אבנר סטפק: "המחדל האזרחי גדול לא פחות מהמחדל המודיעיני"

"אנחנו לא מתחילים להבין את גודל המשבר והאירוע הזה וההשפעות ארוכות הטווח שלו בתחומים האזרחיים. המחדל בתחום האזרחי הוא עצום, לא פחות מהמחדל המודיעיני. במשך שנים הסקטור הציבורי הורעב קשות, הוחלש או הוכחד. עובדות סוציאליות, רופאים ורופאות אחים ואחיות, כל מקצועות הטיפול והמורים מורות. אנשים טובים ברחו מהמערכות הללו. הגענו למצב עכשיו, שבשעת חירום, המערכות לא מתפקדות והמדינה הזו הולכת לסבול מאוד. מאות אלפים יסבלו שנים ארוכות מחרדות ופוסט טראומה". כך מסביר אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב, שבשלושת השבועות האחרונים עזב את עבודתו ועוסק בעיקר בהתנדבות בשדרות. אתמול הוא חזר לעבודתו במיטב.

על פי סטפק, "המערכות האזרחיות התנוונו ואנשים צעירים לא רצו לעבוד בתחומים הללו. פס הייצור שלהם לוקח 3–7 שנים. אתה צריך לעודד דחוף ללכת למקצועות הללו. זה לא יפתור לך את הבעיה בטווח הקצר, אבל לפחות בטווח הארוך המצב יהיה טוב יותר. אלו האנשים שיספגו את כל הקשיים של החברה הישראלית. כמות שהאזרחים שצריכים סיוע אזרחי וכלכלי היא כל כך גדולה, בעוד שרובם של האנשים הללו כלל לא היו מוכרים לרווחה".

מה הפעולות העיקריות שאתה מבצע היום בשטח?

"הפוקוס שלי היום על שדרות. אני מארגן מזון ותרופות לקשישים ועריריים מהעיר, מפנה חלק מהתושבים שרוצים בכך. מעבר לכך, אני משנע סחורות עבור הצבא ועוזר למצוא מתנדבים לעבודה בחקלאות, בעיקר בגליל העליון והמערבי, שם חסרות הרבה ידיים. הצוות שלנו הצליח לרתום כבר אלף מתנדבים. גם אני כמובן מתנדב לקטוף. לסיום אני גם מסייע לגייס תרומות מחו"ל".

מי נשאר בשדרות היום?

"קשישים עולים מרוסיה ואנשים עם מוגבלויות. האנשים הללו לא מוכרים לרווחה. הם עניים אבל חיים. יש היום חמל שמאתר את האנשים הללו, רובם לא מגיעים אלי ממשרד הרווחה".

סטפק משמש כסגן יו"ר ואחראי על תחום הפיתוח העסקי, כולל מיזוגים ורכישות במיטב, בית השקעות ממנו הוא מחזיק ב־28%. ב־7 באוקטובר, כאשר החל הטבח בעוטף עזה, הוא לא השתהה ונסע לכיוון העוטף. בעל השליטה בבית ההשקעות וחברת הגמל מיטב צבר ניסיון מהחודשים בהם בילה באוקראינה, שניהלה על אדמתה מלחמה עם רוסיה, והבין שזמן הוא פקטור משמעותי אם הוא רוצה לסייע.

"כבר בשבת אחר הצהריים התחלתי לפעול. רציתי לנסוע לעוטף, דרך כביש 25 (הכביש המוביל מרצועת עזה לערבה; א"ע) אך הוא היה סגור. התחלתי לפתח את תשתית הקשרים שיכולה לסייע למותקפים ופיזית פעלתי כשירות מוניות לחיילים שרצו לרדת דרומה להילחם. ביום ראשון כבר הגעתי לשטח עצמו. מהניסיון שלי באוקראינה, צריך להסתער ולתת מענה אזרחי מהר ככל שניתן. זה קריטי".

אחרי שבועיים של פעילות שטח, לסטפק כאמור יש בטן מלאה על תפקוד הממשלה והשלטון המקומי בשטח. "נוצר ואקום נוראי במגזר האזרחי. בוואקום הזה הארגונים המתנדבים נכנסו. יכולות הביצוע של המשרדים הממשלתיים הן קטנות. גם בשגרה נתקלתי בכך. לכן אני מאוד סקפטי לגבי הצהרות הממשלה לגבי כספי השיקום שיגיעו, משתי סיבות: האחת בשל יכולות הביצוע החלשות והשנייה היא הבירוקרטיה".

לממשלה לקח זמן להבין את גודל המקרה ורק ביום שלישי השבוע מנהלת התקומה (המנהלה שהוקמה לטפל ולשקם את מפוני עוטף עזה ושדרות) הודיעה כי תעביר 51 מיליון שקל למועצות האזוריות בעוטף. אולם לדברי סטפק, "הממשלה התרברבה על כך שהיא העבירה כסף. אני מתערב איתך שהארגונים החברתיים כבר העבירו חצי מיליארד שקל לשטח עצמו", ומוסיף כי "תחום ההתנדבות לקטיף בחקלאות כולל היום 1,200 מתנדבים בגליל או בעוטף ו־90% מהמתנדבים בחקלאות לא מגיעים ממשרד החקלאות. זה אזרחים מול אזרחים, אין ממשלה".

הביקורת של סטפק נגד הממשלה הנוכחית וזו שקדמו לה מפתיעה. זאת מאחר שאחד מבעלי המניות הגדולים במיטב היא חברת BRM פיננסים שמחזיקה ב־28% ממיטב. אחד מהמחזיקים ב־BRM הוא ניר ברקת שר הכלכלה מטעם הליכוד. לטענת סטפק "ניר ברקת מעולם לא היה מעורב במיטב ואינו מעורב גם היום. אני לא בקשר איתו".

סטפק גייס ב־2022 מיליוני דולרים עבור האוקראינים ושינע סחורות, כמו תרופות ומזון מפולין לאזרחים הנצורים.

מה הדומה והשונה בטרגדיה הלאומית שהתרחשה בעוטף לבין הקרבות באוקראינה?

"באוקראינה הלחימה והטרגדיה הן בסדרי גודל גדולים יותר. אבל שם הממשלה תפקדה בזמן אמת, ומהר מאוד החלה לסייע. גם שם היו ארגונים אזרחיים ופילנתרופיים שסייעו, אבל באוקראינה היתה פחות בירוקרטיה בזמן אמת. עבדנו מול עיריית קייב וזכינו ליותר שיתוף פעולה מאשר מהרשויות בישראל. בישראל כל מערך התמיכה מנוהל היום על ידי אזרחים. באוקראינה זה נוהל על ידי הממשלה בשיתוף עם הארגונים האזרחים. זה הפתיע אותי כי אנחנו מדינה למודת מלחמות וטרור לעומת אוקראינה. אבל בשעת אמת הם היו יותר מאורגנים".

היה לך רגע של שבירה אישית?

"קשה לי מאוד עם הסרטונים והתמונות שמציפים את האינטרנט ונמנעתי מזה עד כה. אחרי מה שחוויתי באוקראינה הייתי צריך טיפול פסיכולוגי יסודי ולכן הפעם נקטתי בפעולה מונעת ופשוט החלטתי לא לראות כלום. אני לא הולך לחפש גופות בשטח, אלא לעזור.

מהבחינה החיובית סטפק מעיד עד כמה ההתארגנות האזרחית הייתה עצומה והפתיעה אותו לטובה. "לא האמנתי לעוצמה ובהיקפים כל כך דרמטיים. ארגונים עצומים של הייטקיסטים, אחים לנשק, שעובדים מסביב לשעון כדי לעזור, לתמוך ואפילו לזהות חטופים".