החשש: איחוד האמירויות תקבל גישה למיליארד סמארטפונים

משפחת המלוכה והצמרת השלטונית של איחוד האמירויות מעולם לא הצטיינו בשמירה על זכויות אזרח, ובפרט בכיבוד הזכות לפרטיות. בשנים האחרונות, התפרסמו לא מעט דיווחים שלפיהם השתמשה איחוד האמירויות בתוכנת הריגול פגסוס של NSO הישראלית על מנת לרגל אחרי מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם, שליטי קטאר וסעודיה, ואפילו בני משפחה ופרקליטיהם (שליט דובאי השתמש בפגסוס כדי לרגל אחרי אשתו לשעבר ופרקליטיה במסגרת משפט הגירושים).

אבל מה אם הם לא היו צריכים לעבוד עם תוכנת ריגול שאותה ניתן להפעיל רק באופן כירורגי. מה אם היתה לאיחוד האמירויות גישה חופשית ליותר ממיליארד סמארטפונים בכל העולם. זו השאלה המדאיגה שעולה מההשקעה בבייטדאנס, החברה־האם של טיקטוק.

לפי דיווחים, קרן ההשקעות האמירתית42XFund רכשה בחודשים האחרונים ממשקיעים של בייטדאנס מניות בסכום של 100 מיליון דולר, המעניקות לחברה שווי של 220 מיליארד דולר. זמן קצר לאחר מכן ביצעה קרן אמירתית אחרת השקעה נוספת, בהיקף לא ברור, לפי שווי של 225 מיליארד דולר. אפשר להסביר את ההשקעות הללו במניעים עסקיים טהורים — טיקטוק היא הכוח העולה והמוביל בעולם המדיה החברתית, ופוטנציאל הצמיחה וההכנסות שלה עצום. שווי של 220 מיליארד דולר הוא מחיר מבצע בעבור חברה שעשויה יום אחד להתייצב לצד ענקיות כמו גוגל ומטא.

אבל יש גם חשש למניע אפל יותר. האמינות של טיקטוק בכל הנוגע לשמירה על מידע אישי ממילא לא קיימת, זאת בשל הבעלות הסינית, שפירושה חשיפה לגחמות בייג'ינג וחוסר יכולת להבטיח הגנה על מידע. בארה"ב, הממשל הפדרלי כבר פרסם איסור גורף להתקין טיקטוק במכשירים שהוא מנפיק לעובדיו, ומדינות נוספות הלכו בעקבותיו. בנוסף, לאורך השנים נשמעו לא פעם האשמות שלפיהן טיקטוק משמשת כפלטפורמה של בייג'ינג להפצת פייק ניוז שנועד לקדם את מטרות השלטונות.

הכניסה של איחוד האמירויות לחברה מעוררת חשש להתערבות דומה, במיוחד בשל ההיסטוריה של המדינה בכל הנוגע לגישה למידע אישי. ההבדל היחיד הוא שעם טיקטוק זה יהיה הרבה יותר קל: המשתמשים כבר מתקינים בעצמם את האפליקציה. חשש זה מתגבר כשמתברר מי הגורם שעומד מאחורי הקרן: השיח' טחנון בן זאיד אאל־נהיאן, אחד מבניו של מייסד איחוד האמירויות זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, ומי שמכהן כיום כיועץ לביטחון לאומי. באופן לא רשמי מכונה אל־נהיאן "רב־המרגלים של איחוד האמירויות".

כמי שאמון על השירותים החשאיים של איחוד האמירויות (לאחר חתימת הסכמי אברהם נפגש אאל־נהיאן עם ראש המוסד דאז יוסי כהן), קיים חשש משמעותי כי היה מעורב בהפעלת פגסוס נגד מטרות לא לגיטימיות. עכשיו, דרך קרן ההשקעות שלו, יש לו אחזקות משמעותיות, וסביר שגם עמדת השפעה על אחת הפלטפורמות הפופולריות בעולם, עם יכולת גישה למידע של מטרות בעלות עניין לאיחוד האמירויות, כולל בישראל.