אוקראינה: פיצוץ הסכר יעמיק את המחסור בתבואות

הרס סכר נובה קחובקה אתמול באוקראינה, שגרם להצפת שטחים ואילץ אלפי תושבים לנטוש את בתיהם, צפוי לגרום לירידה נוספת ביבולי הדגנים, העגבניות ותוצרים חקלאיים אחרים הגדלים באזור, וכתוצאה לדחוף מעלה את המחירים.

ההצפות העמיקו את הפגיעה במגזר החקלאות באוקראינה, שהחלה בעקבות הפלישה הרוסית בתחילת 2022. במקביל, חקלאים הביעו חשש לפגיעה ביבולים גם בשל מחסור במים, זאת מכיוון שמערכות ההשקיה תלויות במאגר העצום שהוחזק על ידי הסכר. "העסק שלי נהרס כי לא יהיו לנו יותר מים", כך אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" פטרו גריגורייב, המגדל אספרגוס באזור חרסון שבשליטת הרוסים. לדבריו, אף ששדותיו לא הוצפו, התעלות המשמשות להשקייה, יבשו.

ערב המלחמה היתה אוקראינה אחת היצואניות המובילות בעולם של דגנים ומוצרים חקלאיים נוספים, מקור הכנסה מוביל עבור הממשלה, כך שהפלישה הובילה לזינוק מיידי במחירים. העליות הללו תדלקו את אינפלציית המזון העולמית והעמיקו את משבר המזון במדינות מתפתחות.

האזורים שיושפעו במיוחד מההרס שנגרם בעקבות פיצוץ הסכר מייצגים כ־12% מהתוצר החקלאי של אוקראינה — כך לפי דו"ח שפרסם בינואר בנק קרדי אגריקול. גם חצי האי קרים שסופח לרוסיה עוד ב־2014, תלוי במידה רבה במים שאוגר הסכר.

לפי הערכות ראשוניות של המשרד האוקראיני למדיניות חקלאית ומזון, מעל 100 אלף דונם של שטחים חקלאיים הוצפו בגדה הימנית של נהר דנייפר, ושטח גדול בהרבה הוצף בגדה הנגדית הכבושה. בעקבות הפגיעה תופסק אספקת המים ל־31 מערכות השקייה, כאשר כל אחת מהן משקה שטחים בשטח כששה דונם, היכולים להניב תבואה בשווי כ־1.5 מיליארד דולר. "בהתחשב במחסור החמור הצפוי במים, אם יהיו טמפרטורות גבוהות בקיץ זה יהיה אסון", אמרה מאשה בליקובה, אנליסטית תבואה בסוכנות Fastmarkets.

הפגיעה הנוספת במגזר החקלאות מגיעה ברקע צניחה צפויה של 36% ביבולי התבואות והזרעים המשמשים להפקת שמנים בהשוואה ל־2021. לעומת 2022, היבולים עתידים להיות נמוכים בכ־8%. עם זאת, ההיקף המלא של הנזק טרם ידוע, במיוחד בשטחים שבאזורים הכבושים שהגישה אליהם בעייתית. "אני מניח שתהיה בעיה עם ההשקייה, אבל עוד לא ברור עד כמה חמורה היא תהיה", אמר אולכסיי סיפקו, ממייסדי חברת Agrofusion, היצרנית השלישית בגודלה באירופה של רסק עגבניות, שבבעלותה מפעלים וקרקעות בחרסון. לפני המלחמה, מגזר החקלאות ייצג 10% מהתמ"ג האוקראיני, 40% מהייצוא ו־14% מהמשרות במדינה. כעת, בעקבות הצניחה בהכנסות מתיירות ומייצור, החקלאות אחראית על 52% מההכנסות מייצוא. בתוך כך, אתמול נמשכו מאמצי הפינוי, ובאו"ם הזהירו מהשלכות "הרות אסון לאלפי אנשים". מתאם הסיוע של האו"ם לעניינים הומניטריים, מרטין גריפית'ס אמר כי אלפים עלולים לאבד את ביתם, כמו גם מקורות מזון, מים ופרנסה. סגנית התובע הכללי של אוקראינה, ויקטוריה ליטווינובה נקבה במספרים גבוהים יותר. בשיחה עם ה־BBC היא אמרה כי כ־40 אלף אנשים ייאלצו לעזוב את בתיהם.

אסון אקולוגי שתוצאותיו יורגשו שנים קדימה

פיצוץ סכר נובה קחובקה בידי הצבא הרוסי עתיד לגבות מחיר כבד שיורגש שנים קדימה בקרב תושבי האזור ובמערכות האקולוגיות המקומיות. ההצפה עלולה לזהם את השדות ואת מקורות המים, לשבש את היכולת לגדל מזון ולסכן בני אדם בתחלואה.

הסכר הוא אחד הגדולים בעולם, וההצפה כבר הטביעה כפרים ועיירות באזור. גורמים רשמיים הזהירו גם מפני שחרור פוטנציאלי של כ־150 טונות נפט שאוחסן בתחנת הכוח של הסכר. כבר עתה, ההצפה מובילה לעלייה של מי ביוב וחומרים מזהמים ועלולה לחצות כמה משמורות הטבע. אלה כוללות את הפארק הלאומי של חולות אולשקי ושמורת הביוספרה של הים השחור, ביתם של סוסי פרא, נחשים ובזים מוגנים. "רוסיה הפעילה פצצה של הרס סביבתי המוני", צייץ נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. "זהו האסון הסביבתי מעשה ידי אדם הגדול ביותר באירופה זה עשרות שנים. זהו הטרור המסוכן בעולם".

"אנחנו רואים עכשיו את הנזק המיידי, אבל הנזק הוא לטווח הארוך", הסביר פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב. "כמות המים שהשתחררה מציפה ערים שמאבדות יכולת לקבל חשמל ותקשורת במדינה תחת מלחמה. יש עלייה של ביוב וחלחול שלו למי שתייה, מצב שיכול לשחרר פתוגנים ולגרום לתחלואה. ייקח זמן רב לשקם פגיעה כזו, אם בכלל".