הדולר הקפיץ גם את הבנזין: סמוטריץ' יידרש להחליט אם להגדיל את סבסוד הדלק

היחלשות השקל אל מול הדולר, שחצה שלשום במהלך המסחר את רף 3.80 השקלים, מייקרת את ההוצאות של משקי הבית הישראליים גם בתעריף החשמל וגם במחיר הדלק בתחנות.

באמצעות צווים להפחתת מס הבלו על הדלק, שעליהם חותם שר האוצר בכל חודש, וצו נוסף להפחתת המס על הפחם שבתוקף עד סוף השנה, מצליחה הממשלה להסוות מהציבור חלק מעליית המחירים בתחום האנרגיה. את היחלשות השקל מסתיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לפחות בצורה חלקית, על ידי פגיעה בקופת המדינה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בחודש, תוך הפחתת המחיר של שימוש בדלקים מזהמים.

את מדיניות הפחתת המס על הדלק החל שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן, שלאחר תחילת המלחמה באוקראינה בפברואר אשתקד וזינוק מחירי הדלק בעולם, החל במדיניות הפחתת המס, בין היתר בשאיפה למנוע מצב שבו עליית מחירי הדלקים מובילה להתייקרות בעלויות הייצור שיתגלגלו לצרכנים. סמוטריץ' הפך את המדיניות למנגנון פיקוח מחירים על הדלק, כאשר הוא מעדכן את הצו אחת לחודש, במקום בכל כמה חודשים ובהתאם לצורך.

היחלשות השקל מתקשרת ישירות למדיניות הפחתת המסים על הדלק. מחיר הדלק, שנקבע אחת לחודש, מושפע ישירות משער החליפין. לקראת סוף כל חודש מינהל הדלק שבמשרד האנרגיה מחשב את המחיר לחודש הבא בהתאם לכמה גורמים: סל הוצאות השיווק הכולל את העלויות של חברות הדלק בהולכת הדלקים ובהפעלת התחנות, מסים והיטלים, ומחירי הדלקים באגן הים התיכון בשבוע האחרון של החודש. מחירי הדלקים באגן הים התיכון נקבעים בדולרים, ולכן היחלשות השקל משפיעה ישירות על מחיר הדלק לצרכנים.

לפי נתוני המכון לאנרגיה וסביבה, ללא היחלשות השקל, מחיר ליטר בנזין בחודש אוגוסט היה עומד על 6.60 שקלים לליטר במקום 6.86 שקלים (במידה שההנחה על הבלו היתה נשארת זהה), עלייה של 4%. כמו כן, בשל היחלשות נוספת בשער השקל, במידה שתימשך עד סוף החודש, צופים במכון השפעה גדולה יותר על מחיר הדלק בחודש ספטמבר.

על פי ליאור שמואלי, יועץ כלכלי למכון האנרגיה והסביבה, "העלייה בשער הדולר תורמת באופן ישיר להתייקרות מחיר הדלק וכתוצאה מכך משפיעה גם על הגירעון של מדינת ישראל. אלמלא אותה עלייה בשער הדולר, משרד האוצר שמפחית את הבלו על הדלק ועל ידי כך שומר על מחיר דלק יציב בחודשים האחרונים, יכול היה להפחית את גובה ההנחה ועל ידי כך לתרום לצמצום הגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה".

מחיר ההנחה במס הוא פגיעה ישירה בהכנסות המדינה. היקף ההנחה במס הבלו, שנובעת גם מהתייקרות מחירי הדלקים וגם מהיחלשות השקל, לפי הערכת רשות המסים, עמד על 130 מיליון שקל באפריל השנה ו־50 מיליון שקל בחודש מאי השנה. ביוני, למשל, העריכו כי ההנחה על מס הבלו תוביל לפגיעה בהכנסות המדינה בגובה של 176 מיליון שקל, כאשר במכון לאנרגיה וסביבה העריכו ש־76 מיליון שקל נבעו מהיחלשות השקל.

על פי הכלכלן הראשי של חברת BDO, חן הרצוג, היחלשות השקל עלולה להוביל להתייקרות יחסית של 5% בתעריף החשמל לצרכן. לפי נתוני רשות החשמל, חשבון החשמל הממוצע לצרכן לפני מע"מ עומד על 368.2 שקל בחודש. בכך, המשמעות של התייקרות של 5% בחשבון החשמל היא תוספת של 18.41 שקל למשפחה בחודש, או כ־221 שקל בשנה (לפני מע"מ). עם זאת, הרצוג מוסיף כי בחודשים האחרונים ישנה מגמה של ירידה במחירי הפחם בעולם, שאם תימשך, תקזז את העלייה בתעריף.

הרצוג מסביר כי ישנם שלושה מעגלים שבהם תעריף החשמל מושפע מהיחלשות השקל. הראשון הוא התייקרות מחירי הדלקים שנקובים בדולרים (גז טבעי ופחם). כשליש מחשבון החשמל לצרכן מבוסס על דלקים שמחירם נקבע בדולרים, כך שפיחות של 4% בשער השקל מאז עדכון התעריף האחרון באפריל, מתגלגל לעלייה של 1.3% בתעריף. המעגל השני הוא התייקרות של מדד המחירים לצרכן בעקבות התייקרות הדלקים, שמתגלגלת לצרכנים. גורם זה, לפי ההערכה, צפוי לייקר את תעריף החשמל בכ־1% נוסף.

הגורם השלישי הוא התייקרות החוב של חברת החשמל ותשלומי הריבית, שתפחו מתחילת השנה ועד סוף הרבעון השני ב־2.3 מיליארד שקל והסתכמו ב־37 מיליארד שקל. התייקרות החוב של חברת החשמל צפויה, לפי הרצוג, להוביל להתייקרות של כ־2% נוספים בתעריף החשמל.

לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "הסביבה הכלכלית מחייבת את משרד האנרגיה להאיץ את תהליך התייעלות ייצור החשמל בישראל, כדי לקזז את השפעות התייקרות התשומות".