצליחו שתי חברות בעולם לאשר למאכל את מוצריהן בשתי מדינות, והציעו מוצרי עוף מתורבת בשלוש מסעדות – שתיים בארה״ב ואחת בסינגפור. אולם בחודשים האחרונים הסירו כל המסעדות את המנות מהתפריטים וחדלו להציע אותן ללקוחות. בחודש ינואר העניק משרד הבריאות אישור בטיחות מזון ראשון למוצר הבשר המתורבת של חברת "אלף פארמס", והיא תוכל להציע לציבור לנסותו לאחר שתשלים את כלל האישורים הרגולטוריים, אך תאלץ להתמודד גם עם הקשיים המשמעותיים הניצבים בפני התעשייה והשאלות הגדולות לגבי יכולתה לצמוח.

מוצרי בשר מתורבת הם מוצרים שפותחו במעבדה, ולכן הצעתם לצרכנים דורשת הליכי אישור רגולטוריים כדי להבטיח את בטיחות צריכתם. בסוף שנת 2020 הדהימה חברה אמריקאית בשם eat just (כיום Good Meat) את העולם לאחר שהצליחה לאשר לשיווק לראשונה אי פעם מוצר עוף מתורבת בסינגפור. במהלך אותה שנה החלה החברה למכור מוצרים המבוססים על התאים שפיתחה במסעדה אחת, יום בשבוע ולשעות מוגבלות. המוצרים נמכרו במחירי הפסד בשל עלותם הגבוהה, והחברה התקשתה להרחיב את פס הייצור שלה ולהגדיל את הכמויות המסופקות לשוק. יותר משלוש שנים חלפו, והעוף המתורבת הוסר מתפריט המסעדה הסינגפורית.

יולי 2023 היה נקודת ציון עבור התעשייה. לראשונה, לאחר שהשלימו הליך רגולטורי מול משרד החקלאות האמריקאי ומנהל המזון והתרופות האמריקאי, הציעו שתי חברות – Upside Foods ו-Good Meat למכירה את מוצריהן בשתי מסעדות בארה"ב. אולם כעת בשר מתורבת אינו זמין עוד באף מסעדה בארה"ב, סינגפור או בכל מקום אחר. הקומץ הקטן של המסעדות שמכרו את המוצרים עצרו או את המכירות, והסטארט-אפים שזכו לאישור המכירה הנכסף שוקלים כעת את המהלכים הבאים שלהם.

לפי סוכנות הידיעות בלומברג, השותפות של Upside Foods עם מסעדת Bar Crenn בסן פרנסיסקו, המקום היחיד שמכר את מוצר העוף שלה, הגיעה לסיומה. החברה ציינה כי היא עובדת על שיתופי פעולה עם השף דומיניק קרן כדי להגיש את המוצר שלה במקומות אחרים. חברת Good Meat הפסיקה להגיש את מוצריה בשנה שעברה ולא קבעה תאריך יעד להחזרתם לשווקים.

כלל מוצרי הבשר המתורבת הנמצאים היום בפיתוח או שאושרו לשיווק, מכילים מספר נמוך מאוד של תאי בשר שגודלו במעבדה, ונסמכים בעיקר על סויה או מוצרים אחרים מהצומח. כך למשל, במוצר של חברת אלף פארמס הישראלית יש 20% תאי בקר מתורבת – ומדובר באחוז גבוה יחסית לממוצע המוכר בתעשייה העולמית. למרות שאותם מוצרים אינם זהים לחלוטין לבשר מן החי, התעשייה נתקלת בקשיים משמעותיים; היא מבוססת על פרקטיקות ומוצרים מתעשיית התרופות, כך שהייצור יקר מאוד, ולכך נוספות שאלות רבות בנוגע לפרקטיקות הגידול המורכבות, ואפילו שאלות על התועלת הסביבתית, שכן מחקרים אחרונים מצביעים על זיהום משמעותי לו גורמת התעשייה. רבים שואלים היום האם התעשייה אכן יכולה לצמוח ולהפוך למשמעותית, או שמא מדובר בגימיק שיוותר בין כתלי המעבדות, או לכל היותר יוכל להציע מוצרים מוגבלים מאוד לעשירים בלבד.

בתעשייה שגייסה כמעט 3 מיליארד דולר על ידי כ-160 חברות, אפסייד הובילה בגיוס כספים - יותר מ-600 מיליון דולר ונהפכה לשחקנית הגדולה ביותר בתעשייה. למרות זאת החברה מתקשה להגדיל את הפעילות המסחרית שלה ולהעמיד מפעל ייצור שיצליח להגדיל את כמויות הפקת התאים ולהפחית משמעותית את מחירם. לפי בלומברג, החברה מגדלת היום מספר זעיר של תאי עור תרנגולות, ומגרדת מהם ״גרם אחרי גרם״ כדי להכין מנה בודדת של בשר. לפי תחקיר של מגזין wired, גם חברת Good Meat מתמודדת עם קשיים משמעותיים ובעיות כספיות, עד כדי שהיא נאבקת בתשלום בזמן לספקים.