קופת חולים לאומית | צילום: גדי קבלו
קופ"ח לאומית חתמה על הסכם עם ועד העובדים - שכר המינימום יעלה ל-6,500 שקל
ההעלאה תהיה הדרגתית עד סוף 2023. ההערכות הן כי יתר עובדי מערכת הבריאות ואולי גם איגודי עובדים במגזר הציבורי, יידרשו לפחות את מה שקיבלו עובדי קופ"ח לאומית, הקופה הקטנה במערכת
קופת חולים "לאומית" חתמה על הסכם שכר קיבוצי ל-3 שנים עם ועד העובדים, המיוצג על ידי ההסתדרות הלאומית, במסגרתו שכר המינימום יעמוד על 6,500 שקל, 20% מעל שכר המינימום של כלל משק. הערכות הן כי שאר הקופות ומוסודות הבריאות בישראל לא יוכלו להתעלם מההסכם שחתמה "לאומית", הקופה הקטנה במערכת עם העובדים. שכר המינימום בקופה עומד כיום על 5,750 שקל, כך שהמהלך מהווה תוספת שכר משמעותית של 13%. מה"לאומית" נמסר כי התהליך לא יהיה מיידי אלא יבוצע בהדרגה עד 1.1.24 (פחות משנה וחצי).
בלאומית מציינים כי הסכם השכר הקודם שנחתם היה הראשון במדינה שקבע שכר מינימום של 5,000 שקל, מכאן ההערכה כי גם הפעם ההסכם הזה שנחתם מול ההסתדרות הלאומית, עשוי להפוך לתקדימי. אם לא די בכך, לפי הודעת הקופה, חלק מהעובדים (עובדי מנהל ברמות השכר הנמוך ביותר) שיזכו לתוספות השכר, יזכו גם לצמצום שעות עבודה (הגדלת השכר השעתי).
בקרב הכלכלנים קיימת הסכמה כי הדינמיקה האינפלציונית (התחזקות האינפלציה והשתרשותה בתוך הכלכלה) תלויה בראש ובראשונה על מה שמכונה "ספירלת שכר-מחירים" - מנגנון שמזין את עצמו ופועל כך: העלאות המחירים במוצרים מסוימים, "נדבקות" לשאר הסעיפים, האינפלציה עולה, כוח הקנייה של העובדים נשחק, העובדים דורשים העלאת שכר (פיצוי על אובדן כושר הקנייה), השכר עולה (ייקור תשומות היצור), רווחי הפירמות יורדות, כתוצאה מכך הפירמות מעלות מחירים, וזה גורם לעלאת האינפלציה. "כדי שהאינפלציה תתבסס, השכר חייב לרדוף אחרי המחירים והמחירים חייבים לרדוף אחרי השכר", הסבירו כלכלני ה-BIS, הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים בשבוע שעבר בדו"ח השנתי שלהם בו הקדישו פרק נרחב על "טבעה" של האינפלציה.
מכאן שהסכמים כאלו, עשויים לתת "השראה" לשאר מגזרי מערכת הבריאות (יש אין ספור חזיתות פתוחות בגזרת הסכמי שכר לרבות רופאים ואחיות, אך גם עובדי הקופות) ולדרוש לסגור הסכם שכר כבר בקרוב, שכן האינפלציה בישראל כבר מעל 4% - מעל יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, השיעור הגבוה שנרשם מאז יוני 2011. מגזר הבריאות הינו משמעותי למגזר הציבורי והן במשק ולכן תוספת השכר הזו עשויה להפוך למעין "תקן" או אמות מידה לשאר המגזרים.
העובדה כי זו דווקא ההסתדרות הלאומית, המתחרה של ההסתדרות הכללית בראשות ארנון בר דוד, היא זו שחותמת ראשונה על הסכם קיבוצי - ודווקא בתחום הבריאות - עשויה להביא לתסיסה בקרב איגודי העובדים. ההערכות הן כי לבר דוד לא יהיה מנוס מלהתחיל לקדם אף הוא הסכמים דומים.