הציבור העביר מעל 26 מיליארד שקל לחו"ל - והרוויח

מתחילת השנה ועד סוף אפריל עשו 26.4 מיליארד שקל את דרכם החוצה מישראל, בשל הגדלת החשיפה של קופות הגמל והפנסיה של הציבור לנכסים בחו"ל — מניות, אג"ח ונכסים לא סחירים. מרבית הכסף, 22.1 מיליארד שקל, יצאו מענף הגמל, שהחשיפה הממוצעת שלו לנכסים בחו"ל עלתה מ־43% בתחילת השנה ל־47.5% בסוף אפריל, ואלה הנתונים העדכניים ביותר שקיימים. ההיקף הכולל של כספי הגמל והפנסיה שיצאו מישראל שקול ל־1.5% מהתוצר השנתי.

הסטת ההשקעות את מעבר לים מתרחשת על רקע ההפיכה המשטרית, שמהווה סיכון ואתגר ייחודי לישראל, מעבר לאתגרים המאקרו־כלכליים ששאר מדינות העולם מתמודדות מולם, ובראשם הריבית הגבוהה, שנועדה לרסן את האינפלציה.

הגדלת החשיפה נעשתה בעיקר בתחום הגמל - שכולל גם את קרנות ההשתלמות - שמנהל 667 מיליארד שקל. זאת מאחר שהוא מתאפיין בנכסים שנזילותם גבוהה מאלה שבענף הפנסיה, מעבר לנזילות, גם המעבר של חוסכים מחברה לחברה שכיח יותר בתחום זה. ההתמקדות בטווח הבינוני מחייבת את מנהלי ההשקעות בגמל להגיב מהר יותר לשינויים בשוק, ולכן תהפוכות כמו שינוי שיעור החשיפה לחו"ל או החשיפה למניות, מתבטאות בו מדי חודש. בניגוד ליכולת התמרון הקלה יחסית של ענף הגמל, מושקעות חלק מקרנות הפנסיה באיגרות חוב מיועדות שמעמיד משרד האוצר ומבטיחות תשואה שנתית של 4.86% - ואלה מגבילות את חופש הפעולה של מנהלי הקרנות להתפשט להשקעות בחו"ל.

והחוסכים שהגדילו חשיפה לחו"ל השנה הרוויחו. כך, מתחילת השנה עלה מדד S&P 500, שמרכז את החברות הגדולות ביותר בארה"ב, בכ־12.4% ואילו מדד נאסד"ק, שבו כלולות חברות הטכנולוגיה, עלה ב־27.6%, זאת בשעה שמדד ת"א־125, שמייצג את הבורסה המקומית, ירד ב־0.6%.

קופות הגמל של הראל, עם היקף נכסים של 57 מיליארד שקל, הגדילו את החשיפה לחו"ל ב-2.8% ולמניות ב-1.2% מתחילת השנה בהתאמה.

לזליגת הכספים לחו"ל יש השפעה על האינפלציה. לפי מחקר של בנק ישראל מ־2021, כל התחזקות או היחלשות של השקל ב־1% מול מטבעות העולם פירושה עלייה או ירידה של 0.25% באינפלציה - כלומר, במדד המחירים לצרכן – חצי שנה לאחר מכן. פעילותם של הגופים המוסדיים, שמנהלים את כספי הגמל והפנסיה של הציבור, יש השפעה לא מבוטלת על שער השקל, שכן כדי לרכוש נכסים בחו"ל הם ממירים שקלים לדולרים ודוחפים את השקל כלפי מטה. לפיכך - ככל שהחשיפה לחו"ל גדלה, כך גובר גם הלחץ על השקל.

ואכן, השנה נחלש מאוד השקל מול הדולר, גם בגלל אותה יציאת כספים, אבל לא רק. מעבר להוצאת סכומי העתק לחו"ל, המוסדיים לחצו בשנה האחרונה על השקל גם בצורה עקיפה, שכן הפסיקו לגדר את החשיפה שלהם לשווקים מחוץ לישראל. מתחילת השנה עלה מדד S&P 500, שמרכז את החברות הגדולות בארה"ב, ביותר מ־12%. אם בעבר נהגו המוסדיים בתקופות של עליות שערים במדדי חו"ל למכור דולרים ולרכוש שקלים, במטרה להקטין את החשיפה למט"ח, הרי שמינואר האחרון נוהל זה נפוץ פחות. כך עמדה החשיפה של המוסדיים לדולר באפריל האחרון על 23% לעומת 19% באפריל 2022, וזאת משום שהאחזקה במטבע האמריקאי עדיפה על המקומי.

בחודש האחרון נחלש הדולר מול השקל, לאחר שהתחזק מאוד השנה, וירד מרמה של 3.73 שקלים לדולר בתחילת יוני לרמה של 3.59 שקלים לדולר אתמול. האם התחזקות השקל בימים האחרונים מעידה על הון שהמוסדיים מחזירים לשוק המקומי?

לדברי יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח, הייסוף בשקל נובע מכך שמשקיעים זרים שבו להשקיע בישראל - ולא המוסדיים. "פערי האג"ח הממשלתי הישראלי מול אג"ח ארה"ב ירדו לשפל של כמה חודשים, וגם שוק המניות מציג תוצאות טובות. זה מושך שחקנים זרים, שחשים כי הרפורמה הגיעה למיצוי, והם רוכשים שקלים", אמר באר אבן והוסיף כי "בפברואר האחרון היו מרבית המכירות של המניות בשוק המקומי לקרנות הנאמנות, כלומר לציבור, בעוד המוסדיים ישבו על הגדר. לעומת זאת, במאי אפשר היה להבחין כי הרכישות בשוק נעשו בידי המוסדיים, והמכירות שלהם התאזנו עם קניית מניות".

אולם חלק מהמוסדיים עצמם מביעים ספק: "קצב יציאת הכספים החוצה אולי נעצר בחודש האחרון, אבל האג'נדה לרפורמה עדיין על השולחן, והתיאבון להשקעות בישראל נעלם כמעט לחלוטין", מסביר בכיר בגוף מוסדי. "התיקונים בדולר הם רעשי רקע. אם שואלים חברות או קרנות השקעה בינלאומיות מי מהן מוכנה להשקיע עכשיו בישראל - והכוונה אינה לרכישת חברה ישראלית שמרבית עסקיה בחו"ל - מגלים ירידה חדה בתיאבון לכך. גם הכסף של הציבור הישראלי שיצא לחו"ל עדיין לא חזר. בעלי ההון עדיין חוששים מהכיוון האסטרטגי של ישראל".

בניגוד להמשך מגמת יציאת הכספים לחו"ל, נראה כי בכל הנוגע לחשיפה למניות הדעות בשוק המוסדי חלוקות יותר. בחודשיים האחרונים הגדילו המוסדיים את החשיפה למניות בשיעור של 0.93% או 4.7 מיליארד שקל. מתוך 9 המוסדיים הגדולים בחרו 6 להגדיל את החשיפה למניות - כאשר מיטב והפניקס הקטינו את החשיפה ומגדל הותירה אותה באותה רמה. כך או כך, בארבעת החודשים הראשונים של השנה עלתה החשיפה של המוסדיים לשוק המניות מ־43% לשיעור של 44.8%.

ויש גם מי שטוען כי המוסדיים בישראל מנתבים כספים לחו"ל על חשבון ההשקעה בשוק המקומי לא מתוך בחירה - אלא מתוך הכרח.

אמיר איל, המייסד והבעלים של בית ההשקעות אינפיניטי - שמנהל נכסי גמל בהיקף נמוך יחסית של 2 מיליארד שקל - אומר כי הוצאת הכספים נובעת בעיקר מהעובדה שהמוסדיים נהפכו גדולים מדי ולכן אינם יכולים לפעול בישראל. "על פי יסודות ההשקעה, שיעור ההשקעה בישראל צריך לגדול ולא לקטון", אומר איל. "השקל מתחזק, כי ישראל צריכה לקבל העלאת דירוג ולא הורדת דירוג. מקורות ההכנסה של ישראל יואצו גם באמצעות מכירת הגז והנפט. גם הדמוגרפיה החיובית פועלת לטובת ישראל והמיליארדים שיצאו החוצה הם בגדר שוליים. אזרחים רבים ביקשו לעבור לפורטוגל, אבל זו טעות, כי הם עוזבים מדינה עם תוצר לנפש בהיקף של 55 אלף דולר לטובת מדינה עם 26 אלף דולר תוצר לנפש. גם החשיפה למניות בשוק המקומי תגדל לעד 60% לאורך השנים הבאות".