המרוויח הגדול מהמלחמה באוקראינה: שוק האנרגיה של ארה"ב

שנה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, וטרם נראה מוצא מדיני או צבאי ממנה. מה שברור הוא שהשפעתה על שוק האנרגיה העולמי היא משמעותית, וסביר כי הוא לא יחזור להיות מה שהיה לפני הפלישה.

יבשת אירופה מובילה שינוי גדול בתמהיל האנרגיה שלה מתוך רצון לנתק את התלות במוסקבה. השינוי הזה משפיע לא רק על יעדי היצוא, כי אם יוביל גם בשנים הבאות לשימוש במקורות אנרגיה שכמעט ונזנחו במערב אירופה, כמו פחם וגרעין. השינוי הזה צפוי להוביל גם להשקעות גבוהות יותר במקורות אנרגיה פנימיים, ובדגש על אנרגיה מתחדשת.

בימים הראשונים למלחמה, מחירי הנפט נסקו לרמות שלא נראו מאז המשבר של 2008, דבר שהוביל לזינוק במחירי הדלק ולגל אינפלציה, דווקא כשהמשק העולמי החל להתאושש לאחר מגיפת הקורונה. עם הירידה בביקושים והצעדים שנקטו יצרניות הנפט (אופ"ק+), מחירי הנפט חזרו כיום לרמות שקדמו למלחמה. עם זאת, הרגיעה במחירים לא תעמעם את השנה המוצלחת של תעשיית הנפט והגז העולמית, שרשמה רווחי שיא של 4 טריליון דולר ב־2022.

למרות תסריטי האימה בימים שקדמו למלחמה, תפוקת הנפט שמרה על חוסנה, בין השאר בזכות הגברת האספקה מיצרניות שמחוץ לאופ"ק, ובעיקר ארה"ב, נורבגיה וברזיל, שפיצו את אירופה על הירידה באספקה הרוסית. על פי הערכות, התפוקה העולמית של נפט גולמי ודלקים נוזליים הגיעה ל־100.95 ו־100.79 מיליון חביות ליום בינואר ובפברואר 2023, בהתאמה, בהשוואה ל־98.07 ו־98.98 מיליון בחודשים המקבילים ב־2022.

בסך הכול, אספקת הנפט מחוץ לאופ"ק גדלה ל־67.10 מיליון חביות ליום בינואר 2023, לעומת 64.63 מיליון בחודש המקביל בשנה שעברה, בעוד שתפוקת דלקים גולמיים ונוזליים על ידי חברות אופ"ק רשמה עלייה קלה ל־33.85 מיליון חביות ביום.

למרות הסנקציות, ההשפעה על תפוקת הנפט הרוסית היתה מצומצמת יחסית. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IAE), תפוקת הנפט הגולמי הרוסי ירדה ב־160 אלף חביות ביום בלבד בינואר בהשוואה לרמות שלפני המלחמה. התפוקה הממוצעת של רוסיה ב־2022 הגיעה ל־9.7 מיליון חביות ליום. תפוקת הנפט הגולמי והדלקים של רוסיה בפברואר מוערכת ב־10.48 מיליון חביות ליום לעומת 11.33 מיליון במהלך פברואר 2022. הדברים אמורים גם לגבי היצוא הרוסי, שבינואר הגיע לכ־8.2 מיליון חביות ביום לעומת כ־8 מיליון בינואר שעבר.

טרם המלחמה, האיחוד האירופי ובריטניה ייבאו מרוסיה כ־2.6 מיליון חביות ביום בממוצע. את החלל שהותיר הנפט הרוסי ניצלו מפיקות כמו אנגולה, ברזיל, ונצואלה ונורבגיה. עם זאת, עיקר המעמסה נפלה על מדינות המפרץ, שמייצאות לשוק האירופי כ־1.2 מיליון חביות ביום לעומת 500 אלף חביות לפני הפלישה, ועל ארה"ב, שמשלוחי הנפט שלה ליבשת הגיעו לכ־1.6 מיליון חביות בממוצע ביום לעומת כ־900 אלף לפניה.

השנה, עם מעט או ללא נפט רוסי בכלל, אירופה תזדקק ליותר אספקה מארה"ב. לסעודיה ולאיחוד האמירויות אפשרות להגדיל את התפוקה בפחות מ־2 מיליון חביות ליום. החזרת איראן לשוק תסייע לאירופה, שכן עם הסרת הסנקציות היא תוכל להגדיל את כושר הייצור שלה לכ־4 מיליון חביות ביום. עם זאת, הסיכויים שהדבר יקרה בטווח הקרוב נראים קלושים.

לפיכך, גם השנה תהיה ארה"ב ספקית הנפט המובילה ליבשת האירופית, אף כי לא בטוח שאופציה זו תוכל להאריך ימים. אם תירשם ירידה משמעותית במחירי הנפט, למשל בגלל מיתון עולמי, היצרניות שיוכלו להוסיף ולשמור על רווחיות הן מדינות המפרץ ובראשן סעודיה, בשל עלויות הפקה נמוכות. זאת בניגוד ליצרניות אחרות כמו ארה"ב, קנדה וגם רוסיה. הדברים אמורים גם לגבי תסריט שבו הביקוש לנפט יפחת מסיבה אחרת, כמו המלחמה בהתחממות הגלובלית.

כשמדברים על נפט יש לזכור כי בסופו של דבר הוא אמור להיות מזוקק. נכון להיום, לבתי הזיקוק בעולם ישנה יכולת כוללת מספקת, אולם הבעיה היא שפריסתם אינה מאוזנת. בתי הזיקוק במערב פועלים במלוא התפוקה, בעוד שבסין ישנה קיבולת פנויה. לפיכך, ההשפעה של האיסור שהכריזה אירופה על יבוא מוצרי נפט מרוסיה תהיה מורכבת, והיא תיבחן במהלך השנה הנוכחית.

ההתפתחויות בשוק הגז הטבעי העולמי היו לא פחות דרמטיות, ויש הטוענים כי הושפע אף יותר משוק הנפט, בעיקר עקב הקושי הגדול לשנות את דפוסי האספקה. טרם המלחמה, התלות של אירופה בגז הרוסי עמדה על כ־51% מהאספקה. שנה אחרי, הגז הרוסי שולט בנתח של כ־13% בלבד. המרוויחה הגדולה מהשינוי הזה היא ארה"ב.

ארה"ב הפכה ליצואנית הגדולה בעולם של גז טבעי נוזלי (גט"ן) כבר במהלך המחצית הראשונה של 2022. באותה התקופה היצוא שלה גדל ב־12% לעומת התקופה המקבילה ב־2021 כשרשם ממוצע של 11.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. סגירת אחד הטרמינלים בעקבות שריפה הובילה לירידה ביצוא במחצית השנייה, לפני שהיקפו טיפס שוב ליותר מ־11 מיליארד בתחילת 2023.

מספר המשלוחים מארה"ב לאירופה זינק ביותר מפי שניים ב־2022, מ־383 בשנת 2021 ל־841. בסך הכול, יותר מ־70% מיצוא הגט"ן של ארה"ב הופנה לאירופה ובעיקר לארבעה שווקים - צרפת, בריטניה, ספרד והולנד. זהו שינוי משמעותי מאז שארה"ב החלה לייצא גז בפברואר 2016, שכן היצוא ברובו עד המלחמה היה לשווקים באסיה. במקביל, היצוא של גזפרום, הספקית היחידה של גז רוסי דרך צינורות, ירד ל־100.9 מיליארד מ"ק בדצמבר 2022 בהשוואה ל־181.1 מיליארד מ"ק בחודש המקביל ב־2021.