בעלי אאורה: "כשהריבית תרד המחירים ישובו לעלות, והמדינה לא תהיה ערוכה עם ההיצע"

שוק הדיור הקפוא מעלה בימים אלה שאלות לגבי היקף הפרויקטים להתחדשות עירונית שיוצאים לפועל בימים אלה, זאת מאחר ומדובר בענף שהתלות שלו בעלויות מימון נמוכה משמעותית מזו של פרויקט יזמי רגיל - בהיעדר הצורך לרכוש קרקעות. בפועל, המומחים מסבירים כי זהו לא המצב.

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה, שעיקר פעילותה בתחום ההתחדשות העירונית, התייחס לנושא בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן ואמר כי גם כעת, כשמחירי הקרקע מאוד יקרים הפרויקטים מתקדמים בעצלתיים וכל רשות רואה את הדברים אחרת. "השנה די אבודה למרות שדווקא כעת הייתה הזדמנות לבנות יותר - מאחר והשנה יקנו פחות דירות ויבנו פחות, אבל כשהריבית תרד המחירים ישובו לעלות והמדינה לא תהיה ערוכה עם ההיצע". לפי אטרקצ'י, אחד הפתרונות המוצעים הם מתן סמכויות נרחבות יותר לרשויות המקומיות "לרובן אין כיום סמכות כדי לקדם את הפרויקטים האלה בצורה מהירה. כל עוד הרשות המקומית מתנהלת בצורה תקינה צריך לתת להם סמכויות שיאפשר ולאשר את הפרויקטים האלה במהירות. התחדשות עירונית אפשר לאשר בשנתיים ולא בעשר שנים".

לגבי פעילות בפריפריה אמר אטרקצ'י כי לפני 10-15 שנה אמר שהעתיד של ישראל הוא בהתחדשות עירונית ובעיקר בפריפריה, "יש מקומות שאפשר לבנות בלי סיוע ממשלתי, בטבריה אנחנו נבנה וגם נרוויח כסף. אנחנו צריכים להרוס את המבנים לפני שיפלו בעצמם וזה צריך להגיע מהשוק הפרטי, אני לא בעד לשרוף כסך ממשלתי אלא לעזור לזה לקרות, המדינה צריכה לחשוב כמו יזם, צריך יצירתיות כדי להביא יזמים לפריפריה".

אטרקצ'י גם התייחס לחוסר הוודאות לגבי מצבם של חלק מהיזמים בענף, "יש יזמים שקנו במחירים מופקעים ויש כמה קבלנים בסיכון, הם קנו ביוקר כי המחיר בשוק עלה ולא הייתה להם קרקע לבנות עליה. הבנקים מימנו את החגיגה הזו והיום אי אפשר למכור דירות במחירים האלה והמחיר של המימון זינק, במקביל יש קושי ללקוחות לקנות דירה ולקחת משכנתא, אם ההחזר החודשי שלהם מעל 30% מההכנסות של משק הבית הבנק לא מאשר להם. זו עוד סיבה ליזמים לבחור בהתחדשות עירונית".

ישראל דוד, מייסד ומנכ״ל דוד מהנדסים, ומ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בלשכת המהנדסים התייחס לסכנות בהיעדר חיזוק למעל 600 אלף מבנים בישראל, "צריך לתת עדיפות לתוכניות האלה, זה לא כסף שמבקשים מהאוצר, כרגע זה לא שם. הדגש בישראל הוא על ביטחון בניגוד למדינות כמו יפן ששם זה רעידות אדמה, ולכן מדינת ישראל לעולם לא תשקיע בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כדי לפתור את הנושא חייבים התחדשות עירונית גם בפריפריה וזו השקעה של מיליארדים".

לגבי הדרך שבה יש לקדם את הדברים אמר דוד כי הממשלה לא מסוגלת להרים את זה, "ביפן למשל יש חוק שמחייב חיזוק של מבני ציבור, לגבי בתים פרטיים מאפשרים להם אמצעי מימון נוחים ובעלי הדירות הם אלה שמחזקים את המבנים עם מימון ממשלתי ובאמצעי תשלום נוחים, כי זה גם משביח להם את הנכסים".

אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה סיפר על פרויקט ראשון להתחדשות עירונית בעיר שיוצא כפיילוט שבו שותפים מספר משרדי ממשלה. "המדינה מכניסה את היד לכיס ונהרוס 160 יח"ד כדי לבנות 280 יח"ד. אנחנו זכאים להשקעה של המדינה למיגון מפני טילים, והצענו שבמקום שישקיעו רק בחיזוק שיוסיפו את ההפרש – הדלתא על חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. לפני הפיילוט היה מאוד קשה להביא יזמים לעיר, היום אנחנו רואים את זה רץ ואני צריך לסנן חברות".

עוד אמר שטרן, כי לפני הפיילוט כל משרד השקיע בתחום שלו, למשל פרויקט שיקום שכונות של משרד השיכון מייצר רק שינויים קוסמטיים ולא תורם לחוזק המבנה, "כל משרד דואג לחלק שלו והבירוקרטיה הזו הורגת אותנו. בקרית שמונה יש 428 בניינים מסוכנים. אם נחכה לכספי המדינה זה ייקח עוד הרבה זמן, הכוח הוא בשוק הפרטי, המדינה בנתה בשנות ה-90 כשהיא רצתה לקלוט עליה וגם היום אם המדינה תערוב לקבלנים כדי שיבנו מהר הם יעשו את זה. זה יכול להיות גם בצורה של הטבות מס ליזמים".