חשמל בישראל: זול יחסית לאירופה, אבל מזהם

ישראל מדינה יקרה, אך לא בחשמל. המחיר לקוט"ש בישראל עומד על כ-13 יורו-סנט, לעומת ממוצע של 22 יורו-סנט במדינות אירופה. על אף הזינוק במחירי החשמל באירופה עם תחילת המלחמה באוקראינה בפברואר אשתקד, הפער במחירי החשמל בין ישראל ואירופה החל כבר בתחילת שנת 2021 ורק גדל מאז. כך עולה מהדו"ח השנתי של רשות החשמל לשנת 2022 שמתפרסם באיחור ניכר, כך שנתונים רבים בו אינם רלוונטיים.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנים האחרונות חלה עלייה של כ-16% בדקות אי-האספקה של חשמל בישראל. כאשר האזורים עם ההפסקות הרבות ביותר הם השפלה (233 דקות אי-אספקה ב-2022) והנגב (230 דקות אי-אספקה). את העלות הנמוכה יחסית של החשמל בישראל ניתן לייחס לכך שמרבית הגז הטבעי בישראל מופק במאגרי גז מקומיים - ולא תלויה ביבוא, זאת ברקע אישור השר ישראל כ"ץ למאגר תמר להגדיל את היתר הייצוא, ובמהלך הדיונים על הגדלת היתר הייצוא למאגר לווייתן.

לפי הדו"ח, החלק של חברת החשמל ב־2022 בייצור החשמל עמד על 51% - וזאת בטרם חיבור תחנת הכוח צומת של חברת OPC השנה וחיבור מתקנים סולאריים חדשים, כך שככל הנראה ב-2023 יירד חלקה של חברת החשמל בייצור מתחת ל-50% מהחשמל בישראל. כמו כן, מהדו"ח עולה כי חברת החשמל קונה גז טבעי במחיר נמוך בכ-11% (4.51 דולר ליחידת חום) לעומת יצרני החשמל הפרטיים.

לא מתחדשים באנרגיות מתחדשות

דו"ח משק החשמל אף מציג את התמונה העגומה של ההתקדמות בישראל לעבר אנרגיות מתחדשות: ישראל לא משיגה את היעדים שהציבה, יזמים לא יכולים לחבר מתקנים גדולים לרשת ופליטות גזי החממה בסקטור החשמל בעלייה. בזמן שבעולם נרשמות התקנות שיא של מקורות אנרגיה נקיים בשנת 2022 ומדינות רבות אף התעלו על היעדים שהציבו לעצמן בתחום, ישראל זוחלת באופן איטי קדימה – ומגרדת מלמטה יעדים שהציבה לשנת 2020. בפברואר התגאתה רשות החשמל בכך שישראל לראשונה השיגה את היעדים שהציבה לשנת 2020, וחצתה את רף ה-10% באנרגיה מתחדשת. אלא שכעת נראה כי העדיפה לפרסם נתון מחמיא יותר, כשהנתונים המתפרסמים כיום מעידים על כך שישראל טרם חצתה את רף היעד השמרני שהציבה.

אם רשות החשמל התייחסה בפברואר לנתון המודד צריכה מתוך ייצור (10.4%), כעת מתברר כי מתוך כלל תמהיל הדלקים לחשמל בישראל (דרך המדידה המקובלת בעולם), מתקני האנרגיה המתחדשת ייצרו 9.77%. נתון זה הוא מהותי, שכן בניגוד לנתון שפרסמה הרשות בתחילת השנה, הוא מתייחס לכלל הדלקים שנכנסו לתחנת הכוח או רשת החשמל ורכיביו כוללים את כלל שרשרת הייצור על מרכיביה, ולא רק את הצריכה בבתי התושבים. מקטע הייצור הוא המזהם ביותר בפליטות גזי חממה ובזיהום אוויר ולא שלב הצריכה (המתעלם מאובדני אנרגיה ברשת), ולכן הוא מציג תמונה מלאה.

בשנת 2022 כאמור, ישראל כמעט והשיגה יעדים שהציבה לעצמה באיחור של שנתיים, וגורמי המקצוע מטילים כעת ספק גדול ביכולתה להשיג את היעד שהציבה לשנת 2025 - שעומד על 20% ייצור של אנרגיה מתחדשת. לשם השוואה, בשנת 2022 אנרגיית רוח ושמש לבדן ייצרו 22% מהחשמל באיחוד האירופי, ועקפו לראשונה את השימוש בגז. אנרגיה מתחדשת, בסך הכל הייתה אחראית לכ-40% מייצור החשמל באיחוד האירופי באותה שנה. לפי ההערכות, בשנת 2025 אנרגיה מתחדשת תספק כ-35% מסך הביקוש לחשמל עולמי, ותהפוך להיות מקור האנרגיה הגדול ביותר בתמהיל החשמל.

ישראל נמצאת בפיגור של כשנתיים-שלוש בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת, כאשר במהלך השנה האחרונה רשת החשמל הגיעה לרוויה וכמעט ולא ניתן לחבר מתקנים סולאריים גדולים בישראל. גורמי המקצוע, לרבות רשות החשמל, מטילים ספק ביכולת של ישראל לעמוד ביעדיה העתידיים ולהגיע ל-20% ב-2025. נתוני תשובות חברת החשמל לבקשות החיבורים לרשת, כפי שמשתקפים בדו"ח, מעידים על מגמת הבלימה בשוק.

לא משתלם להקים מערכות סולאריות

בשנת 2022 רק 29% מהבקשות לחיבור מתקנים לרשת נענו בתשובה חיובית מלאה. 13% מהתשובות שניתנו הן שליליות לחלוטין, ו-58% מהתשובות הן חלקיות או חיוביות מוגבלות. בחלק גדול מהמקרים האלו, ליזמים לא משתלם להקים מערכות סולאריות, שכן ייתכן שלא יוכלו להזרים חשמל לרשת ולהרוויח כסף. בנפת ירושלים המצב גרוע במיוחד: 30% מהתשובות שניתנו הן שליליות באופן מלא. בנוסף, לא כל הפניות טופלו; בסך הכל, בשנת 2022 ירד מספר התשובות שניתנו למי שמבקש להקים מתקן סולרי בכ-50% לעומת השנה שקדמה לה.

העיכובים הגדולים במעבר לאנרגיה מתחדשת ובסגירת היחידות הפחמיות המזהמות משתקפים גם בפליטות גזי החממה בסקטור החשמל בישראל. בניגוד למדינות ה-OECD המפחיתות פליטות, בישראל פליטת גזי החממה מצויה בעלייה. בשנת 2022 עלו פליטות גזי החממה והמזהמים המקומיים המסוכנים לבריאות בסקטור החשמל בכ-2.7%. לפי רשות החשמל, ב-2024 צפויה ירידה משמעותית בפליטות אלו לאור צפי להפסקת פעילותן של יחידות 4-1 באורות רבין בשגרה, ובשל תהליך הסבת יתר התחנות הפחמיות לשימוש בגז. יחד עם זאת, ברשות החשמל בחרו להציג נתונים המעידים כי ישראל לכאורה עומדת ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה לנפש כפי שקבעה החלטת ממשלה משנת 2015. אולם הפרקטיקה העולמית המקובלת היא למדוד פליטות באופן אבסולוטי, שכן ככל שהאוכלוסייה גדלה, מדידת פליטות לנפש מאפשרת הגדלה בפועל של הפליטות. אולם החלטת הממשלה בנושא שונתה לפני כשנתיים, והוחלט כי ישראל תפחית פליטות בהיקף של 30% עד סוף העשור.