משבר האקלים - אין מקום למחלוקות בין מדינות

כמה חם היה כאן בזמן האחרון? שרב ואז גשם בכל סוף שבוע, אנחנו לא ביוני? ומה זה האובך הזה? רק אתמול שטפתי את האוטו, איפה השמש? מה קורה כאן? אז כן, אנחנו ביוני. הקיץ מתחיל השבוע רשמית, אבל שינויי אקלים תכופים, נדירים ומאתגרים יותר עומדים לתקוף אותנו בשנים הבאות ולהיות חלק מחיי היום יום שלנו. עוד לפני שהחל הקיץ הסבירו לנו החזאים כי נזכה למשהו כמו שבעה ימי חום חריג שלא חווינו בעבר. אנחנו גם יודעים שאזור המזרח התיכון הוא בין המתחממים ביותר. במצב זה נוצרת דילמה – אילו צעדים ניתן לנקוט כדי לשפר את הנושא ומצד שני לא לפגוע בצמיחה הכלכלית, שגם כך חלשה ומקרטעת ברוב מדינות המערב?

באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיטיבים לתאר זאת. כתוב שהתפתחות הטכנולוגיה והתעשייה תרמה לצמיחה ושגשוג כלכליים, אך בד בבד הגבירה את ניצול חומרי הגלם ומשאבי הטבע ואת הזיהום וגרמה להשפעות שליליות על הסביבה. הם מציינים שבשנת 2020 נפלטו 77.4 מיליון טונות של גזי חממה - במונחי פחמן דו חמצני, ולא רואים שיפור בשנים האחרונות.

זה נושא למחקרים רבים ולא מהיום, כי הבעיה לא חדשה. זאת גם ה-E ממה שנקרא ESG (אחריות סביבתית, חברתית וממשל תאגידי) ורבים עוסקים בה היום, אז גם חוקרי קרן המטבע הבינלאומית הורידו ב-2 מעלות את קור המזגן והתפנו לנושא. באתר שלהם פורסם החודש מאמר תחת השם Restructuring Reforms for Green Growth שעוסק בדיוק בדילמה החשובה הזו.

סקטור האנרגיה עובר מהפכה ירוקה. לצורך כך נחוצים משאבים רבים וקצת שקט, אבל פלישת רוסיה לאוקראינה והתמשכות המערכה עשו מאז הרבה רעש. לא קל להתנתק מאנרגיה פוסילית מזהמת כשיש מחסור, ויעדי האנרגיה המתחדשת אמנם מרשימים ושאפתניים אבל עוד רחוקים ולא בהכרח מהימנים. שיקולי טווח קצר מתערבבים בשיקולי טווח ארוך ולא פשוט לקבל החלטות ולהניע תהליכים בתנאים כאלו. החוקרים הלכו והסתכלו על 25 כלכלות מפותחות לתקופה של 50 שנה (בין 1970 ל-2020) ובדקו איך השפיעו עד היום הצעדים שהן נקטו בשוקי החשמל והגז הטבעי על הסביבה ועל התקדמות האנרגיה הירוקה. החוקרים אומרים שהתקבלו תוצאות מרשימות אז המשכתי לקרוא.

מרשימות כן, מעודדות? לא בהכרח.

בראש ובראשונה, מסבירים החוקרים, המהלכים שבוצעו עד כה לא הצליחו להפחית את פליטת גזי החממה לנפש – אחד המדדים החשובים לסביבה ירוקה, בריאה ונקייה יותר. עם זאת, לפי מדד אחר, בפליטת גזי החממה ליחידת תוצר מקומי גולמי – הייתה הצלחה מסוימת.

שנית, הרפורמות המבניות שנעשו עד היום לא הביאו לכך שחלקה של האנרגיה המתחדשת בהיצע הכולל של האנרגיה גדל, אך במבט לטווח הבינוני נראה כי הן תוכלנה לסייע להשיג גידול בר קיימא ברמת החדשנות הסביבתית ובמספר הפטנטים לנפש.

שלישית, החוקרים מצאו כי רפורמות שהיו ידידותיות לשווקים השיגו תוצאות סביבתיות טובות יותר וצמיחה מהירה יותר של אנרגיה ירוקה במדינות שיש להן תקינה (רגולציה) סביבתית חזקה יותר.

הממצאים גרמו לחוקרים להמליץ על רפורמות שיכוונו לא רק לייעול השוק, אלא גם לקידום האנרגיה הירוקה. ולא , אני לא מתכוון לאנרגיה שהביאה למכבי חיפה את 3 האליפויות האחרונות.

העולם נמצא היום בתהליכים של דה-גלובליזציה וחזרה לבדלנות ופרוטקציוניזם. דבר אחד ברור – בכל נושא שינויי האקלים ואיכות הסביבה – אין מקום למחלוקות. צריכה להינקט מדיניות מוסכמת, מתואמת, אחרת יהיה פה הרבה יותר חם, אביך ומזוהם.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות