הוכיחה אלימות סמויה וניצחה תביעת לשון הרע

העובדה שקשה לזהות התעללות רגשית סמויה, היא זו שהופכת את פגיעותיה והשפעותיה על הקורבנות לחמורות יותר. המאפיינים המקשים על זיהויה הם דווקא יכולתם של המתעללים לשמור על קור רוח, לשדר שלווה וחוסר עניין ומעורבות רגשית, דיבור בקול שקט ורגוע, ללא עליות וירידות חדות. האינטונציה נותרת אותה אינטונציה אכזרית, האמירות הן יותר דו-משמעיות, לא מתחייבות ולא מחוייבות. הסרקזם יותר עוקצני, הלגלוג יותר מתוחכם, שאט הנפש מרומזת. הנטייה של המתעללים הסמויים היא להשתמש במינימום אוצר המילים הדרוש כדי לתקשר, כאשר הענישה האולטימטיבית היא שתיקת ניכור והימנעות מכוונת מתקשורת כלשהי עם הקרבן. בפועל, המדובר בצורך לשליטה והפעלת כוחניות על הזולת- הכפפת הזולת לרצונות ולצרכים של המתעלל.

בפסק הדין, שניתן על ידי כב׳ השופטת יפעת אונגר ביטון, נדחתה תביעת לשון הרע, של גבר נגד בת זוגו לשעבר, חברתה הטובה ואשת התקשורת אילנית לוי שדה, לאחר שהוכיח, כי במעשי הנתבעות היה משום לשון הרע. הנתבעות הצליחו להוכיח 'אמת דיברתי, אולם בכך על פי החוק לא די. נדרשת בנוסף לאמת, הוכחת אינטרס ציבורי. במקרה זה דובר באינטרס החשוב מאין כמותו שעמד בבסיס מעשי לשון הרע- מניעת אלימות בין בני זוג והגברת המודעות לתמרורי האזהרה במערכות יחסים בין בני זוג שבהן אלימות סמויה.

התובע ואחת הנתבעות ניהלו קשר רומנטי במשך שנתיים. הקשר התחיל בלהט ותשוקה. כבר בשבוע הראשון הוא הזמין אותה לחופשה חלומית בתאילנד. היא היתה מאמנת רוחנית ובעלת צהרון. היא העבירה סדנאות העצמה, ניהלה פרופילים ברשתות החברתיות והיתה לה תכנית ברדיו החברתי. הוא יוצא מערכת הבטחון, יחידות מובחרות ותפקידים מבצעיים, שקיבל אות הצטיינות מנשיא המדינה. בעל תואר שני, מנהל פרוייקטים בתחום האבטחה. שניהם גרושים פעמיים עם שני ילדים.

הזוגיות התהדקה, הוא עבר לגור בביתה ואז החלו סימני אלימות סמויה. שתלטנות, קנאה אובססיבית, הרחקתה ממשפחתה וחבריה עד כדי סגירת הצהרון, מחיקת הפרופילים ברשתות החברתיות, סיום התכנית ברדיו. היא הפכה ״עקרת בית״ וחייהם הזוגיים הפכו למדרון חלקלק של התעללות נפשית ואלימות סמויה מצידו כנגדה, עד לכדי פגיעה בריאותית תפקודית. כמו ברכבת הרים היא נעה בין רגעי אהבה ואושר לבין שתלטנות ותוקפנות. כעבור שנתיים באחד מהאירועים הטראומטיים שבהם היה נראה שהאלימות כבר הופכת פיזית עד לסיכון חיים, הוריה הזמינו משטרה לביתם והוא ברח עוד בטרם הגיעה הניידת. אירוע זה הביא לפרידה הסופית ביניהם. היא הבינה רק לאחר תום היחסים שהיתה קורבן להתעללות רגשית ואלימות סמויה דפוס התנהלות אופייני למרבית הגברים שרצחו את בנות זוגם.

עו"ד מאיה הרצברג אלון | צילום: יח"צ

היא החליטה ליצור קשר עם שתי בנות זוג שלו מהעבר. אחת מהן אשתו השנייה. הן החלו לדבר וגילו שחוו מערכות יחסים דומות להפליא. אותן מילים. אותה קנאה אובססיבית, התפרצויות, איומים ואהבה מטורפת. הן פתחו קבוצת ווטסאפ בשם ״ברכת הגומל״ ותמכו זו בזו.

בעזרת חברתה הטובה, היא נחשפה לתכנית של אילנית לוי בערוץ האינסטגרם שלה, אשר מראיינת קורבנות אלימות במשפחה במטרה ללמד ולעודד מודעות לנורות האזהרה ולמנוע חלילה את הרצח הבא. היא החליטה להשתתף ולשתף בפנים גלויות בסיפור מבלי לחשוף את שמו, אלא רק את הסימנים שעכשיו כבר היו ברורים כדי לתמוך בנשים שעוברות חוויות דומות.

בנות הזוג הקודמות תמכו, עודדו וראו בה שופר עבורן ועבור החוויות הקשות שלהן במערכת היחסים עימו. הראיון זכה לצפיות רבות ושותף בפייסבוק על ידי חברתה הטובה,

בעקבות החשיפה וזיהוי התובע, בן זוגה בשנתיים האחרונות, הוא החליט לתבוע את שמו הטוב והגיש תביעת לשון הרע בסך של 400,000 שח נגד בת הזוג, חברתה ואילנית לוי שדה.

למרות מעורבותן ותמיכתן מאחורי הקלעים, שתי בנות הזוג הקודמות, אשר חלקו עימה את מערכות היחסים האלימות שהן חוו ממנו, במהלך המשפט שינו את הסיפור שלהן, הגיעו להעיד דווקא לטובתו ולתמוך בטענתו כי הוא לא היה אלים כלפיהן ולא התעלל בהן וכי אכן מדובר בלשון הרע.

חרף הקושי להוכיח אלימות סמויה ובנות הזוג שהיו העדות שלה למערכת היחסים, אולם בחרו להפנות לה עורף, הצליחו בת הזוג לשעבר וחברתה הטובה, שיוצגו על ידי עו"ד מאיה הרצברג אלון ומורן אלג'ם, להוכיח, כי כל מה שנאמר בראיון היה אמת לאמיתה. בית המשפט לא האמין לו ולבנות הזוג לשעבר שהעידו מטעמו, לאחר חשיפת תכתובת ווטסאפ בין העדות לבינה וכן חקירתן בבית המשפט, בה הביעו "צער" על החיבור והתמיכה שהיו לטענתן "טעות". השופטת אונגר ביטון קיבלה את טענת שלושת הנתבעות, כי פעלו מתוך אינטרס ציבורי חשוב להפחתת האלימות בין בני זוג, הגברת המודעות לאלימות סמויה בזוגיות, והסכנות בה. כך גם נקבע כי הנתבעות הוכיחו ״אמת דיברתי״.

השופטת קובעת בפסק הדין: "קיימות אינדיקציות לכך שמטרת המראיינת והמרואיינות היא להעלות את המודעות הציבורית, בפרט של נשים, למאפייניה של אלימות, שהיא לאו דווקא פיזית או מילולית. עולה בבירור שהשיח - שהביא את סיפוריהן הפרטיים של המרואיינות, ובעיקר את נקודת המבט האישיות שלהן באירועים ובתהליכים שעברו - התמקד בזיהוי בהכרה ובהשלמה של נשים, בכך שהן מצויות בתוך מערכת יחסים אלימה, ב"נורות אזהרה" שיש לשים לב אליהן, מתוך ההנחה כי אלימות סמויה, לא זו בלבד שהיא הרסנית לנפשה ורגשותיה של האישה, אלא שעלולה להתפתח בהמשך לאלימות פיזית קשה"

חשיבות פסק הדין בקידום המודעות לנורות אזהרה לזיהוי אלימות סמויה והתעללות רגשית במשפחה, אינטרס ציבורי חשוב וראוי להגנה גם מפני תביעות לשון הרע. במקרה זה לראשונה נדחתה תביעת לשון הרע, כאשר האינטרס הציבורי בפרסום, הינו הגברת המודעות לסימני אזהרה ואלימות סמויה בין בני זוג.

מאת עו"ד מאיה הרצברג אלון - בעלים ומנהלת, מאיה הרצברג אלון - משרד עורכי דין

d&b – לדעת להחליט