מלחמת מלחה: התושבים נגד "פריצת מרקם החיים"

שכונת מלחה הירושלמית, מעין שמורת טבע פסטורלית בבירה, הפכה לאחרונה מוקד לסכסוך עז בין בעלי נכסים שמבקשים לקדם התחדשות עירונית ובין תושבים שמתנגדים לפגיעה בצביון השכונה ודורשים להיצמד להוראות השימור של המבנים ההיסטוריים. המאבק התגלגל לוועדת התנגדויות, וכעת נחשפות עמדות הצדדים.

הטריגר שהעלה לדיון את סוגיית ההתחדשות של המבנים ההסטוריים הוא בקשה להיתר בנייה לפי תמ"א 38, במסלול של הריסה ובנייה מחדש, למבנה בן שתי קומות ברחוב הפטרייה 23. הבקשה להיתר כוללת את הריסת הבניין ובניית מבנה בן ארבע קומות עם קומת חניה.

במסמך התנגדות לפרויקט, שהוגש על ידי עורכי הדין דורון טל ודקלה מוסרי-טל בשם עשרות מתושבי השכונה, נטען כי הבקשה להיתר "מציעה בינוי חריג ביותר, זר לבינוי הקיים בחלק זה של השכונה ולאופיו המיוחד, שכבר נקבע על ידי מוסדות התכנון כי ראוי וחייב לשמרו. פריצה של המסגרת באופן כה בוטה לא זו בלבד שתהווה פגיעה קשה, שלא לצורך, במרקם החיים הייחודי בסמטאות השכונה ותגרום לצפיפות קשה, אלא גם תהווה תקדים מסוכן לפרויקטים עתידיים אשר יאיינו את הכללתה של שכונת מלחה בעיר ההיסטורית, יקעקעו את הרצון לשמרה כפי שהתבטא בתוכנית 2000, וישנו את אופי השכונה ללא הכר".

עו"ד דקלה מוסרי-טל, מייצגת את המתנגדים. “הוועדה המקומית מתפרקת מחובותיה לציבור" | צילום: דקלה שי

לדבריהם, במקום חלה תוכנית מתאר שסימנה את השטח בו נמצא המבנה בתוך "תחום העיר ההסטורית ואזורי שימור". עוד טענו כי מתכננת המחוז, שאמורה לאשר בקשות להתחדשות נקודתית בתחום העיר ההסטורית, דחתה את הבקשה בנימוק כי "אין לחרוג מהיקפי הבינוי, גובה הקומות, קווי הבניין והוראות השימור”, ויש להתאים את הבקשה להוראות תוכנית 3718, שמגבילה לשתיים את מספר הקומות שניתן לבנות במקום.

מתנגדת נוספת לפרויקט ברחוב הפטרייה 23 היא המועצה לשימור אתרים. איציק שוויקי, רכז פעילות המועצה בעיר, זועם על היוזמה: "בכל התוכניות הרלוונטיות מוגדר הכפר ההיסטורי של שכונת מלחה כ’תחום העיר ההיסטורית’. מותר לבנות שם שתי יחידות דיור במגרש. לא יותר. וזה לא שונה אגב בשכונת הווילות החדשה הסמוכה, איפה שגר רמי לוי, וגם, לצורך העניין, בסביון".

הבניין ברחוב הפטרייה 23 במלחה, בלב המחלוקת. “פריצת מסגרת באופן בוטה” | צילום: יואב דודקביץ

לטענתו, בימים אלה היחס לשימור בעיריית ירושלים בעייתי: "ועדת השימור בעיר היא ועדת הרס, מורכבת מפוליטיקאים שלא אוהבים שימור. הוועדה מוטת פיתוח. מה עוד שיו"ר הוועדה אומר בגלוי שהוא מייצג את התושבים שהצביעו בשבילו ולא מעניין אותו שימור. כשמלבישים חמש־שש קומות על מבנה חד־קומתי הכל נגמר. איפה הבניין לשימור?"

גם עו"ד מוסרי-טל טוענת להתנהלות קלוקלת של מנהל ההנדסה בירושלים: "מאפשרים ליזמים להגיש בקשה ומקדמים אותה בצנרת, ולא פועלים לעצור אותה. התושבים שמתנגדים הפכו לכלב השמירה של הוועדה המקומית, הם אלה שצריכים לרוץ, לשכור עו"ד, להביא חוות דעת מקצועיות ולהגיע לדיון כדי שהוועדה המקומית תעשה את העבודה שלה. במישור השני, יש הרבה כשלים בבקשה. מעבר לעניין השימור, היא לא עומדת בשום תנאי סף של בקשה להיתר לפי תמ"א 38 באזור הזה. כך למשל המבנה לא זכאי לתמ"א 38 כי מרביתו נבנתה אחרי שנות ה־80. בתוכנית תמ"א 38 של ירושלים מבנה קטן לא זכאי בכלל לתמריצים כשהוא באזור של צמודי קרקע. הוועדה המקומית מתפרקת מחובותיה כלפי הציבור".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: “קידום התחדשות עירונית תמיד יותאם למאפיינים הייחודיים של השכונה בה הוא מיועד, בכלל זה לערכי השימור במתחם העיר ההיסטורית. הרכב ועדת השימור נקבע על פי חוק, וזו דנה בהמלצות גורמי המקצוע”.