לאן נעלם פרויקט החשמל הכשר בבני ברק?

לפני חודשיים אישרה הממשלה, בלחץ חברת החשמל וחברי הכנסת החרדים, הקמת מתקן חשמל כשר בשכונה חדשה בצפון בני ברק. אולם מאז האישור, שיחות המשא ומתן בין הצדדים בנוגע להקמת הפרויקט - תקועות. הסיבה המרכזית היא שבחברת החשמל לא יודעים כיצד לממן את הפרויקט שעלותו מוערכת בכ־120 מיליון שקל, ללא העלאת תעריף החשמל לכלל הציבור. על פי גורם המעורב במשא ומתן, בימים אלו מחכים בבני ברק לקבלת טיוטת ההסכם מחברת החשמל.

הקושי המרכזי בהקמת מתקן האגירה בבני ברק על ידי חברת החשמל, ככל הנראה, הוא סוגיית מקור המימון. כמעט כל הכנסותיה של חברת החשמל מגיעות מתעריף החשמל הנקבע על ידי רשות החשמל. בשלב הראשון, התנגדו מאוד ברשות החשמל לאפשר לחברה להקים את המתקן שיועד בהתחלה לצאת כמכרז לשוק הפרטי.

החשש המרכזי ברשות החשמל היה יצירת מצב של סבסוד צולב - מצב בו תעריף החשמל יעלה לכלל הציבור, במטרה לממן חשמל כשר עבור חלק מסוים באוכלוסייה. ברשות החשמל חששו גם מיצירת מצב בו לחברת החשמל יהיה יתרון משמעותי בכניסה לתחום חדש בשוק החשמל המתפתח בשנים האחרונות - תחום אגירת החשמל - שיקשה על כניסה של מתחרים פרטיים בטווח הארוך יותר. חששות אלו הופיעו במכתב ששלח אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל ב־16 באפריל.

שלושה ימים לאחר מכן, גם הממונה על התחרות, מיכל כהן הצטרפה למתנגדים - במכתב ששלחה טענה כי האפשרות שחברת החשמל תקים את מתקני החשמל הכשר "עלולה לקבוע את התפתחות תחום האגירה שנים רבות קדימה באופן שישמר את אחיזתה של חברת החשמל בתחום". בסוף המכתב ציינה כהן שההחלטה "עומדת בסתירה חזיתית לתכליות הרפורמה ועשויה לסכל את ההישגים המשמעותיים שלה".

עם זאת, הממשלה החליטה כי חברת החשמל תוכל להקים את המתקן בבני ברק, אך ורק אותו, ובמידה ותעשה זאת תקים את הפרויקט ללא השתת עלויות נוספות על תעריף החשמל. בנוסף, החברה תחויב למכור את המתקן תוך שלוש שנים. לאחר החלטת הממשלה, חזר בו אמיר שביט מהתנגדותו המקורית, אולם יתר גורמי המקצוע, ביניהם בכירים במשרד האוצר, התנגדו למהלך על אף ההבהרות, מחשש שבהמשך יאושר לחברת החשמל להרחיב את הפיילוט למקומות נוספים בארץ.

לאחר שהממשלה אישרה את הפרוייקט, הוציאה רשות החשמל הנחיות לפיהן העלות של הקמת הפרויקט לא תסובסד על ידי תעריף החשמל. הדבר הותיר לחברת החשמל שתי אפשרויות: הראשונה, מימון חיצוני לפרויקט. השנייה, שימוש בהון העצמי של החברה למימונו. שתי האפשרויות כוללות לא מעט קשיים.

על מנת לקבל מימון חיצוני לפרויקט עליו להיות כדאי כלכלית. עם זאת, הערכות בשוק החשמל בישראל הן שהאסדרות הנוכחיות של מתקני האגירה בישראל, כמו גם שבמהלך השבת המתקן יהיה בשימוש האוכלוסייה החרדית בלבד, מקשים על ההיתכנות הכלכלית שלו - וכך גם על השגת המימון. למשל, בישראל כיום, טרם הוסדרו התנאים לחיבור מתקני אגירה פרטיים ליציבות רשת החשמל בצורה מיידית, במידה ויש תקלה בתחנת כוח כלשהי.

ההכנסה העיקרית האפשרית כיום של מתקני אגירה היא רכישת חשמל בשעות בהן עלות הפקת החשמל זולה (שעות הבוקר למשל, כשהמתקנים הסולאריים בשיאם, והביקוש לחשמל נמוך), ולמכור בשעות בהן העלות ההפקה יקרה (שעות הערב בהן אנשים חוזרים לבתים ומפעילים מוצרי חשמל). סופי השבוע נחשבים בצורה מסורתית כשעות שפל, בהן זול לייצר חשמל, ולכן כדאי להטעין את מתקני האגירה בשבתות. במתקן בבני ברק — הדבר לא יהיה אפשרי ויפגע במודל העסקי של הפרויקט.

הטענת הסוללות בשבת פוגעת גם בטענה, אותה ניסו במשרד האנרגיה ושר האנרגיה ישראל כ"ץ למכור לציבור, שמתקני החשמל הכשר תורמים לקידום של אנרגיות מתחדשות. אמנם מתקני אגירה הכרחיים לשימוש נרחב באנרגיה סולארית, שכן הם מאפשרים שימוש בחשמל שהופק על ידי השמש גם בשעות הערב והלילה, אך כאשר לא ניתן להשתמש במתקנים במשל כשלושה ימים בשבוע לפחות (שישי שבת, וזמן הטענת המתקן בימי חמישי ושישי בבוקר), מודל השימוש בחשמל הכשר, לפחות בחלק מהשבוע, הפוך מהמודל המאפשר קידום אנרגיה מתחדשת.

גם המיקום של מתקן האגירה בלב בני ברק, בסמוך למתקני ייצור האנרגיה המתחדשת, פוגעים ביכולתם לתרום להפקת אנרגיה מתחדשת.

האפשרות השנייה של חברת החשמל היא שימוש במקורות ההכנסה העצמיים שלה למימון הפרויקט, מה שידרוש גם את אישור דירקטוריון החברה. על אף שלאחרונה מונה מחדש לדירקטוריון החברה אחד האנשים החזקים בחסידות גור, אברהם מנלה, החוב של חברת החשמל כיום גבוה בכ־4 מיליארד שקלים (ועומד על כ־40 מיליארד שקל), כך שמימון עצמי לפרויקט עלול להיות מורכב.

במידה והמשא ומתן לא יבשיל, ייתכן והמכרז יחזור לשוק הפרטי - כפי שתוכנן בתחילה, ללא ההתערבות של החברה הממשלתית, תעריף החשמל ותקציב המדינה. כך או כך, נראה שבחברת החשמל מתקשים כרגע למצוא מימון לפרויקט שלא יבוא על חשבון כלל הציבור דרך תעריף החשמל.

מחברת החשמל נמסר, "הסתיימה עבודת איפיון מערכת המיתוג בין רשת החלוקה למתקן אגירת האנרגיה. במקביל, נמשכים הדיונים עם החברה הכלכלית להסדרת פרטי התיאום הטכני וההתקשרות לטובת הפעלת המתקן".