ממס נטפליקס ועד לדיווח על מזומן: הצעדים שמתכנן האוצר

באוצר מתכננים להטיל מע"מ על חברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות, כמו נטפליקס, דיסני, גוגל, אפל, ואמזון, המוכרים לישראלים שירותים דיגיטליים דוגמת סטרימינג, משחקי וידיאו, ומשחקי פלאפון ומחשב. המע"מ צפוי להתגלגל בחלקו על הצרכנים ולייקר את עלות השירותים הדיגיטליים הללו. מבחינת האוצר ורשות המסים מדובר בתיקון עיוות מס, שכן כיום חברות ישראליות המספקות שירותים דיגיטליים מחוייבות כבר במע"מ.

ברשות המסים טענו בעבר כי מבחינה עקרונית כבר היום יש לשלם את המס הזה, רק שהמס הזה לא יכול היה להיגבות בפועל בגלל שהחברות לא רשומות בישראל כ'עוסקים'. הצעד הנוכחי יחייב את החברות הרב לאומיות להירשם, ולהנפיק דו"ח של עסקאות וסכום לתשלום. באוצר מעריכים שמהלך זה עתיד להכניס לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל מדי שנה משנת 2024, ובטווח הקצר 350 מיליון שקל.

נזכיר, ברשות המסים ובאוצר ניסו להעביר מהלך זהה בחוק ההסדרים לשנים 2021-2022, אך נכשלו לגייס את תמיכת חברי הכנסת. גם ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, התנגד פומבית להטלת המס הזה, וייחס לו משמעויות פוליטיות נסתרות, ביבי אמר בכנס המרכז השלטון המקומי בשנת 2021 "שמעתם על מס הנטפליקס, שאלתם את עצמכם למה יש מס נטפליקס? זה דבר מטורף, מה זה המס הזה? אין לו שום היגיון כלכלי! יש בו היגיון פוליטי, כשאתה יודע שהערוצים ה"אובייקטיביים" האלו שהם בדיחה ומעוררי גיחוך, אנשים לא יכולים לסבול את זה, הם לא מסתכלים בזה, אז לאן הם עוברים? לנטפליקס, איך נגרום לכך שלא יעברו לנטפליקס? נטיל עליהם מס שיחזרו לערוצי התעמולה".

צעד זה הוא רק אחד מהצעדים שנכללים בחוברת ה'התאמות הפיסקליות' המצורפת לתקציב, חוברת זו כוללת עוד שורה של צעדי התייעלות והיא מוצגת בשעה זו למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי וליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון. בין הצעדים הנוספים שמתכננים באוצר בכדי להגדיל את הכנסות המדינה, ניתן למנות את אימוץ המלצות הוועדה למלחמה בהון השחור, לפי המלצות אלו יהיה איסור על החזקת מזומן מעל 200 אלף שקל, וחובת דיווח על החזקת סכום שבין 50-ל-200 אלף שקל.

מעבר למס הנטפליקס, יש עוד שני צעדים שעשויים להקשות על האזרח הפשוט, צעד אחד הוא ההצעה לבטל את החובה של 'המרכז לגביית קנסות' לשלוח שני מכתבי דרישה לתשלום החוב בטרם מתחילים הליכי גבייה, ומעכשיו מציעים להסתפק בדרישה אחת בלבד יחד עם הוכחה שהדרישה הגיעה לידי החייב. מהלך זה צפוי להגדיל את ההכנסות ב-25 מיליון שקל. והצעד השני הוא, ההמלצה שמעתה כל עוסק שירצה לנכות הוצאות על רכישת דלק יצטרך להתקין התקן תדלוק אוטומטי ולתדלק באמצעות ההתקן.

בעולם המס יש עוד שני צעדים נוספים שראויים לאיזכור ודיון, צעד אחד הוא הניסיון להעביר מחדש את החוק המחייב את כל המוסדות הפיננסיים להעביר עוד דיווחים לרשויות המס בישראל. באוצר כותבים "העברת המידע תעזור מאוד לרשות המסים להילחם בהון השחור", לפי החוק רשות המסים תקבל מידע שוטף על חשבונות עסקיים ותוכל לדרוש מגופים פיננסיים מידע מפורט על כל חשבון שבנוגע אליו יעלו שאלות. ברשות המסים מנסים להעביר את החוק מעל שש שנים, אך ללא הצלחה.

צעד נוסף בעולם המס הוא, ניסיון לתקן את החקיקה כך שהיא תעקוף את פסיקת בג"ץ. מדובר על סעיף 47א, בית המשפט העליון הכריע כי ניתן לנכות מההכנסה חצי (52%) מדמי הביטוח המושלמים, וכי זו פרקטיקה ראויה מבחינת מדיניות מס ומבחינת התכליות העומדות בבסיס פקודת המס. אך ברשות המסים רוצים לתקן את החוק, כך שלא יהיה ניתן לנכות בכלל את דמי הביטוח מההכנסה.