מכת שמש: כשבעולם התחום פורח, ישראל מערימה קשיים על השוק הסולארי

בסוף חודש מאי, קיבל מ׳ מאזור באר שבע תשובה שלא ציפה לה: חברת חשמל דחתה את בקשתו לחבר מתקן סולארי של 100 קילו־ואט על גג ביתו לרשת החשמל, ושלחה אותו לתקופת צינון ארוכה. כמה ארוכה? עד שנת 2030, "בהתאם ללו"ז תוכנית פיתוח רשת החשמל". ברמת הגולן השיבה החברה לנ׳ כי תשמח לחבר את המתקן הסולארי שלו לרשת - ב־2025. כך, הפרויקט הסולארי שנשלח להתייבש שנתיים בשמש, הפך ללא כלכלי.

אלה לא מקרים בודדים: מספר רב וגדל של יזמים בתחום הסולארי נאלצים להתמודד עם תשובות שליליות לחיבורי מתקנים לרשת, לאחר שבחודשים האחרונים הפכה הארץ ל"אדומה" - חברת החשמל מפרסמת על מפת ישראל את האזורים אין זמינות למתקנים סולאריים וצובעת אותם באדום, ואלו מכסים כמעט את כל אזור המפה.

"בתוך שלושה שבועות, רמת הגולן כולה נהפכה לאדומה כשבקושי יש פרויקטים", מספרת יזמת בתחום. "בינתיים השוק בקריסה, האסדרות של הממשלה לא משתלמות ועם כל התשובות השליליות, אנחנו לא יכולים לעבוד".

אולם כלל לא בטוח שהמפה שחברת החשמל מסתמכת עליה, וכך גם היזמים, משקפת את המצב בפועל. בימים הקרובים תפרסם חברת ניהול מערכת החשמל (נגה) מסמך שיגדיר לחברת חשמל את קיבולת ההולכה האפשרית לפרויקטים לפי אזורים לשנים הקרובות וייתכן שתקל במעט את המצב, אך יזמים מסבירים שזה טיפה בים: כשבעולם התחום פורח, השוק הסולארי בישראל מצוי בקשיים גדולים מאי פעם.

ייצור חשמל הוא הגורם המשמעותי ביותר להתחממות כדור הארץ, ואחראי ליותר משליש מפליטות הפחמן הקשורות לאנרגיה ב־2021. כך שהפסקת השימוש בפחם, נפט וגז במשק החשמל נתפסת כקריטית במלחמה בשינויי אקלים. פלישת רוסיה לאוקראינה הצליחה להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה, והפכה את 2022 לשנת שיא של אנרגיה מתחדשת בעולם שנהפכה גם לזולה מאי פעם. אנרגיית רוח ושמש לבדן מייצרות כעת 12% מהחשמל העולמי ואנרגיה נקייה 39% בסך בכל. בשנה הנוכחית, כך לפי הצפי, תענה האנרגיה המתחדשת על כל הגידול בביקוש העולמי לחשמל ואף תתעלה עליו.

ישראל אינה חלק מהחזית העולמית בתחום. רק השנה הצליחה לגרד את טווח ה־10% של ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, יעד נמוך שהוצב ל־2020. השוק המקומי מתאפיין בחסמים רבים שאותם כשלה הממשלה להסיר במשך שנים, לצד בעיות מבניות ואסדרות משתנות שלא מצליחות לייצר יציבות או כדאיות עבור היזמים.

אחת הסיבות לכך היא תוכנית פיתוח רשת ההולכה, שמטרתה לתת מענה לגידול בביקוש לחשמל, לשדרג את הרשת המיושנת ולהגדילה ולאפשר חיבור של מערכות סולאריות. על הפרויקט מופקדת חברת החשמל, אך הוא נתקל בעיכובים גדולים. הרשת בישראל מגיעה לקצה גבול היכולות שלה, אך תוכנית השדרוג שלה שאמורה שהייתה להסתיים ב־2022 רחוקה מסיום, ובעוד שישראל הציבה יעדים ל־30% אנרגיה מתחדשת ב־2030, התוכנית נותנת מענה ל־17% בשנה זו בלבד.

לא זו בלבד אלא שהקשיים על היזמים בתחום נערמים והם אף משלמים את המחיר על אי הזמינות ברשת, מכיסם. מי שמגישים הצעות במכרזי רשות החשמל לפרויקטים סולאריים, נדרשים לעמוד בתאריכי יעד, חיבור הפרויקטים לרשת תלוי באישור חברת החשמל בהתייחס למצב הרשת, ואם האישור לא ניתן מחלטת המדינה ערבויות, לעיתים של מיליונים, אף שליזמים לא היתה שליטה על כך. רק החודש המליץ בג"ץ ליזמים שעתרו בנושא למחוק את עתירתם, היות שמדובר בסיכון ידוע מראש.

אולם, מרכיב הסיכון הוא על היזם, בעוד שהמימוש בפועל תלוי במדינה. "במקרה שלנו חולטו 1.5 מיליון שקלים לאחרונה לאחר שקיבלנו תשובות שליליות לחיבור פרויקטים במאגרי מים ובגגות גדולים", מספרת דניאל ביטון, הבעלים של אי.די.איי אנרגיה. ״פעולות כאלה מגיעות מטעם הממשלה ומגובות בהחלטות שגורמות ליזמים להתרחק מהשוק. הרי השוק מבוסס על כך שהממשלה קונה את האנרגיה מהיזמים. אם הממשלה תמשיך לקבל החלטות דורסניות - האמון של היזמים בשוק ילך ויתרופף״.

בעוד שמדינות העולם משקיעות הון בתוכניות מעבר לכלכלה מאופסת פליטות ישראל לא תקצה בתקציב המדינה משאבים לתוכנית דומה. לפני כשבוע הדגימה הממשלה עד כמה נדחק הנושא: חוק קרן העושר קובע כי הממשלה מחויבת לציין בכל השקעה שמתבצעת מקרן העושר מה הסכום המוקצה להשקעה באנרגיה מתחדשת. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, הצהיר בכנסת כי ״אפשר לדווח על אפס״, וכך אכן עושה הממשלה.

משלא הוקצה תקציב ייעודי למעבר לאנרגיה מתחדשת, סעיפים רבים שהצליח משרד האנרגיה לקדם ונוגעים להקלות רגולטוריות והסרת חסמים עבור אנרגיה מתחדשת הועברו מחוק ההסדרים והתקציב למסלול של החלטות ממשלה או תקנות שייקבעו בהמשך. כך למשל הקלה בהקמת מתקנים פוטו־וולטאיים על גגות, חיוב להקמת מתקנים כאלה על בניינים חדשים שאינם למגורים, חובת הכנה למתקן על כל בניין חדש שמוקם בישראל, והקלה על הקמת מתקנים בשטחים כלואים ובמחלפים ועוד. ביצוע המשימות הללו מוטל על שלל גורמים ובהם שר הפנים, אך החלטות ממשלה רבות שנגעו בתחום נותרו ללא ביצוע במשך שנים.

לדברי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד האנרגיה הירוקה, "חוק ההסדרים לא פותר את בעיות הליבה של תחום האנרגיה הירוקה. אירופה בבוסט סולארי מטורף ואצלנו מפטרים עובדים, גם בחברות הגדולות. אומרים לי: 'אין לנו כאן איך להתפתח, אין מה לעשות', ולשוק המקומי אין פתרונות. האסדרות של רשות החשמל בשנים האחרונות לא אטרקטיביות, ואלה גם נשחקו דרמטית בגלל הריביות והמדד. רשות החשמל מנותקת מהתחום ולא מעדכנת את התעריפים שמקבלים יצרנים סולאריים. משלמים לבעלי גגות חדשים לפי המצב ב־2021 שהשתנה לחלוטין ומחסלים את הענף".

חברות רבות בענף הסולארי בישראל מצויות בקשיים משמעותיים, מפטרות עובדים ומצמצמות פעילות. כשלשוק אין תמריצים לפעול והקשיים הולכים ונערמים. רק במרץ האחרון הכריזה חברת שיכון ובינוי כי הפרויקט הסולארי הגדול בישראל, שאותו אמורה היתה להקים ליד דימונה, יבוטל. לפני כשנה וחצי חתמו ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות על מזכר הבנות במסגרתו ישראל תספק כמות גדולה של מים מותפלים לירדן ואילו בשטח ירדן יוקם שדה סולארי ממנו תרכוש ישראל חשמל ירוק, אך מומחים מטילים ספק בהיתכנות הפרויקט ובינתיים הוא לא התקדם.

ברשות החשמל הכריזו בחודש שעבר על אסדרה חדשה שמטרתה לעקוף את הפקקים ברשת החשמל ולאפשר ליזמים להקים מתקני אגירה על גגות עם מתקנים סולאריים. תעריף הקמת הגגות הגדולים נחשב כיום ללא משתלם עבור היזמים, ועתה יוכלו ליצר ולאגור את החשמל בשעות היום ולהזרימו לרשת בשעות הערב בהן הביקוש גבוה, בתעריף שלפי רשות החשמל הוא ״משתלם וייחודי״.

אולם בשטח נרשמה תגובה צוננת למדי. "המודל מורכב ונתון לשינויים. הכדאיות היא עבור מערכות מסחריות קטנות, של עד 200 קיל־ואט. היא מאפשרת ליצור עוד 100־200 קילו־ואט. זה עניין מצומצם שנוגע לכמה מאות מערכות בארץ, בתנאי שיש להן גג", אומר בעז פרסלר, מנכ״ל חברת גולן סולאר. ״זאת נישה קטנה, זה לא פתרון וזה לא יעיף את הענף למעלה. זה לא כלכלי למערכות גדולות אלא רק למערכות קיימות עם עודף גג ובתעריף גבוה. גם אז, זה תלוי בתעריף משתנה שתקבע רשות החשמל: מציעים תשואה נמוכה והיזמים נשארים עם סיכונים אדירים.

"אגירה היא הפתרון הזול והסביבתי, היא יכולה לחסוך הקמה של קווי הולכה שתופסים שטח ויש איתם בעיות סטטוטוריות, אבל האסדרה החדשה מפספסת והממשלה לא מתמרצת את התחום ב׳הגנות ינוקא׳ המתחייבות ביחס לטכנולוגיה חדשה ויקרה. יוקמו ככה אולי כמה עשרות או מאות מתקנים, אבל השוק היום הוא בכיוון קריסה. הרבה חברות עוברות להשקיע בחו״ל. כרגע הכל התאבן, יש מעט מאוד פעילות ולהתניע מחדש את הענף יהיה קשה. הרשת חסומה אז אין תשובות, מחירי הסחורות עלו וגם השקל צונח ודוחף אותן כלפי מעלה עבור הישראלים, הריביות עלו ואין אופק. בקצב הזה אין לישראל סיכוי להדביק את ההתקדמות העולמית״.

לאורך השנים משק החשמל לא נוהל מתוך חשיבה לטווח ארוך בעוד שאוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה בקצב מואץ. החלטות נדחו משנה לשנה, וכעת בממשלה מזהירים מפני מצבים של מחסור בחשמל כבר בשנים הקרובות ומנסים לקדם בבהלה הקמה של תחנות כוח חדשות.

בעוד שהתחום הסולארי שרוי בחסמים ווהרשויות לא נותנות לו עדיפות גבוהה, תחנות הכוח הגזיות דווקא יקבלו מהרשויות רשת ביטחון, כשיובטחו להן תשלומי זמינות גם אם המדינה לא תרכוש מהן אנרגיה. כך, חלק גדול מההוצאה ההונית שלהם מובטח באסדרת רשות החשמל, והסיכון של היזמים קטן. הענף הסולארי לא נהנה מהבטחות דומות באסדרות החדשות, והכדאיות שלו עוד עלולה עוד לצנוח. גם תוכנית פיתוח הרשת העומדת לאישור שר האנרגיה, לוקחת בחשבון שולי ביטחון גבוהים להקמת תחנות כוח, מתוך הנחה שישראל לא תעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ל־2030.

לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות "יש הרבה דברים לטפל בהם בכדי לקדם את האנרגיות המתחדשות. זה התפקיד שלנו, להזיז את החסמים בדרך להגעה ליעד. חוק ההסדרים לא פותר את כל הבעיות של הנושא, אבל זה בהחלט צעד גדול״.

לעומתו בשוק הסולארי סבורים שהקידום של תחנות הכוח הגזיות יפחית עוד יותר את הדחף של המדינה לתמרץ את השוק הסולארי ולהקימו לתחייה, למרות ההזדמנות לנצל את השעה ולהקים תשתיות אגירה גדולות לצד ניהול הביקושים, על ידי תמריצים, כפי שנהוג באירופה. שנת 2030 כבר מעבר לאופק, אך כל הגורמים בשוק ובממשלה סקפטיים בנוגע ליכולת להשיג יעדים בקצב הנוכחי.