אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חצי מיליארד שקל זרמו לקרנות אג"ח חו"ל בפברואר בורסת ניו יורק | צילום: רויטרס

חצי מיליארד שקל זרמו לקרנות אג"ח חו"ל בפברואר

בתוך שלושה שבועות, קרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח מעבר לים, בעיקר בארה"ב, צמחו ב־10%. "אנשים חוששים שרמת הסיכון בכלכלה הישראלית עלתה ורוצים לפזר את ההון שלהם לשווקים הגלובליים"

23.02.2023, 06:40 | אלמוג עזר

התאוששות בקרנות הנאמנות בקטגוריית אג"ח חו"ל (כלומר, אלו שמשקיעות בעיקר באג"ח מעבר לים). בשלושת השבועות האחרונים קטגוריה זו גייסה כחצי מיליארד שקל, שמהווים 10% מהיקף הנכסים שנוהלו בה בסוף 2022. הזינוק בהיקף ההון המנוהל בקטגוריה זו נעשה בעוד ענף הקרנות רשם בתקופה זו צמיחה של 0.2%.

קרנות הנאמנות הן אמצעי ההשקעה העיקרי של החוסך הישראלי לטווח הקצר והבינוני. קרנות נאמנות לרוב לא נרכשות על ידי מוסדיים, שמעדיפים אחזקה ישירה בנכסים, אלא על ידי הציבור הרחב. הקרנות משקיעות באפיקים שונים, דוגמת מניות ואג"ח, בתמהילים שונים. ישנן קרנות אקטיביות, שבהן הכספים מנוהלים על ידי מנהלי השקעות, וקרנות פסיביות, שבעיקר עוקבות אחרי מדדים. בסך הכל, נכון ל־20 בפברואר, שוק הקרנות מנהל נכסים בהיקף כולל של 378.5 מיליארד שקל.

קטגוריית אג"ח חו"ל היא אחת הקטגוריות הקטנות בענף קרנות הנאמנות. מנוהלים בה 5.9 מיליארד שקל שמהווים 1.6% מכלל ענף הקרנות. הקטגוריה כוללת 93 קרנות נאמנות, כאשר רובן, 70 קרנות נאמנות, הינן קרנות אקטיביות והשאר הן קרנות סל. לאורך השנים קטנה קטגוריית אג"ח חו"ל בעיקר על רקע ירידת האטרקטיביות בהשקעה באג"ח בעולם של ריבית אפסית. כך מ־120 קרנות בתחילת 2019 שניהלו יותר מ־10 מיליארד שקל, היום 93 קרנות מנהלות כמעט חצי מאותו ההון. בנוסף, החולשה של הדולר למול השקל הקטינה אף יותר את כדאיות ההשקעה.

על פי בכירים בשוק ההון, התעצמות אי־הוודאות בנוגע לכלכלה הישראלית והתחזקות הדולר מול השקל תומכות בהשקעה באג"ח מחוץ לישראל, שהפכה אלטרנטיבה ראויה על רקע עליות הריבית האחרונות בשווקים המערביים.

לדברי צביקה שלזינגר, מנהל דסק חו"ל ב־IBI ניהול תיקים, התנועות במטבע המקומי והריבית המאמירה מהוות תנועת מלקחיים שמכוונת את החוסכים אל קטגוריית אג"ח חו"ל. "מבלי להיכנס לפוליטיקה, אנשים חוששים שרמת הסיכון בכלכלה הישראלית עלתה ורוצים לפזר את ההון שלהם לשווקים הגלובליים", אומר שלזינגר. "מעבר לזה, הדולר האמריקאי, שהיה מוקצה בשנים האחרונות, הפך להיות מאוד אטרקטיבי והמשקיעים מחפשים ליצור חשיפה למטבע האמריקאי. קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל מאפשרות לחוסך להיצמד למט"ח ללא הצורך בהמרת מטבע, בניגוד לרכישה ישירה".

שלזינגר מצביע על כך שהזרמת ההון החדש לאג"ח אינה ייחודית לישראל ומזכיר מחקר של דויטשה בנק שקבע כי בחודש האחרון זרם היקף כספים לשוק האג"ח העולמי בקצב הגבוה ביותר זה שנה וחצי.

"מי שנכנס עכשיו לשוק האג"ח נהנה מטיימינג מצוין", קובע שלזינגר. "הריביות האפסיות ולעתים השליליות ששלטו במשך שנים בשוק האג"ח גרמו לכך שאף אחד לא התעניין בו. אבל היום אג"ח ארה"ב כבר נותנת תשואה של 5% לשנה ו־6% לשנה בטווחים רחוקים יותר. אם בעבר שוק האג"ח שימש כמקלט מפני מניות בתקופות משבר, היום הסיפור הוא אחר, המשקיעים מעוניינים לקבע את התשואה שהם מקבלים בענף האג"ח למשך שנים. בנוסף, אם הריבית תרד בשנה הבאה, מנהלי ההשקעות יוכלו למכור במחיר גבוה יותר את האג"ח שהבטיחה ריבית גבוהה יותר והמשקיעים ייהנו מרווחי הון".



איפה הישראלים מתמקדים? על פי אחזקת הקרנות שכלולות בענף, רוב ההון מתמקד בשוק האמריקאי בהשקעה של אג"ח קונצרניות בחברות עם דירוגי השקעה.

ליאור כגן, מנכ"ל חברת הקרנות של מיטב, מסביר כי הזינוק בגיוסים בקטגוריית האג"ח נובע גם מהמומנטום השלילי של חודש פברואר. לדבריו, המשקיעים היו אופטימיים בחודש ינואר לנוכח הסיכוי להורדת ריבית כבר בשנה הקרובה, מהלך שהביא לזינוק בשוקי המניות מסביב לעולם. "אולם תקווה זו קטנה משמעותית בחודש פברואר והתפיסה היא כעת שהריבית לא תרד כל כך מהר. לכן, המשקיעים מעדיפים שוב להתמקד באג"ח", אמר. "בישראל, תשואות החסר מתחילת השנה של השוק המקומי לעומת שאר העולם, שנגרמו מהתקדמות הרפורמה המשפטית, אף זירזו את הרצון להתמקד באג"ח בחו"ל. יש פה אירוע שהמשקיעים אומרים: רגע, הגיע הזמן אולי לשנות את פיזור הנכסים".

לדבריו, עדיין לא רואים את המגמה בכסף גדול מאוד "אבל כן רואים תחילת שינוי של פיזור שבא לידי ביטוי בהתגברות קצב היציאה ממדדי מניות ואג"ח בישראל בקרנות נאמנות ונכנס לעולם של קרנות כספיות וקרנות אג"ח בחו"ל".

באחרונה החליטה מיטב לסגור את הגיוס לאחת הקרנות הכספיות שלה, מיטב כספית ניהול נזילות, מאחר שזו גייסה הון רב מדי, שהקשה על תפקודה ואף גרם לה להפסדים בעקבות עמלת הפצה שבית ההשקעות משלם לבנקים. העמלה היתה בשיעור של 0.1%, ואילו דמי הניהול שמיטב גבתה מהלקוחות היו בשיעור של 0.05% בלבד.

כגן יוצא במידה מסוימת נגד המגמה העכשווית של התמקדות באג"ח. "אני חושב שכדאי לא לפעול מהבטן", הוא מזהיר. "השווקים מתוחים כמו קפיץ בימים הללו והמשקיעים חושבים להתמקד במומנטום. אבל אסור להתמקד במומנטום בלבד של התחזקות דולר ואג"ח. צריך תמיד לזכור שיכול לבוא היפוך והוא יהיה מהיר".

תגיות