שוויון בנטל הגיוס זה גם כלכלי

כמעט מתבקש להוסיף את המלים "הכרחי" ו"מקצועי" לניתוח של הכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון. במיוחד במדינה שבה עבודות מקצועיות ורציניות בנושאי תקציב והקצאת משאבים ציבוריים הולכות נעשות יותר ויותר נדירות. עם זאת, מדובר בכמעט בלבד – מאחר שמאחורי הניתוח עומד בעיקר פספוס שזועק לשמיים של החלופה החיונית ביותר למשק, לצבא ולביטחון ישראל – חלופה שהיא גם הזולה ביותר.

הפיתרון בגיוס חרדים? האוצר: עלות חודש סדיר זולה ב-21 אלף שקל מחודש מילואים אגף הכלכלן הראשי: העלות למשק של חייל מילואים - 48 אלף שקל בחודש, לעומת שירות של חייל סדיר - שעלותו 27 אלף שקל לחודש; המשמעות: אם במקום 50 אלף חיילי מילואים שישרתו חמישה חודשים, יהיו חיילים חרדים שישרתו בסדיר בהיקף דומה, מדובר בחיסכון של כמיליארד שקל בחודש שלמה טייטלבאוםלכתבה המלאה

החלופה המתבקשת מסתתרת מאחורי שם הקוד "הרחבת אוכלוסיות גיוס". כלומר, גיוס גברים חרדים ויותר נשים יהודיות. בעוד שבגזרת גיוס הנשים ישנה התקדמות משמעותית, בקרב גברים חרדים התמונה הפוכה. יותר מ־60 אלף חרדים פטורים היום משירות צבאי. לפי כל ההערכות, תוספת סד"כ שכזו היתה עשויה לפתור, במינימום באופן חלקי, את המחסור בכוח אדם הצה"לי.

העבודה של הכלכלן הראשי מאפשרת לכמת את תוספת התוצר שהמשק היה זוכה לה אם אותם אזרחים בעלי אותן זכויות אזרחיות (ויש מי שיגידו זכויות יתר) היו גם מוכנים לקחת על עצמם גם את החובות האזרחיות, ששאר האוכלוסייה היהודית לוקחת על עצמה. אם עלות גיוס יהודי לא חרדי בגיל 40־45 למילואים היא 62 אלף שקל לחודש, אז משמעות הדבר שגיוס נער חרדי בגיל 18 שימלא את מקומו הייתה חוסכת למשק כמעט 62 אלף שקל שקל לחודש. הסיבה שנכתב "כמעט" היא כי לכאורה גם גיוס נער חרדי פוגעת בצמיחת המשק, שבעקבות הגיוס לא יעבוד או יילך לרכוש השכלה גבוהה. אך העובדה כי אותם נערים כמעט ולא לומדים לימודים אקדמאיים או טכניים, או שהעבודה שבה הם מועסקים היא בעלת פריון נמוך הופכת את העסקה לכדאית יותר.

ולא מדובר רק בשיקול כלכלי – צדק ושוויון בנטל חיוניים לקיום חברה אזרחית הוגנת. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה כי מספר החרדים יוכפל עד 2040. חבל שהאוצר והעומדים בראשו, נמנעו מלהוסיף את החלופה המתבקשת והנכונה מכל הבחינות. בינתיים הם ממשיכים לסחוט את הציבור, שגם ככה נושא בנטל הכלכלי והביטחוני.