רק חצי מהיוניקורנים הישראליים באמת שווים מיליארד דולר

"רק 50% מהיוניקורנים בישראל מצדיקים את מעמדם", כך קובע מחקר של קרן ההון סיכון ויולה שהגיע לידי "כלכליסט". "הערכה זו מבוססת על קצב ההכנסות של החברות ועל איכות הטכנולוגיה שלהן. ב־2023 ייוולדו מעט מאוד יוניקורנים חדשים", צופים בקרן שמנהלת 4.5 מיליארד דולר והשקיעה עד היום ב־200 חברות בשלבים שונים.

במחקר המסכם את 2022, מציינים בוויולה כי היום יש בישראל 85 חברות שגייסו לפי שווי של יותר ממיליארד דולר, מה שמזכה אותן בתואר יוניקורן. בשנה החולפת נוספו למועדון 21 חברות ביניהן פנטרה, אופטיבס, קפיטוליס, איילנד ו־PLACER.ai. אלא שלצד חדי הקרן החדשים, יש גם לא מעט כאלה שכמעט ולא גייסו הון חדש תקופה ממושכת, מה שמעלה תהיות לגבי קצב הצמיחה שלהם. עם החברות האלה נמנות למשל סייסנס, אפספלייר, יוטפו, אינסייטק ואינפינידט. כמו כן יש ברשימה חברות כמו חברת המוניות גט ששווייה כבר הופחת על ידי המשקיעים מ־2.5 מיליארד דולר ל־265 מיליון דולר בלבד. במהלך 2022 נעלם מהרשימות גם יוניקורן הקריפטו צלזיוס שקרס אחרי שגייס לפי שווי של 3 מיליארד דולר.

אילו חברות לא יוכלו לשמור על מעמדן כחד קרן ואיך יודעים מי באמת כזאת? בוויולה מסבירים כי לא מדובר בהכרח בקצב צמיחה מסוים או חציית רף הכנסות של 100 מיליון דולר, אלא בשילוב של הגורמים יחד עם רמת החדשנות של החברות. החצי שיתקשה לענות על "דרישות התפקיד", אך ירצה לשמור על השווי יצטרך לגייס חוב או לעשות סבב הרחבה, כלומר הקצאת נתחים גדולים יותר מהחברה לפי שווי בגיוס הקודם. בוויולה צופים כי בשנה הקרובה נראה יותר סבבים עם שווי נמוך מהגיוס הקודם וגם עסקאות סקנדרי למכירת מניות על ידי עובדים או משקיעים משלבים מוקדמים בהנחה משמעותית על השווי האחרון הידוע.

במחקר של ויולה, שנערך על ידי רותם שחם ותומר מרידור מצוות ההשקעות של ויולה, ישנו גם הסבר לתחזית הפסימית לגבי חדי הקרן - ריבוי משקיעים מזדמנים שניפחו את רמות השווי ב־2021. לא פחות מ־40% מ"מגה סבבים", כלומר גיוסים של 100 מיליון דולר ויותר, נעשו בהובלת משקיעים חד־פעמיים. איך מזהים אותם? עבור 70% מהם אותה ההשקעה היתה הראשונה בישראל ו־15% בלבד מתוך אותם המשקיעים עשו השקעות נוספות בישראל.

זה גם ההסבר לעוד נתון מעניין בדו"ח של ויולה: היקף גיוסי ההון בישראל צנח ב־2022 ב־40% מול 2021, שיעור גבוה יותר מאשר הממוצע של 33% העולמי. עם זאת, ב־2021 ההשקעות בישראל קפצו בקצב גבוה יותר מאשר בעולם בגלל ההייפ שליווה את ההייטק הישראלי. לצד גופי השקעה זרים שפעילים על בסיס קבוע בישראל ובראשם קרן אינסייט פרטרנס, סבבים רבים נעשו על ידי קרנות השקעה פרטיות או קרנות פנסיה שעד אז לא היו מעורבות בישראל. רק קבוצה קטנה מאותם משקיעים המשיכה לפעול בישראל עם השינוי במצב המאקרו־כלכלי העולמי והטלטלה בשווקים. ואפילו גופי ענק שהיו פעילים כאן כמו טייגר גלובל וסופטבנק כמעט ולא עשו עסקאות חדשות בישראל ב־2022.

חרף זאת, ישראל שמרה על מעמדה כמדינה החמישית בעולם במשיכת השקעות להייטק אחרי ארה"ב, סין, אנגליה והודו. על פי הנתונים של ויולה, ב־2022 הושקעו בישראל 17 מיליארד דולר ואף שמדובר בירידה חדה של 40% לעומת 2021, במבט רב־שנתי עדיין מדובר בהיקף השקעות גבוה גם לעומת 2020 שבה גייסו הסטארט־אפים הישראליים 12.6 מיליארד דולר ו־10 מיליארד דולר ב־2019. אלא שאליה וקוץ בה: רוב הכסף, 12 מיליארד דולר, גויס במחצית הראשונה של השנה ואילו במחצית השנייה מעיין הכסף היה יבש הרבה יותר והגיוסים הסתכמו ב־5 מיליארד דולר בלבד.

מה הדעיכה הזאת אומרת לגבי 2023? בוויולה מבחינים בייחודיות של חברות הטכנולוגיה הישראליות ובמתאם הגבוה בין גיוסי ההון כאן לבין התנהגות מדד מניות חברות הענן של נאסד"ק. כך, למשל, אם גיוסי ההון נמשכו באותה עוצמה וקצב גם כאשר מדד נאסד"ק כבר החל לרדת, הרי שהקורלציה עם מדד מניות הענן גבוהה יותר. מדד זה (EM CLOUD של נאסד"ק) עוקב אחרי 75 חברות ציבוריות והחדשות הלא מעודדות עבור ישראל הן שמדד זה נפל ב־46% ב־2022, משמעותית יותר אפילו מנאסד"ק שצנח ב־33% בשנה החולפת. השווי המצרפי של חברות הטכנולוגיה הישראליות שהונפקו בנאסד"ק ב־2021 הצטמק בשנה שעברה ב־65% משיא של 72 מיליארד דולר ל־27 מיליארד דולר בלבד בסוף 2022.

רותם שחם ותומר מרידור, צוות ההשקעות של ויולה שערך את המחקר | צילום: אריק סולטן

ואכן בקרב היוניקורנים הישראליים, אבל לא רק שם, בולטת ההתמחות בעולם התוכנות והענן. כמעט שליש מחדי הקרן בישראל מתמחים באפליקציות ארגוניות ועוד 20% פועלים בשוק הסייבר. תחום בולט נוסף הוא תשתיות מחשוב ארגוניות וחומרה עם 21% ו־15% נוספים עוסקים בפינטק ואינשורטק. 13% הנותרים פועלים בתחום הפרסום והקמעונאות. התמונה דומה גם בגיוסי ההון של השנה האחרונה - סייבר המשיך לרכז את עיקר העניין של המשקיעים בהייטק הישראלי עם 21% מההשקעות, לעומת 20% ו־19% בהתאמה ב־2021 וב־2020.

פינטק שהיה ממרכזי הבועה ב־2021, פינה בשנה שעברה את המקום השני לתחום תשתיות המחשוב ו־DEVOPS עם 13%. פינטק ירד למקום השלישי עם 10% מההשקעות ותוכנות לעולם הקמעונאות ירדו למקום החמישי עם 5% מהגיוסים יחד עם חזרת האיזון בין חנויות פיזיות למסחר אונליין בעקבות יציאת העולם ממגפת הקורונה.