אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דור שני עם אותה מטרה: לבנות את הארץ בוריס וסוזנה קליימן | צילום: אירה גרמיצקיך

דור שני עם אותה מטרה: לבנות את הארץ

שלושה עשורים לאחר שאביהם ארקדי הקים את חברת 'קליימן יזמות ובניה', ממשיכים שני ילדיו סוזאנה ובוריס לנהל את חברת 'קליימן יזמות ובניה' ביד רמה, ולבנות דירות ומיזמים מגוונים בעיקר בצפון הארץ. "אנחנו טובים בלהשלים אחד את השנייה ושיתוף הפעולה הזה מסייע לנו לקחת חלק משמעותי בהגשמת המשימה הלאומית של בניית צפון הארץ", אומרת סוזאנה קליימן, "אנחנו מקווים שהמדינה תעזור לענף הבניה לצאת מן המשבר שנוצר כתוצאה מעליית הריבית ומלחמת 'חרבות ברזל' כך שנוכל להמשיך בעשיה"

14.03.2024, 08:52 | ניסן שטראוכלר, בשיתוף duns 100

עבודה בחברה משפחתית מייצרת הזדמנויות ואתגרים, ומי שיודע לקחת את ההזדמנויות, כמו במקרה של משפחת קליימן, מרוויח שותפים איתנים אשר מחויבים בכל מאודם להצלחת העסק ותקינות היחסים המשפחתיים, "אנחנו עובדים יחד קרוב לעשר שנים, ואפילו יושבים באותו החדר, אני כבר לא יודע איך זה לא לעבוד עם אחותי", מספר בוריס קליימן, "אנחנו טובים בלהשלים אחד את השנייה ועובדים בשיתוף פעולה ובתיאום מלא. כל החלטה משמעותית בחברה עוברת דרכנו ואנחנו יודעים בצורה עיוורת מי עושה מה, ומה תחום האחריות של כל אחד כאשר הסינרגיה בינינו מושלמת, וזה לא מובן מאליו". סוזאנה יושבת ליד בוריס ובזמן שהוא מדבר, היא מהנהנת בראשה ומסכימה: "אנחנו יודעים שהחיבור המוצלח בינינו הוא לא מובן מאליו, יש מקומות שהשילוב בין עבודה למשפחה מצליח פחות. אצלנו זה עבד לכיוון השני ופשוט חיזק אותנו ואת המשפחות שלנו. השותפות בינינו יצרה לא רק הצלחה עסקית, אלא גם חיבור משפחתי כן ועמוק, כמו שיש וכפי שצריך להיות בין אחים, כשהרווח הוא שלנו, של עובדי החברה ושל הלקוחות שלנו שנהנים מחברה יציבה שעובדת באופן מכוון ומדויק".

ממולדובה למגדל העמק, מאפס למאה

חברת 'ארקדי קליימן" הוקמה על ידי ארקדי קליימן בשנת 1993, כשלוש שנים אחרי שעלה לישראל. ארקדי (72), מהנדס בניין בהשכלתו, עבד במולדובה בתחום הבניה וכשעלה ארצה, חסר כל, הוא החל לעבוד לפרנסתו בתחום השיפוצים. ביומו הראשון בעבודה הוא עבד כפועל בניין, אחרי שבוע מונה למנהל עבודה, ותוך כחודש בלבד כבר הפך למהנדס הראשי בחברה בה עבד. כאמור, 3 שנים לאחר שעלה הוא יצא לדרך עצמאית, קנה רכב, לקח הלוואה, והתחיל את החברה מכלום. בתחילה הוא החל לקחת עבודות מהמגזר הציבורי והממשלתי, ובהמשך התרחב למישורים נוספים. החברה גדלה כאשר הצטרף אליה הבן בוריס קליימן (40), מנכ"ל משותף בחברה המתגורר בקיבוץ יפעת אשר בעמק יזרעאל והינו בעל הכשרה של הנדסאי בניין בטכניון, "התחלתי לעבוד עם אבי מגיל צעיר מאוד: כבר בגיל 12 ערבבתי בטון ולמדתי אחרי הלימודים בבית הספר ובחופשים את רזי המקצוע, ואיך צריך להתנהל בתחום – מה שעזר לי להשתלב כשהצטרפתי להנהלת החברה, כעשור לאחר מכן. החינוך שקיבלנו מההורים שלנו עיצב אותנו מאוד ואותו אנחנו גם מעבירים לילדים שלנו", מסביר בוריס, "מדובר בעלייה של אנשים בעלי מוסר עבודה גבוה. הם הגיעו לישראל מתוך אהבת המדינה והייתה להם מוטיבציה גדולה להצליח ולהשתלב. הם הגיעו ממדינה שבה זכות הקיום הייתה שמורה רק לטובים ואת מוסר העבודה הזה הם הביאו לכאן. היה להם קשה בגלל הבדלי שפה ותרבות, אבל אבי קבע לעצמו יעדים וידע שכדי להצליח הוא חייב להתגבר על הקשיים שבדרך, וזה בדיוק מה שהוא עשה".

בעוד בוריס עובד עם אביו ארקדי מגיל צעיר, סוזאנה (45), המתגוררת בגבעת האלה אשר בעמק יזרעאל, הצטרפה לחברה מאוחר יותר, לפני כעשר שנים, ולאחר התלבטויות: "בחרתי לעשות מסלול עצמאי וביצעתי בהצלחה לא מעט תפקידי ניהול, עד שבאחד הימים אבי ואחי ביקשו ממני להצטרף לחברה", מספרת סוזאנה, "במשך חודשיים התלבטתי, נכנסתי למסלול שכלל קריירה שונה ומאתגרת שבה התקדמתי בהדרגה. ובכל זאת, בסופו של דבר החלטתי את ההחלטה שבדיעבד הייתה הטובה ביותר עבורי, להצטרף לחברה המשפחתית".

בעשר השנים האחרונות מנהלים בוריס וסוזאנה את החברה במסגרת תהליך "העברת מקל" שבו אביהם, ארקדי, לקח צעד אחורה כשהוא מעניק להם את האפשרות לנהל את החברה בעצמם, ולהמשיך את התנופה הגדולה של החברה, בדגש על צפון הארץ. "אנחנו מנהלים יחד את החברה ומבצעים את כל מה שצריך לעשות כדי להוביל אותה להצלחה", מספרת סוזאנה, "למרות שאבי לקח צעד אחורה, שם החברה נשאר ויישאר "ארקדי קליימן" כי יש לכך משמעות גדולה מבחינתנו. אנחנו אמונים לשרת את האינטרסים ואת הערכים של החברה שאבינו הקים בעשר אצבעותיו. אנחנו מעורבים בכל הפרטים, לא נשברים ולא נבהלים מאתגרים, פותרים בעיות. אנו דוגלים בניהול מקצועי שמאפשר לנו לקיים שותפויות רבות עם חברות ולהגדיל את הפעילות שלנו בכל מיני דרכים. אבינו ארקדי, סומך עלינו, משקיף מהצד ונותן לנו לעבוד, מה שגורם לנו להרגיש טוב. במקביל, יש לנו הרבה אחריות. אנחנו ממשיכים את תנופת הבניה בצפון, פרויקט שהוא החל ומבחינתנו מהווה מטרה מרכזית בעשיה שלנו, גם ברמה המקצועית וגם במובן הציוני שמאד חשוב לנו".

סוזנה ובוריס קליימן, צילום: אירה גרמיצקיך סוזנה ובוריס קליימן | צילום: אירה גרמיצקיך סוזנה ובוריס קליימן, צילום: אירה גרמיצקיך

בוני הצפון

חברת 'ארקדי קליימן יזמות ובניה' מעסיקה מאות עובדים. 45 מהם מועסקים באופן ישיר ועוד כ – 300 במעטפת, וזאת מבלי להחשיב את קבלני המשנה איתם עובדת החברה. נכון לתחילת שנת 2024 החברה בונה כ – 600 יח"ד הנמצאות בשלב ביצוע, ועוד כ – 1,500 הנמצאות בשלבי תכנון, היתרי בניה ועליה על הקרקע, "החברה התחילה כקבלן ביצוע ובהדרגה התפתחה לתחום היזמות כאשר אנחנו מבצעים לא מעט פרויקטים בהם אנחנו היזמים. אנחנו מבצעים גם פרויקטים של תמ"א 38/1 ותמ"א 38/2 בחיפה. ההתרחבות שלנו לשדות פעולה מגוונים בעולם הנדל"ן מאפשרת לנו לתת ללקוחות שלנו מעטפת רחבה, אטרקטיבית ועתירת ניסיון", מסבירה סוזאנה, ולדבריה מצטרף בוריס, שמסביר את היתרונות בידע המקצועי הנרחב של החברה ובניסיון שיש לה בפרויקטי בניה מורכבים: "לא כל יזם יודע לבצע עבודות קבלנות בשטח. באופן כללי יש מגמה שהולכת וגדלה בה חברות רבות רוצות להפוך לקבלני ביצוע. יש כאלה שטועים לחשוב שזה קל אבל זה ממש לא המצב. החברה שלנו התחילה מכלום ואחרי 30 שנה שהחברה קיימת אנחנו יודעים להיות יזם וקבלן מבצע לחברות גדולות, כשאנחנו מבינים היטב ויכולים להיענות לדרישות והבקשות של החברות שעובדות איתנו הודות לניסיון הרב שיש לנו בביצוע עבודות, ביזמות, ואפילו בכל מה שקשור לנושא המשפטי המתלווה לפרויקטים כאלה. מדובר בעניינים שאין בהם קיצורי דרך או תחליף לניסיון מעשי ארוך שנים".

כאמור, החברה מתמקדת בבנייה בצפון הארץ ומרחיבה את פעילותה גם למרכז והדרום. בשלב זה היא מקדמת בניה של 660 יח"ד ומסחר בטבריה, וכן במגדל העמק, עכו, נשר, קריית ים, נהריה, חיפה, חריש ועוד. "רמת המחירים בצפון מאפשרת לך לגעת באנשים, לבנות את הארץ וליישב אותה. לא מעט אנשים מגיעים לצפון והדרום בגלל יוקר המחיה וככל שבאופן כללי יהיו להם יותר אפשרויות, יגיעו אף יותר אנשים, כאשר יותר צעירים מהצפון יבחרו להישאר כאן. בעינינו, להשאיר את אותם אנשים, לבנות להם אלטרנטיבה וליישב את הצפון זו משימה לאומית", אומרת סוזאנה, "אנחנו מאוד אוהבים את האזור, מתגוררים בו, מחוברים אליו, ובקיאים בכל מה שקורה בשטח. בצפון, גם אנשים בעלי הכנסה ממוצעת יכולים לקנות דירה במחיר הגיוני ולבנות בה את עתידם. בניה היא בסופו של דבר שליחות. אתה לוקח נייר, מתכנן, ובסוף אתה נוסע בכביש ואומר לעצמך, 'גם את זה בניתי'. זו עבודה מתגמלת רגשית, אתה רואה פרויקט שמתקיים בסוף ומתמלא בחיים וזה מאוד מרגש לקחת חלק בבניית מקום שהופך למקום הכי חשוב בחיים עבור הרבה אנשים. הקמנו בין היתר פארקים, בתי ספר, גני ילדים, אולמות ספורט, מגרשים ומרכזי תרבות רבים וזה מדהים". גם אחיה בוריס שותף לתחושת השליחות המלווה את סוזאנה, "אחרי הצבא חזרתי לעבוד עם אבי ובנינו את 'קישורית', כפר לילדים עם צרכים מיוחדים. לצד העניין העסקי, עבדנו שם עם אנשים מדהימים, מוסריים, ערכיים, והתחושה שליוותה את בניית הכפר הייתה תחושה של שליחות. אנחנו מסייעים לאנשים לייצר חיים נוחים יותר לאנשים אחרים ותחושת היצירה היא תחושה ממלאה. אני מאמין שהתחושות הללו קיימות גם בקרב עובדי החברה. המשרדים שלנו בכרמיאל ורבים מהעובדים שלנו שעובדים איתנו שנים ארוכות מתגוררים בסביבה והם רואים את מה שנוצר, ומרגישים שהם חלק משמעותי מבניית צפון הארץ. יש משפט ברוסית שאומר: "מי שמתעורר מוקדם בבוקר, אלוהים מחלק לו תמורה". העובדים שלנו לא מפחדים מעבודה קשה, הם בעלי מוסר עבודה, והם שותפים לדרך. הצפון מתפתח היום באופן משמעותי ולכולנו חלק בזה".

לאן צועד ענף הבניה בתקופה הנוכחית?

ענף הדיור נכנס לתקופה מאתגרת במיוחד הקשורה לאתגרים המקומיים והגלובליים של השנה החולפת. בשנים האחרונות מחירי הקרקעות וחומרי הגלם עלו באופן משמעותי ולכן גם מחירי הדירות גבוהים יחסית. במקביל, עליית הריביות מייצרות לחץ על נוטלי המשכנתאות שחוזרים 'לשבת ולהמתין על הגדר'. תופעה זאת גורמת להאטה ברכישת הדירות, על אף העובדה ש'הביקוש האמיתי' לדיור בישראל רק ממשיך לצמוח, ומעיקה על יזמים שלקחו הלוואות שהתייקרו משמעותית. לכל זאת התווספה מלחמת חרבות ברזל' שהשפיעה על כלל רבדי החיים, וגם על שוק הדיור, "העלויות הגבוהות של הקרקעות הן כמו ירייה ברגל לעוסקים בענף הבניה. יזמים הימרו שהמחירים יעלו וקנו קרקעות במחירים גבוהים, נטלו הלוואות, והגיעו למצבים שמסכנים את עצמם ואת הלקוחות שלהם", מסבירה סוזאנה, "לא מעט חברות קנו קרקעות במחירים אסטרונומיים והן מגלגלות את מחירי הקרקעות על הרוכשים. המצב הנוכחי רק מראה כמה הדבר מסוכן לענף, כל שכן כאשר גם עלויות המימון עלו באופן משמעותי בזמן קצר. המחירים הגבוהים של הקרקעות המצטרפים לעלייה במדד תשומות הבניה מקטינים את התחרות, ומותירים את הזירה רק לחברות הגדולות בענף כאשר בסופו של דבר, גם תהליך זה מביא לעליה משמעותית ביוקר המחיה. בנוסף, ענף הדיור נכנס למלחמת חרבות ברזל כשהוא נמצא כבר במשבר משמעותי והמלחמה שהביאה עמה חוסר ודאות ואתגרים כלכליים נוספים, רק החמירה את המצב בשוק הנדל"ן".

אתגר נוסף המכביד על הענף שרק הולך וגדל כתוצאה מהמלחמה, הוא עניין המחסור בכוח אדם איכותי במשרות הנהלה בעיקר, ומקצועי בפרט, "אחת הבעיות הבולטות בענף הנדל"ן ואשר פוקדות חברות רבות היא מחסור בכוח האדם מקצועי. אנחנו רואים חברות אשר מתחילות פרויקטים עם מנהל עבודה אחד ומסיימות אותן עם מנהל עבודה שלישי מאחר ויש לא מעט עובדים שעוברים למרבה במחיר וזה ממש כמו "מסחרה". הדבר פוגע ברצף העבודה וביכולת של חברות לסיים פרויקטים בזמן", מסביר בוריס, "המחסור בעובדים הוא משמעותי והמלחמה החריפה אותו בצורה דרמטית תוך שהיא גובה מאיתנו מחיר כבד. כשמדברים על דרג המנהלים הרי שמנהלי הפרויקטים שעלו לארץ מברית המועצות בשנות ה – 90 הם כבר בני 70 ואין מספיק מנהלים שיחליפו אותם ואת הניסיון הרב שצברו, כמו גם את מוסר העבודה שלהם. המחסור גורם למצבים של תכנון לקוי שנובע מהעסקת כוח אדם לא מקצועי או חסר ניסיון, כאשר כל טעות גורמת לפרויקט להתארך ומייצרת נזק כלכלי כבד. תכנון ביצוע פרויקטים באופן מושלם הוא חשוב ומהותי. בנוסף, כתוצאה מהמלחמה יש מחסור של כ – 90.000 עובדים בענף. העובדים הזרים הכפילו ושלשו את דרישות התשלום שלהם ורוב הפרויקטים היזמיים הופכים ללא רווחיים בגלל עלויות השכר של העובדים".

לדברי האחים קליימן, כדי להתמודד עם מצב החירום שבו נמצאת המדינה וענף הנדל"ן יש לקצץ באופן ניכר את הבירוקרטיה סביב פרויקטי בניה ולקצר את הזמן הממושך שלוקח היום לקדם תכניות בניה ולהוציא היתרי בניה. יש גם להמשיך את מגמת הורדת הריבית, להביא עובדים זרים ולהמציא עבורם יחידות קליטה שיתנו מענה מקיף לקליטה שלהם ככוח אדם חלופי. בנוסף טוענים האחים קליימן כי על המדינה לסייע לענף בשעתו הקשה, "ברגע שהפרויקטים יתחילו לצאת לפועל תוך שנה או שנה וכמה חודשים, במקום תקופת זמן של שנתיים, הדבר ישפר פלאים את המציאות והרווחיות וזה יעזור לנו לעבור את התקופה המאתגרת בה הענף נמצא", מסבירה סוזאנה קליימן, "המדינה גם חייבת להביא לכאן עובדים זרים, להקים יחידות קליטה, כולל מבנים שהם ישהו בהם. חשוב שהמדינה תקדם תכניות למידה לצעירים עם תמריצים משמעותיים לעידוד תעסוקה כדי שייקחו חלק בתפקידים שונים בענף. אם הממשלה לא תעמוד לצידנו ותעזור ליזמים להרים פרויקטים אז לא יהיה עתיד במדינה הזאת כי אם לאנשים לא יהיה איפה לגור, הם לא יחיו כאן"

לדברי האחים קליימן, בימי שגרה, מעבר לקיצור הליך קבלת ההיתרים, פתרון הבעיה השורשית של ענף הנדל"ן טמון בהפשרת קרקעות, והם פונים לממשלה בבקשה לבצע זאת כדי שאנשים יוכלו לרכוש דירה ושהשוק ימשיך לצמוח, "יש מחסור אדיר של דירות ואנחנו מקווים שהממשלה תפשיר מדי שנה קרקעות בקצב גדול מהנוכחי כך שניתן יהיה לבנות עוד עשרות אלפי יחידות דיור בשנה. בלי שילוב של הפשרת קרקעות ורגולציה של מחיריהן, השוק ימשיך להתקיים ולעבוד תחת חוסר יציבות".

ראיון עם סוזאנה ובוריס קליימן, קליימן יזמות ובניה

d&b – לדעת להחליט

תגיות