ההיסטוריה חוזרת: המלחמה עשויה להוות נקודת מפנה בהשתלבות נשים בתפקידים מרכזיים בהייטק

מלחמת ׳חרבות ברזל׳ היא לא פחות מאירוע מכונן לתעשיית ההייטק הישראלית. מדובר בנקודת פתיחה שעשויה להגביר את המוטיבציה של הנשים לקחת על עצמן יותר אחריות ולספק להן פתיחת דלתות בתעשייה. זה קורה בין היתר עקב גיוס מילואים נרחב, שהביא להעדרותם של גברים רבים מהמשרדים.

יש לזה תקדים היסטורי. וזה מחייב מילת הקדמה על מלחמת העולם השניה, בה נשים התמקמו בתפקידים מרכזיים בתעשיות המספקות ציוד ותמיכה לצבא. הן מילאו תפקידים טכניים ומנהליים עקב החוסר בידיים עובדות צבר ניסיון רב של בתחום הטכנולוגי והניהולי. המלחמה היוותה נקודת מפנה בשילוב נשים בעולם העבודה והמגמה הזו נמשכה גם לאחר המלחמה ולמעשה עד ימינו. נשים החלו לפתח קריירות משל עצמן והתברגו בכל תחומי התעסוקה: הייצור, העסקים והטכנולוגיה.

בשנים האחרונות, זכה שילוב נשים בתפקידים מרכזיים בתעשייה לפופולריות ובהקשר זה ניתן ללמוד מההיסטוריה על תעשיית ההיי-טק נחשבת לחוד החנית של החדשנות הישראלית ושוברת שיאים בהישגיה מידי שנה. למרות זאת, ניכר כי היא עדיין נגועה באי שיווון מגדרי משמעותי.

מאיה שוורץ, מנכ״לית איגוד ההייטק הישראלי | צילום: עילית ביוטי

רק כשליש מכלל המועסקים בהייטק הן נשים , שיעור שאינו במגמת עלייה ככל שעוברות השנים. נשים הן מיעוט בכל שלב בדרך להשתלבות בתעשיית ההייטק וגם לאחר ההשתלבות בה. המצב הולך ומחמיר ככל שבוחנים את שיעור המייסדות של סטארטאפים או השותפות בקרנות הון סיכון .. גם בהשוואה גלובלית, מול מוקדי חדשנות אחרים בעולם, ישראל מפגרת עם שיעור נמוך של נשים יזמות וההון שהן מצליחות או ליתר דיוק אינן מצליחות לגייס.

בעשור האחרון, נשים חדשות בעלות ידע טכנולוגי מתקדם ויכולות ניהוליות מרשימות נכנסות לתחום. עם זאת, ניכר כי הן ממשיכות להתמודד עם אותם האתגרים שאיתם התמודד דור החלוצות. מספר הנשים בתפקידי ניהול עדיין נמוך ביחס לגברים, וניכר כי עדיין קיימת תקרת זכוכית בנושא שילובן וההתקדמות שלהן למשרות בכירות. .

אם נשכיל ללמוד מההיסטוריה, המלחמה עשויה להוות נקודת מפנה בהשתלבות של נשים בתפקידים בכירים בהייטק הישראלי. במלחמת 'חרבות ברזל' כמו גם במלחמת העולם השניה, נשים לקחו על עצמן מכורח המציאות, אחריות נוספת על תפקידיהן בשעה שגברים רבים היו בשדה הקרב. בעבר, הנשים מצאו עצמן נכנסות לענפים חדשים ומקצועות חדשים, בעיקר בתחומי הייצור,וביצעו את התפקידים הללו בהצטיינות יתירה. הפעם, נשים תפסו את המושכות גם בתפקידי ניהול ויזמות ולראייה קודמו במלחמה הרבה מיזמים חדשים אשר הובילו נשים.

בין המיזמים שקמו במהלך המלחמה היינו עדים גם לבכירות בהייטק שהתגייסו, בין אם זו פרופ׳ קרין נהון (Karine Nahon) הובילה את חמ"ל הנעדרים תוך גיוס יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן. בנוסף, סיון שמרי דהאן, שותפה בקרן הון הסיכון קומרה, שהובילה את חמ״ל הצלה אזרחי של אחים לנשק. קרן לוי, נשיאת פיוניר הפורשת ומיכל צור, נשיאת חברת ההייטק קלטורה, הובילו את החמ"ל האזרחי. וישנן עוד דוגמאות רבות. אם נדע למנף את המגמה הזו ולדאוג להמשכיותה, זוהי למעשה יכולה להיות פריצת הדרך בנושא של שיוויון מגדרי בתחום ההייטק.

מאיה שוורץ יהא מנכ״לית איגוד ההייטק הישראלי