בשקט שלו, הפך מסי למנהיג של נבחרת ארגנטינה

לואי ואן חאל לא אמר שום דבר רע על ליאו מסי לפני משחק רבע הגמר בין הולנד של ואן חאל לארגנטינה של מסי, ההפך. הוא רק שיבח את "הפרעוש" ולכן הוא וצוותו הופתעו שאת השער שלו נגד הולנד מסי חגג בהתרסה מול הספסל ההולנדי - מול הפנים של ואן חאל. מסי עשה זאת כשהוא שם את הידיים מסביב לאוזניים - בדומה לחגיגת השערים של חואן רומן ריקלמה.

למה? מסי חגג כך כי המאמן עקץ את חברו לנבחרת, אנחל די מריה. יותר מזאת, ואן חאל - בסגנונו הבוטה - "חיסל" את הסיכוי של חואן רומן ריקלמה, גיבורו של הילד מסי, להצליח בברצלונה. ואן חאל, כמאמן בארסה, תיאר את ריקלמה, אחד מהשחקנים הארגנטינאים הגדולים בדורו, כ"החתמה פוליטית". הוא אמר לו "כשאתה בלי הכדור, זה כאילו אנחנו משחקים עם שחקן אחד פחות". הוא שיחק איתו בעמדה לא נוחה לו כדי "לשלוח מסר" להנהלה של בארסה.

בתום המשחק, מסי המשיך במאבק מול ואן חאל. לא מאבק אישי, מאבק למען חברו לחדר ההלבשה, למען גיבורו, למען מדינתו. לרבים זה נראה כמו בריונות או קטנוניות של מסי אבל בהרבה מובנים הארגנטינאים ראו זאת כאקט מנהיגותי.

זה לא האקט המנהיגותי הראשון ולא האחרון של מסי כשחקן נבחרת ארגנטינה. יש לציין שליאו מסי הפך למנהיג בעל כורחו. טבעית הוא ביישן ומופנם. הוא תמיד העדיף שאחרים יעשו את העבודה של מנהיג בחדר הלבשה - בנבחרת ארגנטינה או ברצלונה.

ז'וזפ מינגלה, מאמן בברצלונה, סיפר על מסי הצעיר שהיה מגיע למפגשים חברתיים ושותק. "אני זוכר שהיינו עושים על האש והגיעו שחקנים לשעבר של ברצלונה כמו ריקלמה" סיפר מינגלה. "מסי ישב על השולחן והסתכל על ריקלמה כאילו הוא ישו. עבורו ריקלמה היה גיבור. שחקן עם רגל שמאל בעמדה מספר 10 בברצלונה. אבל ליאו רק הביט בו. הוא היה מאוד ביישן. היה צריך להכריח אותו להוציא מילים מהפה".

מסי היה כל כך ביישן שבקבוצת הנוער של ברצלונה כינו אותו "האילם". בתחילת דרכו כשחקן מקצועי הוא "נגרר" על ידי רונלדיניו והפמלייה הברזילאית שסביבו עד כדי כך שפפ גווארדיולה והמועדון היו צריכים לבנות סביבו מעטפת אישית ולהעיף את הכוכב הברזילאי מחוץ לקבוצה.

גם בשיאו כשחקן מסי לא היה מנהיג. לפי ד"ר אסף בלאט, פסיכולוג ספורט, שעבד עם ענף החדשנות של ברצלונה על סוגי מנהיגים בקבוצה, מסי אפילו לא היה בעל מנהיגות שבדרך כלל מאפיינת את השחקן הכי טוב במגרש. "יש מה שנקרא מנהיג משימה" אומר ד"ר בלאט. "זה בדרך כלל השחקן הכי טוב בקבוצה. זה שכולם נושאים את העיניים אליו. זה שייתן לשחקנים סביבו עצה טקטית נכונה, עצה טכנית במקום. זה השחקן שעליו סומכים ברגעי השיא וממנו שואבים השראה מקצועית. בברצלונה הגדולה זה לא היה מסי אלא צ'אבי ואנדרס אינייסטה".

ובכן, אין ספק שכרגע מסי הוא "מנהיג המשימה" הברור של ארגנטינה.

"ההבדל הגדול בין ארגנטינה של 2014 לארגנטינה של 2022 הוא שב-2014 החברים לקבוצה של מסי חיכו שהוא יפתור את הכל וב-2022 הם משחקים עבורו לחלוטין" כתב פיליפ להאם, אלוף העולם ב-2014 שניצח את ארגנטינה ומסי בגמר. לטענתו של קפטן נבחרת גרמניה לשעבר, ליאונל סקאלוני, מאמן נבחרת ארגנטינה, ארגן את הקבוצה ככה שתסייע למסי להוציא לפועל את הגאונות שלו על המגרש. מסי הוא עדיין היוצר העיקרי של ארגנטינה אבל סביבו הרכיבו בעיקר שחקנים שמוכנים לרוץ יותר עבורו, ללחוץ במקומו ולתת לו את הכדור במקומות שהוא רוצה לפי איך שהוא קורא את המשחק. הם עושים כל מה שמסי רוצה שיעשו.

בלאט מדבר על שלושה סוגי מנהיגים נוספים בקבוצות ספורט. לפיו יש "מנהיג מוטיבציוני, שהוא 'הפסיכולוג של הקבוצה'. ומתאפיין בכך שהוא בעל יציבות רגשית וברגעים המתוחים והקשים מביטים אליו". זה נראה שגם במקרה הזה מסי ממלא את התפקיד הזה בארגנטינה ב-2022. בסרט נטפליקס על הזכייה של ארגטינה בקופה אמריקה אפשר לראות איך הוא לוקח על עצמו את התפקיד הזה בהעדר שחקנים מנוסים כמוהו, וגם נגד הולנד, ארגנטינה נראתה בהארכה ככאילו חטפה אגרוף הולנדי לפנים אבל מסי הוביל את ההתאוששות המנטלית שהסתיימה עם ניצחון בפנדלים. מסי בעט את הפנדל הראשון של ארגנטינה וכבש אותו בצורה כמעט משפילה עבור השוער ההולנדי.

"כשדברים כאלו קורים מסי מביא למגרש את האש הפנימית שלו" אמר הקשר הארגנטינאי אלכסיס מאקליסטר. "האישיות הזו הופכת אותו לגדול יותר אפילו ממה שהוא".

שני סוגי המנהיגים האחרים בספורט שבלאט מדבר עליהם הם המנהיג החברתי - זה שאחראי על האווירה בחדר ההלבשה, פותר קונפליקטים ומסייע לחברים חדשים לקבוצה. והמנהיג "החיצוני" הוא, לפי בלאט: "קצת עסקן, קצת דובר - האיש שמתווך בין השחקנים להנהלה, בין השחקנים לצוות האימון ועושה הרבה עבודה מחוץ למגרש".

מאחר שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוך חדר ההלבשה, קשה לדעת בוודאות שמסי עוסק גם בסוגי המנהיגות הללו אבל לפי הסיפורים והשיחות עם אנשים סביב המחנה הארגנטינאי, אין ספק שמסי ממלא את הפונקציות הללו.

"הוא הקפטן שלנו, המנהיג שלנו. הוא זה שדוחף אותנו, נותן לנו מוטיבציה", מסביר מגן נבחרת ארגנטינה ניקולאס טגליאפיקו. "הוא נותן לנו יתרון מיוחד על המגרש. אנחנו יודעים שיש לנו את מסי. הוא מקור נהדר למוטיבציה".

"אפשר לראות כמה הוא רוצה את זה", אמר באטסיין שוויינשטייגר, שכמו לאהם ניצח את מסי עם נבחרת גרמניה ב-2014. "ואפשר לראות איך כולם בארגנטינה רוצים את זה בשבילו".

לפי בלאט "רק ב-2% מהקבוצות הקפטן ממלא את כל פונקציות המנהיגות", וזה רק הגיוני, קשה לעשות כל כך הרבה. ואולם, נראה שמסי - שחקן חד פעמי - גם לקח על עצמו את כל תפקידי המנהיגות שיש בחדר ההלבשה הארגנטינאי - הכל כדי שהריקוד האחרון שלו יהיה הריקוד המוצלח ביותר.

על פניו, קצת מוזר שמישהו כל כך ביישן שכונה "אילם" הפך למנהיג בעולם בו דווקא האנשים הכי מוחצנים נתפסים כמנהיגים. את ד"ר ריק גודמן, לשעבר רופא של קבוצת "הראמס" מה-NFL וכיום אחד מהמומחים הבכירים בעולם למנהיגות, טוען ש"חלק מהמנהיגים הטובים והיעילים ביותר היו אִינְטְרוֹבֶרְטים (אנשים מופנמים מאוד) בטבעם".

גודמן, שמייעץ למאות חברות בארה"ב, טוען שמנהיגים ביישנים מטבעם בעלי כמה יתרונות "מובנים": הם מקשיבים טוב יותר מטיפוסים מוחצנים. המנהיגים הטובים ביותר הם לא בהכרח אלו שמדברים הכי הרבה, בדרך כלל הם אלו שיודעים להקשיב היטב, לתקשר ברמה האמיתית ולהגיש עצות כשצריך. לפי גודמן, "השקטים" טובים במיוחד גם במצבי משבר - המופנמים, שלא מרגישים מחויבים להראות את היכולות המנהיגותיות שלהם - יהיו "קול ההיגיון" וגם יעניקו יציבות למערכת.

בנוסף, לפי גודמן, המנהיגים הביישנים "הוציאו את עצמם מאזור הנוחות" - משהו שמאפיין כל מנהיג. רק שהם היו חייבים לעשות את זה וממש ללכת נגד הנטיות הטבעיות שלהם. ההתגברות הזו שלהם עוזרת להם בצמיחה אישית אבל גם מעניקה השראה לחברים לארגון ולקבוצה.

כמו כן, לפי גודמן, "מנהיגים מופנמים" חושבים יותר על כל מה שהם אומרים או עושים. הם מתעקשים על "הזמן השקט" שלהם ויוצאים ממנו עם פתרונות.

זה בדיוק מה שמסי - המנהיג המופנם של אחת ממדינות הכדורגל המוחצנות ביותר - עושה הרבה פעמים "על המגרש" וגם מחוץ למגרש. ארגנטינה, בשביל לזכות באליפות העולם השלישית שלה, תאלץ להתמודד בהצלחה בפני שני שדים ממונדיאל 2018: קרואטיה, שהנחילה לה הפסד מביך בשלב הבתים ברוסיה וצרפת שהדיחה אותה בשמינית הגמר.

בשביל לזכות בתואר הם יצטרכו את ליאו מסי - השחקן והמנהיג - בשיאו.