הממשלה תיאלץ לשנות את החוק להעברת תקציב דו־שנתי

הממשלה החדשה, תקום כשתקום, תצטרך לשנות את חוק יסוד התקציב על מנת להעביר תקציב דו־שנתי לשנים 2024-2023. כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מבקש להנהיג תקציב דו־שנתי ובקואליציה המסתמנת צפוי רוב בעד שינוי החוק בהתאם. יצוין כי החל מ־1 בינואר תתנהל המדינה לפי תקציב המשכי המבוסס על תקציב 2022.

הצורך לשנות את החוק נובע מהחלטת בג"ץ מספטמבר 2017, שלפיה לא יהיה ניתן להעביר יותר תקציב דו־שנתי במתכונת של הוראת שעה זמנית. החלטת בג"ץ התקבלה בעקבות עתירה שהגיש המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. השופט דאז אליקים רובינשטיין קבע בפס"ד, כי "פעם אחר פעם העבירה הכנסת תקציב דו־שנתי על רקע נוחות פוליטית בניגוד לעמדת גורמי המקצוע, אשר הדגישו את הגירעון העצום שנגרם כתוצאה מתקציב דו שנתי".

השופט רובינשטיין הוסיף: "לא ייתכן כי כל אימת שהמדינה תבקש לתקן חקיקת יסוד, תעגן ניסוי ('פיילוט') כזה או אחר, אך כדי להתגבר על משוכות פוליטיות, והרי אין לדבר סוף, שכן תמיד ייתכן מקצה שיפורים, וכך נמצא עצמנו בהוראת שעה אחר הוראת שעה, והזמני יהפוך קבוע מבלי דיון ציבורי ואמיתי".

הממשלה היוצאת חוקקה בקיץ 2021, שבועיים לאחר הקמתה, תיקון לחוק יסוד משק המדינה, המאפשר לממשלה לפעול בלא תקציב מדינה מאושר עד 145 יום מכינונה, לא כולל ערבי חג וחג. יוצא אפוא שאם נתניהו יקים את הממשלה בתחילת דצמבר 2022, אזי היא יכולה לפעול בלא תקציב מאושר עד תחילת מאי 2023. במצב כזה יהיה על הממשלה להגיש תקציב דו־שנתי, אחרת מיד עם אישור התקציב יצטרכו משרד האוצר ואחר כך הממשלה והכנסת לדון ולאשר את תקציב 2024 עד ל־31 בדצמבר 2023.

נתניהו מבקש לקבוע עם השותפים הקואליציוניים העתידיים תאריך מוסכם להעברת התקציב. ההערכה היא שהתקציב יאושר במאי־יוני 2023. אישור תקציב דו־שנתי ימנע את נפילת הממשלה על רקע אי־אישור התקציב עד ל־31 במרץ 2024. כך שהתקציב הדו־שנתי יבטיח יציבות שלטונית לממשלה שתוקם.