משרד הבריאות הקים צוות להתמודד עם איום ההגירה של רופאים

אחרי ההלם הראשוני כתוצאה מגילוי תופעת "הרילוקיישן של הרופאים" בעקבות ההפיכה המשטרית, וכוונות ההגירה של עובדי מערכת הבריאות, החל שלב איסוף הנתונים וזיהוי הבעיה. ויש כבר מסקנה אחת ברורה: החוליה החלשה בשלב זה היא רופאים שעושים פלוושיפ (fellowship) - השתלמות עמיתים. בפני אותם רופאים ניצבת דילמה אם לחזור לישראל או להמשיך את המסלול בחו"ל בסיום ההכשרה. ההתלבטות הופכת להיות קלה למי שכבר קיים תהליך של הסתגלות - לדחות את החזרה עד שהתמונה הפוליטית־משפטית בישראל תתבהר.

ד''ר אורלי וינשטיין, מנהלת מערך האשפוז של כללית ולשעבר מייסדת ומנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתים במשרד הבריאות, אומרת כי מוסדות הרפואה בחו"ל "מחזרים אחרי הרופאים הישראלים בצורה מטורפת. בתי החולים שבהם הם עובדים מבקשים מהם להישאר. בחלק מבתי הספר לרפואה כשהסטודנטים מסיימים הם מקבלים יחד עם תואר דוקטור גם רישיון בינלאומי ורישיון עבודה. דוחפים אותם להישאר שם. אנחנו לא עושים מספיק וזה פשוט אבסורד". בכללית הטילו על וינשטיין לנהל את האירוע הזה, שכן תאגיד הבריאות שולט בכשליש ממערך האשפוז .

ביום ראשון כינס מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ישיבה דחופה עם בכירים במשרד כדי להתחיל להיערך לפעולה. השתתפו בה ד''ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד, ד''ר דודו דגן, מנהל חטיבת בתי החולים הממשלתיים וגם מנהלת תכנון אסטרטגי וכלכלי, איילת גרינבאום. המשימה הראשונה שהוטלה על מערך התכנון האסטרטגי היא מיפוי של כל הישראלים העוסקים ברפואה הנמצאים בחו"ל. הקושי הראשון הוא עניין ההגדרות, כלומר, איך סופרים את האנשים – האם רופא שאומר שהוא בודק את האפשרות יסומן כפוטנציאל או שיבקשו לדעת באיזה רמת של הכנות הוא נמצא.

פרופ' ציון חגי, יו''ר ההסתדרות הרפואית (הר"י) אומר על מאמצי משרד הבריאות כי "זה שאומרים להם הכל יהיה בסדר, זה לא מה שמשכנע. רופאים הם לא אנשים טיפשים שאתה יכול להגיד להם יהיה בסדר, תישארו". חגי, שיקיים הבוקר מפגש עם מאות רופאים בנושא, מדגיש שהר"י כבר ביצע כמה מהלכים בעבר שכן התופעה איננה חדשה - מה שהשתנה כעת זו העוצמה. "אנחנו הצענו כמה הצעות קונסטרוקטיביות שיחזירו את הסטודנטים כבר בשנה החמישית או השישית לצורך לימוד הפרקטיקום בארץ, במקום שיעשו אותו שם. יש כבר כמה אוניברסיטאות שמוכנות אבל המדינה צריכה גם לממן את הפעילות הזו".

חגי מתכוון לכך שלצורך ביצוע פרקטיקום בארץ נדרשים שדות קליניים שעולים כסף. והוא מדגיש: "אנשים נוסעים לפלוושיפ בין שנתיים לשלוש ולא חוזרים עכשיו. יש לי עדויות ממנהלי בתי חולים מרכזיים בארץ שמספרים שאנשים החליטו להישאר עוד תקופה ולא לחזור, וזה חד משמעית בגלל המצב בארץ". הבעיה כאן היא כפולה: לא רק שהרופא הישראלי המצוין לא חוזר ומשאיר חור במערכת, אלא שכל ההשקעה של מדינת ישראל בהכשרתו - כחצי מיליון שקל - יורדת לטמיון.

מי שכבר ביצע את הבדיקה המקדמית הוא בית החולים שיבא, שכ־40 מרופאיו נמצאים בחו"ל. גורם בכיר בבית החולים מסר ל"כלכליסט" כי לפי בדיקה ראשונית מדובר על כ־10% מהרופאים הנמצאים בחו"ל שהשיבו תשובה מעורפלת לגבי התוכניות העתידיות שלהם. עבור שיבא, המדורג מספר 10 בעולם כולו, זאת לא בעיה. המרכז הרפואי ישיג בתוך דקות ספורות רופא שיהיה מוכן לעזוב את בית החולים בו הוא עובד כעת ולעבור אליו. אלא שאז הבעיה הופכת להיות מערכתית. אותו רופא שיעבור לשיבא ישאיר חלל ריק בבית חולים אחר, שכן אין רופאים מובטלים בישראל, לבטח לא ברמה הזו. הבעיה המערכתית מסתבכת כי סביר להניח כי אותו רופא יהיה מהפריפריה. כלומר, גם הפעם מי שישלם את המחיר הם החלשים ביותר כשבתי החולים החזקים מהמרכז יפתו רופאים להגיע אליהם.

השאלה המטרידה היום היא איפה שר הבריאות של מדינת ישראל? אתמול ביקר משה ארבל בבית החולים העמק בעפולה וכתב ברכה בספר המבקרים המיוחד של בית החולים: "ההון האנושי המצוין והמסור של בית החולים מהווה מצפן עבורנו במשרד הבריאות". לשאלת "כלכליסט" האם שמע על רילוקיישן של רופאים והאם הוא מוטרד מזה, העדיף השר שלא להגיב.

"זה לא שאנחנו יכולים להבטיח להם שהרפורמה תעצור והגלגל יחזור אחורה", הסבירה וינשטיין. כנראה שגם שר הבריאות לא יכול. ללא התערבות ממשלתית דחופה שכוללת שרים ואף את ראש ממשלה שכיהן כמה וכמה פעמים כשר בריאות - כדור השלג הזה עלול להמשיך לצמוח.

משבר הרילוקיישן תופס את מערכת הבריאות בתקופה מאתגרת כאשר מחסור ברופאים מורגש היטב ומאיים ממש על רקע הזדקנות וריבוי האוכלוסייה בישראל, הגיל הממוצע הגבוה של הרופאים ושיעור שיא של מספר תלמידי רפואה בחו"ל. מדובר במשבר שמגיע בזמן הכי לא נכון שניתן להעלות על הדעת.