קרן ויולה קרדיט משלימה גיוס של 200 מיליון דולר

קרן ויולה קרדיט, המתמחה באשראי לחברות טכנולוגיה, משלימה גיוס של קרן חוב חדשה בהיקף של 200 מיליון דולר המיועדת בעיקר לחברות ישראליות, כך נודע ל"כלכליסט". הקרן כבר השלימה סגירה ראשונה של 140 מיליון דולר שמגיעים ברובם ממשקיעים מוסדיים בישראל ובחו"ל. מודל הקרן מבוסס על הלוואות לחברות הייטק בשלבי צמיחה ראשונים (שווי של 100-20 מיליון דולר) שיש להן כבר הכנסות של מיליוני דולרים בודדים לפחות.

הקרן החדשה של ויולה קרדיט מתכננת לתת מימון לכ־60 חברות ישראליות ולאור תקופת ההשקעה הארוכה תוכל למחזר את ההון של הקרן יותר מפעם אחת להיקף של כ־400 מיליון דולר. ויולה קרדיט מתכננת להשקיע מעל 50% מכספי הקרן בחברות ישראליות וזאת בהמשך לעסקאות מתן אשראי ב־160 מיליון דולר שהיא עשתה בחברות ישראליות בשנה האחרונה - כפול מהסכום בשנה שקדמה לה.

ויולה קרדיט פועלת בשתי אסטרטגיות. הראשונה היא מתן אשראי לחברות סטארט־אפ והשנייה היא מימון הון חוזר לחברות פינטק, פעילות גדולה יותר בהיקפיה הכספיים שממוקדת בעיקר בחברות לא ישראליות. בעסקאות מימון מסוג זה ההשקעה יכולה להגיע גם ל־200 מיליון דולר. בישראל השתתפה הקרן במימון של חברות גלובל אי, PAYEM, PAYZEN ו־LENDBUZZ. הקרן, בשתי האסטרטגיות, מנהלת 1.5 מיליארד דולר והשקיעה עד היום 2 מיליארד דולר.

בוויולה קרדיט, שפועלת לצד קרן ההון סיכון ויולה, אך בנפרד ממנה, נהנים מעניין מוגבר בחוב מצד חברות סטארט־אפ. אלה מנסות להימנע מגיוס הון בשווי נמוך ודילול מוגבר. "יש זינוק של 300% בפניות אלינו בשנה האחרונה לעומת השנים הקודמות. גם בתחילת מגפת הקורונה היתה קפיצה בעניין באשראי, אבל זה נרגע מהר מאוד ", אומרת רותי פורמן, שותפה מנהלת בוויולה קרדיט, "העניין בחוב מושפע ישירות מהיקפי הפעילות בגיוס הון, ואם לחברות הייטק בכל העולם קשה לגייס היום, לחברות ישראליות זה הפך קשה אף יותר בצל ההפיכה המשטרית".

שוק האשראי לחברות הייטק עבר טלטלה לפני כחצי שנה עם קריסתו של סיליקון ואלי בנק, שהיה בין הגורמים המרכזיים שפעלו בשוק זה. נפילתו יצרה ואקום לתקופה של כמה חודשים שאליו ניסו להיכנס המתחרים, בהם זרועות ההייטק של הבנקים בישראל וגם ויולה. לפני כמה חודשים חזר סיליקון ואלי בנק לפעול בישראל בפורמט חדש כחלק מבנק HSBC, שרכש את הפעילות האירופית שלו. עם זאת, ויולה פועלת באופן שונה מזרועות האשראי להייטק של הבנקים - היא מגייסת הון ממשקיעים, רובם מוסדיים, ואמורה לייצר להם תשואה שנגזרת מגובה הריבית שמשלמות החברות. לפי פורמן, רמות הריבית שמשלמות היום חברות סטארט־אפ עבור אשראי הן "דו־ספרתיות נמוכות" והיא מתעקשת שהן דומות לריביות שנותנים היום הבנקים לחברות הייטק. "אנחנו לא בנק, אלא מגיעים מקבוצה טכנולוגית ומבינים טכנולוגיה, ולכן אנחנו יודעים לתת אשראי גדול, אין עלינו רגולציה ואנחנו יכולים לקחת סיכון גדול יותר. עם זאת, דווקא היום אני יכולה וצריכה להיות סלקטיבית יותר".