דאטה סנטר בשאנגחאי, סין | צילום: AP
דוח טכנולוגי
כשהאינטרנט מת מחום: שרתי הענן לא בנויים לשינויי אקלים קיצוניים
נפילה של כמה שרתי ענן במקביל, שתביא לניתוק של רובנו מהאינטרנט, היא לא לגמרי דיסטופיה בדיונית, כפי שהוכיחה קריסת הדאטה-סנטר של גוגל בלונדון בגל החום האחרון. ההתחממות הגלובלית מאיימת גם על החיים שלנו במרחב הווירטואלי, ולא רק בזה הפיזי
החיים בעידן המודרני הרגילו אותנו לוודאות מוחלטת אחת בלבד: האינטרנט תמיד יהיה שם. להוציא תקלות נקודתיות ונדירות יחסית, תמיד נוכל לדבר עם בני משפחה בווטסאפ, לראות סרטונים מטורפים בטיקטוק, לצרוך פייקניוז ותוכן שנאה בפייסבוק, לעבור הקצנה ביוטיוב, להשתעמם מול הסרט האחרון של נטפליקס, לקבל ספאם בג'ימייל ולדבר עם סבתא בפייסטיים בחמש בבוקר כי הפעוט בן השנתיים בוכה בעצבים כבר 10 דקות ומשום מה זה הדבר היחיד שמרגיע אותו.
ואולם, משבר האקלים והשלכותיו מאיימים עתה גם על הוודאות הזאת - וההשלכות יכולות להיות חמורות הרבה יותר מעצבים כי נטפליקס לא עולה. החיים המקוונים שלנו תלויים בהרבה גורמים ותחנות ביניים. למשל, הדאטה-סנטרים – מרכזי המחשוב הענקיים שמנהלים את הפעילות של רוב השירותים המקוונים שאנו צורכים. כשמדובר על ענן או על מחשוב בענן, דאטה-סנטרים הם המקום שבו זה קורה. והתקלות המקוונות שמתרחשות מפעם לפעם קשורות לא פעם בדרך כלשהי לדאטה-סנטרים שמפעילים את השירות שבו התרחשה התקלה.
ביולי, גל החום שכיסה את אירופה חשף עד כמה דאטה-סנטרים אלה חשופים ופגיעים להשלכות משבר האקלים. כשל במערכות הקירור של דאטה-סנטר של גוגל בלונדון הביא להשבתתו למשך כיממה, כשההשלכות - ובעיקר הגבלת הגישה לשירותים של גוגל - הורגשו עד ארה"ב ובאזור האוקיינוס השקט. דאטה-סנטר אחר של אורקל הושבת עקב מה שהחברה כינתה "טמפרטורות לא אופייניות", ושיבש את השירות ללקוחות בארה"ב.
גל חום באירופה אולי היה מוגדר בעבר כחריג, אבל הוא בדרך להפוך לשגרה: ממש בימים אלה נערכת אירופה לגל חום נוסף, כשניתוח שערכו מדענים מכל העולם העלה שמשבר האקלים הגדיל פי 10 את הסבירות לגלי חום ביבשת הלכאורה-קרירה. למשבר האקלים צפויה להיות השפעה על כל התשתיות מעשה ידי אדם - ודאטה-סנטרים, שמייצרים חום רב ולכן דורשים תשתיות קירור מורכבות, נחשבים לפגיעים במיוחד. למעשה, דוח שפורסם בשנה שעברה העלה שלפחות 45% מהדאטה-סנטרים בארה"ב התמודדו עם אירוע של מזג אוויר קיצוני שאיים על הפעילות התקינה שלהם.
"מערכות קירור של דאטה-סנטרים בנויות על הליך רב-שלבי מורכב", אמרה לאתר וויירד סופיה פלוקר, מנהלת חברת הייעוץ הבריטית Operational Intelligence. "הוא כולל ניתוח מידע על טמפרטורות מתחנות ניטור כדי להחליט איפה לבנות דאטה-סנטר. הבעיה? מדובר במידע היסטורי שרלוונטי לתקופה שבה לא נמדדו בבריטניה 40 מעלות".
ג'ון היילי, מחברת הייעוץ Keysource, הוסיף: "עד לפני לא הרבה זמן פיתחנו מערכות קירור לפעילות בטמפרטורת שיא של 32 מעלות. עכשיו הן גבוהות ב-8 מעלות מאלה שבשבילן הן פותחו". לדאטה-סנטרים יש מרווח טעות. רובם לא פועלים ב-100% תפוקה - מה שמאפשר להם להתמודד עם מידות חום גבוהות יותר מאלו שבעבורן תוכננו - אבל ככל שהעולם מתחמם, מרווח הטעות הזה מצטמצם.
מהנקודה הנוכחית אפשר ללכת לשני כיוונים עיקריים, שאף אחד מהם לא מבטיח במיוחד. הראשון: להתאים את הדאטה-סנטרים הקיימים והעתידיים למציאות האקלימית המתהווה. מיקרוסופט, למשל, הפעילה בין 2018 ל-2020 פרויקט שבמסגרתו שיקעה דאטה-סנטר במעמקי הים מול חופי סקוטנלד - בין השאר, במטרה לבודד אותו מתנודות בטמפרטורה.
אפשרות אחרת היא לבנות דאטה-סנטרים במיקומים צפוניים יותר, אבל מהלך כזה יפגע באיכות השירות ללקוחות קצה מרוחקים ומנוגד למגמה של מיקום דאטה-סנטרים קרוב ככל האפשר ללקוח - קרי, לרוב באזורים אורבניים חמים יותר. פיתוחים טכנולוגיים יכולים לסייע, כמובן, אבל איך שלא מסתכלים על זה, מדובר בהליך יקר שיצריך השקעות משמעותיות בהקמת דאטה-סנטרים חדשים או שדרוג קיימים. השקעות שתוצאתן הסופית היא עלויות גבוהות יותר למשתמש הסופי.
וזה עוד הכיוון החיובי. הכיוון השני, הסביר יותר שכן הוא מתאים ליחס העולמי ביחס למשבר האקלים, הוא שמפעילות שירותי הענן לא יעשו כלום או לא תעשנה מספיק במהירות הדרושה על מנת להתאים את הדאטה-סנטרים שלהן למציאות האקלימית החדשה והמשתנה - זאת, תוך אמונה, או ווישפול ת'ינקינג, ביכולת המתקנים הקיימים להתמודד עם טמפרטורות חום קיצוניות. אחרי הכל, הדאטה-סנטרים יכולים לסחוב גם אם הם לא עובדים ב-100% תפוקה. כמובן.
אבל קל לדמיין תרחיש שבו הנחות היסוד הללו משתבשות. למשל: גל חום קיצוני ששוטף במקביל את אירופה ואת צפון אמריקה, ונכניס גם את המזרח התיכון וצפון אפריקה כי גם ככה חם שם בצורה לא סבירה באופן שיטתי. המעלות עולות בצורה מסוכנת, אז אולי קצת מפחיתים את התפוקה של דאטה-סנטרים, אבל עכשיו מתקנים אחרים צריכים לקחת לידיהם את העבודה של אלו שהושבתו ולעבוד קשה יותר. בעבור כמה מהם זה כבר יותר מדי וגם הם מושבתים ונאלצים להעביר את התפוקה לאחרים - וכך הלאה והלאה. אפקט דומינו שיכול לשבש בצורה חמורה, אולי אפילו להשבית לתקופה ניכרת, חלק ניכר מתעבורת הרשת העולמית.
נכון, זה תרחיש קצת בדיוני, אבל לא בצורה קיצונית או בלתי סבירה. למעשה, התפתחות משבר האקלים, והסיכוי הסביר מאוד שלא יעשה די על מנת להכין את הדאטה-סנטרים השונים בעולם להשלכותיו, הופכים אותו, או משהו דומה לו, לכמעט ודאי מתישהו בעשורים הקרובים.
בהקשר זה, העתיד שצופן לנו משבר האקלים הוא לא רק של עולם שבו יציאה מהבית יכולה בתקופות מסוימות להיות על גבול הבלתי-אפשרית, אלא שגם יציאה למרחב המקוון או למטאוורס יכולה להתרחק מהישג ידינו.