אלטשולר שחם מקפל את כנפי הנץ: ירכך התנגדויות לתנאי שכר

הפדיונות והירידה החדה בנכסי אלטשולר שחם מביאים לשינויים עמוקים בבית ההשקעות ובחברת הגמל והפנסיה שלו. ל"כלכליסט" נודע כי הנהלת אלטשולר שחם שינתה בחודש האחרון את האסטרטגיה בכל הנוגע להצבעות באסיפות כלליות, כולל הצבעות על שכר בכירים בחברות הציבוריות, במטרה לשפר את היחסים עם החברות הציבוריות בשוק המקומי.

הנהלת בית ההשקעות, בהובלת רן שחם וגילעד אלטשולר, החליטה לעבוד עם חברת עמדה, כדי שזו תייעץ לה כיצד להצביע באסיפות שעוסקות בנושאי שכר. זאת בדומה לגופים מוסדיים אחרים בשוק, שעובדים עם עמדה או עם המתחרה אנטרופי. הן בית ההשקעות והן חברת הגמל והפנסיה שלו יעבדו עם עמדה.

מדובר בשינוי משמעותי עבור אלטשולר שחם, שנחשב עד כה לסמן ימני בכל הנוגע לשכר בכירים בחברות ציבוריות. עמדתו של גילעד אלטשולר היתה כי בעלי המניות צריכים להיות אקטיביים וביקורתיים, מתוך דאגה לממשל תאגידי תקין בחברות. בנוסף, הוא דגל בכך שבשל היות שוק ההון הישראלי קטן, הקשרים האישיים שנרקמים בין בכירים בגופים המוסדיים לבין בכירים בחברות הציבוריות הם כר פורה ללחצים שעלולים האחרונים להפעיל על הראשונים להצביע בעד הגדלת שכרם.

בניגוד ליתר המוסדיים, שנעזרים בשירותי עמדה או אנטרופי, הוחלט בעבר באלטשולר שחם להעביר את ההחלטה לגורם שלישי בלתי קשור, כדי למנוע את אותם לחצים, ולשם כך מונה רו"ח ארז ברק, שבינו לבין גילעד אלטשולר קיימת היכרות ארוכה של שני עשורים כמעט. בחמש השנים האחרונות היה ברק האחראי הבלעדי על אופן ההצבעות של אלטשולר שחם באשר לתנאי שכר וממשל תאגידי, והוא נקט קו קשוח שלא אישר שכר בעלות של יותר מ־5.5 מיליון שקל.

העמדה הניצית של אלטשולר שחם הובילה את בית ההשקעות פעם אחר פעם למתחים ולחיכוכים מול בכירי החברות הציבוריות — דבר שגבה את מחירו. בחברה הבינו כי העמדה שנקטו בשנים האחרונות פוגעת בתשואות העמיתים, משום שבעלי שליטה מעדיפים להכניס כשותפים מוסדיים אחרים, שמגלים נכונות גבוהה יותר לפשרות. בנוסף, הבינו כי בשל כך הם מפסידים עסקאות בשוק המקומי, ולכן הוחלט ליישר קו עם המוסדיים האחרים.

המהלך החדש של אלטשולר שחם מאותת לשוק כי בית ההשקעות ינקוט גישה מרוככת יותר ולא מתכוון להקשות בצורה חריגה על המנהלים ובעלי השליטה. "בשנים האחרונות התמונה לגבי הצבעות על שכר היתה ברורה למדי", אמר ל"כלכליסט" בכיר בגוף מוסדי. "כל המוסדיים היו בעד, ואלטשולר שחם הצביעו נגד, ללא קשר לשווי החברה". הבכיר אומר גם שברבים מהמקרים הצבעת הנגד של אלטשולר שחם לא השפיעה על התוצאה.

דוגמה לכך היתה במקרה של חברת הטכנולוגיה פריון, שאלטשולר שחם רכש מניות שלה בשוק לאורך שנת 2022 והגיע לאחזקה של 0.9%. ביוני אותה שנה ביקש דירקטוריון פריון להגדיל את שכרו הקבוע של המנכ"ל דורון גרסטל ל־1.9 מיליון שקל בשנה, לצד מענקים בהיקף של עד 2.9 מיליון שקל, לעומת שכר קבוע של 1.56 מיליון שקל ומענק של עד 2.3 מיליון שקל. החברה רצתה להעניק לו גם מניות חסומות בשווי מוערך של 15 מיליון שקל, שיופשרו לאורך 8 רבעונים. באלטשולר שחם התנגדו, מהלך שהביא למתח בין הצדדים — אף שהשכר אושר לבסוף ברוב של 59%. על רקע אותו מתח הבינו באלטשולר שחם כי אם החברה תרצה בעתיד לצאת בהקצאה פרטית, הם כנראה יהיו מחוץ לתמונה.

מעבר לכך, בשנה וחצי האחרונות חוותה חברת הגמל של אלטשולר שחם פדיונות של כ־70 מיליארד שקל בעקבות תשואת החסר שהציגה בקופות הגמל וקרנות הפנסיה. גם בית ההשקעות סבל מפדיונות של כמעט 8 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות שלו. כך ששני הגופים איבדו כשליש מהיקף הנכסים שלהם בתוך שנה. עזיבת המשקיעים והחוסכים, שפועלים על פי תשואה בלבד, התקבלה באכזבה רבה בקרב בכירי אלטשולר שחם, ואף חידדה את המסקנה כי העמדה נגד בעלי השליטה מגבירה את התדמית השלילית של בית ההשקעות ושל חברת הגמל והפנסיה בקרב בעלי השליטה, ואינה תורמת לתדמיתם בקרב החוסכים כגוף המגן על שוק ההון.

עוד עולה משיחות עם בכירים באלטשולר שחם, כי הם מאוכזבים מהתמקדות התקשורת בפדיונות, ובסיקור בולט הרבה פחות של מאבקם בבעלי השליטה ובבכירים, שמבקשים להקפיץ את שכרם. במילים אחרות, באלטשולר שחם מאסו במריבות המתמשכות עם בעלי השליטה מבלי להרוויח דבר — לא תשואות ולא מוניטין.

אולם, למרות התפנית בגישה, מדגישים מקורבים לבית ההשקעות, כי אם תעלה להצבעה החלטת שכר, שלהשקפת אלטשולר שחם תהיה בלתי הגיונית בצורה קיצונית, הם עדיין יפעילו שיקול דעת ועשויים להתנגד לה. בנוסף מבהירים המקורבים, כי למרות ההישענות על עמדה, ימשיך גם רו"ח ברק לייעץ לחברה. וכך אכן קרה לפני כשלושה שבועות, כשאלטשולר שחם, שמחזיקה ב־16% בענקית האופנה פוקס, התנגדה להעלאת השכר של בעל השליטה והמנכ"ל הראל ויזל, וזאת לאחר ההתקשרות עם עמדה ולמרות המלצת חברת הייעוץ לאשר את השדרוג. דירקטוריון פוקס ביקש להגדיל את שכר ויזל ל־10.5 מיליון שקל בשנה לעומת עלות שכר נוכחית של 8.7 מיליון שקל, וגם להגדיל את המניות החסומות שלו מ־20 מיליון שקל ל־25 מיליון שקל. ההתנגדות של אלטשולר שחם הביאה, לעת עתה, לביטול הגדלת תגמולו של ויזל.