דו"ח ה-OECD: חותכים את הצמיחה של ישראל ומזהירים את הממשלה

ממשלת נתניהו-סמוטריץ' חייבת לקחת בחשבון שלוש נקודות מרכזיות מתוך הפרק על הכלכלה הישראלית בדו"ח התחזית הכלכלית העולמית של ה־OECD שפורסם אתמול. זאת בעיקר על רקע המגה־מחדל, הפעם כלכלי, ששר האוצר וראש הממשלה גיבשו ובא לידי ביטוי בתוך תיקוני תקציב המדינה ל־2023 וצפוי להימשך ב־2024.

הנקודה הראשונה היא התחזיות עצמן. המספרים היבשים, אלה תמיד חשובים. כלכלני הארגון הורידו את תחזית הצמיחה למשק הישראלי לרמה של 2.3% ב־2023 (לעומת 2.9% בתחזית הקודמת שהתפרסמה ביוני) והפחתה חדה יותר בתחזית ל־2024 לרמה של 1.5% (לעומת 3.3% בדו"ח הקודם) בעקבות המתקפה של ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. למרות שבארגון מדגישים בסקירה כי עוצמת ההשפעה הכלכלית של הסכסוך היא מאוד לא ודאית ותלויה ב"משכו, היקפו ועוצמתו של הסכסוך עצמו", הם מסכמים כי ההשפעה תהיה משמעותית מאוד "וההאטה תהיה זמנית אך בולטת".

הם גם מפרטים באילו ערוצים תחדור ההתמתנות בפעילות: "שיבושים בצד ההיצע עקב המצב הביטחוני והירידה המשמעותית בכוח העבודה האזרחי, יחד עם היחלשות הסנטימנט הכלכלי, משפיעים בעיקר על הצריכה הפרטית ועל ההשקעות. ירידה בתיירות תכביד על הצמיחה בייצוא", הסבירו שם.

עוד תחזית חשובה קשורה לגירעון ולחוב: בעקבות הלחימה צופים ב־OECD כי הגירעון יעמיק "בגלל התרחבות פיסקלית ניכרת" של כ־4% מהתמ"ג בממוצע בכל אחת מהשנים 2023-2025. מדובר על גירעון של 3.1% תמ"ג ב־2023, של 5.2% ב־2024 ושל 4.6% ב־2025. ולא פחות חשוב: תחזית יחס חוב־תוצר היא של קצת מעל 65% מהתמ"ג ב־2025, לעומת 60.5% ב־2022. כלומר, עלייה בחוב של 90–100 מיליארד שקל בתקופה הזו. אם לא די בכך, כל האירוע הזה מתרחש בסביבה עולמית שאינה מאופיינת בצמיחה גלובלית מהירה אלא להיפך: "האינפלציה פוחתת, אך הצמיחה מאטה. ההידוק של המדיניות המוניטרית הדרושה כדי להתמודד עם האינפלציה (העלאות ריבית, א".פ.) מורגש בפעילות. למרות צמיחה חזקה מהצפוי ב־2023, הקשחת התנאים הפיננסיים, היחלשות בסחר הבינלאומי ואמון צרכני ועסקי מוחלש - גובים מחיר", צוין בסקירה.

פקידי האוצר ובנק ישראל חייבים לשקף את המציאות המורכבת הזו לשרי הממשלה: החולשה איננה רק פנימית - היא גם חיצונית. ויש גם אזהרה ברורה: התחזיות הללו אינן בגדר "סוף פסוק": "הסלמה נוספת בסכסוך או סכסוך ממושך יותר עלולים להוביל לשיבושי אספקה חמורים יותר, צניחה של הסנטימנט העסקי והצרכני ועליית הסיכון, עם השפעות בולטות הרבה יותר על הצמיחה הכלכלית ועל מצבה הפיננסי של הממשלה". כלומר, ההאטה יכולה להפוך גם למיתון והאתגרים התקציביים למשבר פיסקלי של ממש.

הנקודה השנייה ולא פחות חשובה שעליה שמים דגש כלכלני הארגון היא על מסלול המדיניות התקציבית הנדרש וכאן המסרים ברורים, חדים ומתיישרים באופן מוחלט עם אלו שהשמיעו באגף התקציבים, בבנק ישראל וגם בכירי הכלכלנים הישראלים ששוחחו אתמול עם "כלכליסט". "המרחב הפיסקלי שנבנה לאחר המגיפה (על ידי הממשלה הקודמת, א"פ) יכול לסייע במתן תמיכה זמנית למשקי בית ולחברות שנפגעו מהמלחמה ולעמוד בצרכי ההוצאות להגנה, לביטחון ולשיקום". אך מייד מסבירים שם כי "הדבר צריך להיות מלווה בבניית סדר עדיפויות חדש של תקציב המדינה – לרבות בכל הקשור להוצאות קבועות - בהתבסס על בדיקה מחודשת של חלק מההוצאות שנקבעו ערב המלחמה ותוך שמירה על הוצאה שממוקדת להעצמת הצמיחה, תשתיות והגדלת המיומנויות". זאת, כדי "למתן את ההשפעה על מצבה הפיננסי של הממשלה". כלומר, ב־OECD גם קוראים לממשלה לערוך סדר עדיפויות חדש, המבוסס על ביטול כספים קואליציוניים בעלי אופי קבוע, לרבות הוצאה שפוגעת בצמיחה ובפריון כגון הכספים המיועדים לחרדים. שם גם מחדדים: "יש צורך ברפורמות בשוק העבודה ובחינוך כדי להתמודד עם אתגרים דמוגרפיים ולצמצם פערים נרחבים בשוק העבודה" – רמז בוטה לכספים לחרדים. זהו אותו מסר שהפעם לא מגיע מהגורמים הישראלים השונים אלא מאחד הארגונים הכלכליים החשובים בעולם, האורים והתומים של המשקיעים הזרים שהם הדלק הסילוני של תעשיית ההייטק (80% מההון המושקע בסקטור הזה מגיע מחו"ל).

ויש גם נקודה שלישית מאוד מעניינת שטרם עלתה לשולחן באופן מובהק: מה יקרה אחרי המלחמה. בניגוד לגופים זרים אחרים כמו מודי'ס – שם סבורים כי המלחמה דווקא תקל על המשבר הפוליטי – ב־OECD פסימיים מאוד בנוגע ליום שאחרי: "לאחר המלחמה, המתחים הפוליטיים הפנימיים, לרבות אלו סביב הרפורמה המשפטית, עלולים להתעצם מחדש ולהוביל לאי ודאות גבוהה יותר". כלומר, ההנחה של כלכלני הארגון היא של החרפת המשבר הפוליטי אחרי המלחמה. עמדתם בנושא היתה הברורה ביותר מבין כל הגופים הכלכליים הזרים ומתומצתת במשפט אחד בסקירה שהצמידו, שאומר הכל: "שמירה על שלטון החוק חיונית לשמירה על ביצועים כלכליים איתנים".