סמוטריץ' מתחיל להפנים את הצורך בתשלום "מס רצינות" בתקציב 2024

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבל בשבוע שעבר שתי החלטות קשות אך נדרשות: הראשונה – אי הארכת סבסוד הבלו על הדלק שהעלה את המס ב־36 אגורות (12%) וגרר עלייה במחיר הדלק של 28 אגורות (4%). השנייה - אי הארכת סבסוד הבלו על הפחם, מה שעתיד להביא לעלייה של 2.6% במחירי החשמל בתחילת פברואר. שתי ההחלטות הללו צפויות להגדיל את הכנסות המדינה ב־2.23 מיליארד שקל השנה, ובתקופה המורכבת הזו, כשכל שקל דרוש לקופה הציבורית, זו ההחלטה המתבקשת.

למרות שמדובר בהחלטות נכונות, שר האוצר לא רצה להבליט אותן, שכן מדובר למעשה בהעלאות מסים והתפיסה הרווחת בקרב פוליטיקאים ויועצי התקשורת שלהם, היא שגם בזמן משבר כלכלי שבו יש צורך באחריות, הציבור לא יידע להעריך את זה ולכן כדאי לפעול מתחת לרדאר.

הבעיה היא שהדרך הזו לא מאפשרת להביא צעדים מרסנים בהיקפים של מיליארדי שקלים וגם לא להביא צעדים שדורשים אישור של הכנסת. למעשה בשני המקרים הללו, שר האוצר לא היה צריך לעשות כלום. רק לא להוציא צו שמחדש את הסבסוד. זו פרקטיקה שלא יכולה לעבוד בהיקפים רחבים יותר.

במסדרונות משרד האוצר השמועה על הנכונות של סמוטריץ' לוותר על סבסוד הדלק והפחם פשטה מהר מאוד. העובדה שהשר הסכים למהלך שיוביל לעליית המחירים נטעה תקווה משמעותית בקרב הפקידים לכך שהוא החל להפנים את המסרים שהועברו אליו מהכלכלנים במשרד, מהאקדמיה, ומבנק ישראל, שיש צורך ב"מס רצינות" כבר בתקציב 2024, ויש להראות מודל עקרוני שיסביר לשווקים איך ממשלת ישראל מתכננת לנהל את הגידול הקבוע הצפוי בתקציב הביטחון, שמוערך ב־25–30 מיליארד שקל מדי שנה.

ואכן, סמוטריץ' החל להציג בסוף השבוע האחרון תוכנית שכוללת צעדים מרסנים בהיקף של מיליארדי שקלים. כמה מיליארדים? תלוי את מי שואלים. סמוטריץ' חושב שהצעדים שהוא מציע מגיעים ל־20 מיליארד שקל, בדרג המקצועי מעריכים אותם קרוב יותר ל־15 מיליארד שקל. התוכנית של סמוטריץ' היא למעשה אימוץ חלקי של הצעדים שהציעו פקידי אגף תקציבים. היא רחוקה מלהיות חריפה וקשה כמו שהציעו הפקידים בתוכניתם המלאה, אך יהיה בכך מסר חיובי לשווקים.

הבעיה של סמוטריץ' ושל אנשי המשרד היא שנכון לעכשיו הם נתקלים בכתף קרה מראש הממשלה בנימין נתניהו שמגובה ביועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון, שמנסה לשכנע את ראש הממשלה שניתן לעבור את תקציב 2024 ללא הכרזה על צעדים פיסקליים משמעותיים. זאת באמצעות לוליינות חשבונאית שעיקרה יצירת "קופסת" ביטחון חוץ תקציבית, והצהרה על "שמירה על המסגרת הפיסקלית האזרחית שקדמה למלחמה".

בצד ההוצאות סמוטריץ' מבקש לקצץ כ־3 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים (מתוך 8 מיליארד שקל ב־2024) לצד קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי משרדי הממשלה, דחיית פעימות בהסכם השכר עם ההסתדרות (הדחייה אמורה להביא כ־1.1 מיליארד שקל בחיסכון השנה, כשמדובר בהסכם לשמונה שנים, ולכן דחיית פעימות לשנה הבאה מוסיפה כסף לבסיס התקציב) וגם סגירת משרדי ממשלה מיותרים.

בצד ההכנסות סמוטריץ' מציע שלא לחוקק את נקודת הזיכוי הנוספת עבור ילדים בגילאי 0–3, נקודת זיכוי שהיוותה חוד החנית בתוכנית "חינוך חינם לגילאי 0–3" של ראש הממשלה נתניהו. כמו כן סמוטריץ' מציע לבטל את פטור המע"מ לתיירים, להטיל מס על שירותים דיגיטליים ("מס נטפליקס"), וקביעה בחקיקה כי ב־2025 יעלה המע"מ באחוז (מהלך שאמור להביא עוד 7 מיליארד שקל לקופת המדינה), וחקיקת חוק "מס נסועה" שיתחיל להניב הכנסות ב־2026.

בנוסף, סמוטריץ' מציע להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות צעדים להעמקת המאבק בהון השחור. סעיף מסוג זה מופיע בכל תקציב, אך סמוטריץ' סבור שיוכל להביא 2 מיליארד שקל מצעדים בתחום זה, זאת מול הפקידות המקצועית שסבורה כי קיים קושי להעריך שהמהלכים יניבו סכומים כאלה. הצעדים בתחום מבוססים על המלצות ועדה פנימית בראשות מנכ"ל האוצר לשעבר, רם בלינקוב, ובהם צעדים נוספים לצמצום השימוש במזומן, צעדים שזוכים ברובם להתנגדות בכנסת. עם זאת, סמוטריץ' החליט לדחות את ההצעות של אגף תקציבים לגעת בהטבת המס על קרנות ההשתלמות, וגם החליט להשאיר את פטור המע"מ על הזמנות מחו"ל בגובה של עד 75 דולר.

לקראת הכנת התקציב ל־2024, סמוטריץ' החל בסבב פגישות עם בכירי המשק בשבוע שעבר, כשבין היתר נפגש עם הנגיד הפרופ' אמיר ירון, ועם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד. לצד זאת נפגש סמוטריץ' לדון בנושא עם נתניהו בשלוש פעמים שונות, ופעם אחת עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. הפגישות הקשות ביותר היו עם נתניהו. סמוטריץ' ממשיך להציג את התוכנית ומתכוון להגישה ביום חמישי הקרוב לממשלה, אבל נתניהו מביע אי נחת רבה מהכיוון של הצגת תקציב מרסן. במיוחד התנגד נתניהו למהלך של אי חקיקת נקודת הזיכוי בין גילאי 0–3. מבחינת נתניהו מדובר בהפרה כפולה של הבטחת הבחירות שלו. הוא הבטיח חינוך חינם מגיל אפס אבל ההבטחה שלו מוסמסה כבר בעת הצגת התוכנית ותורגמה להטבת מס, וכעת גם את הטבת המס מבקש שר האוצר שלא לחוקק.

סמוטריץ' ניצב בפני פרשת דרכים בה הוא יכול גם לשקם במעט את מעמדו כשר אוצר כושל, וגם למצב עצמו כמבוגר אחראי – לכל הפחות בנושאי כלכלה – בתוך ממשלת נתניהו התזזיתית

יועצו הכלכלי שמחון סבור כי ניתן להימנע מצעדי התכנסות בשנת 2024 ולהתבסס בין היתר על הכנסות חד פעמיות. בדיון אחד טען שמחון כי ניתן להביא 20 מיליארד שקל משיווק קרקעות ב"גוש הגדול" במרכז, ולהשתמש בעוד 18 מיליארד שקל מקרן מס רכוש, שעד כה נוצלו רק 5 מיליארד שקל מתוכם. אבל בירור מהיר העלה כי הקרקעות ב"גוש הגדול" יכולות להניב לכל היותר 15 מיליארד שקל, וההערכה ברשות המסים כי התביעות שיגיעו לקרן מס רכוש על הנזקים שאירעו כבר בצפון ובדרום צפויים לרוקן אותה כליל, כך שאי אפשר לבנות עליה.

האתגר הגדול בתקציב 2024 הוא לשדר "מס רצינות" לציבור, למשקיעים, ולחברות הדירוג, להראות שאנו מבינים כי יש גידול פרמננטי בהוצאות הביטחון ואנחנו פועלים לממן אותו. אחת ההצעות שעלו עלידי הפקידות המקצועית, והנגיד הזכיר אותה במסיבת העיתונאים ביום שני האחרון, היא האפשרות לייצר כבר היום מחויבות לשנת 2025. לכן האוצר מציע – וסמוטריץ' תומך – בקידום חוק שיביא להעלאת המע"מ אוטומטית בשנת 2025 באחוז. החוק צפוי גם לכלול פסקת הסתייגות שבמקרה שבו הגירעון יהיה נמוך במיוחד - בגלל הפתעה בצד ההכנסות – הוא לא ייכנס לתוקף.

בסביבת ראש הממשלה לא מסכימים להתחייבות כזו, ומציעים להסתפק בהחלטת ממשלה, לפיה הממשלה תפעל להעלאת מע"מ לקראת 2025. אלא שברור לכולם כי בחוסר היציבות הפוליטי בישראל, החלטת הממשלה הזו לא שווה יותר מהצהרה לתקשורת. הסתפקות בצעד כזה היא סיכון, משום שכפי שמזהירים הכלכלנים, התגובה של השווקים היא לא ליניארית ואף אחד לא יודע בדיוק איפה הנקודה שבה יחליטו המשקיעים וחברות הדירוג שהגענו לחוסר אחריות פיסקלי.

יועצו הכלכלי של נתניהו פרופ' אבי שמחון | צילום: עמית שאבי

סמוטריץ' עצמו מצוי בדילמה. מצד אחד הוא מקדם את התוכנית שלו, אך מצד שני הוא חושש כי אין לו יכולת להביא את הצעדים הללו, שכן ראש הממשלה לא יגבה אותו בממשלה ובכנסת. בכירים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי סמוטריץ' מעריך את כוחו בחסר, וכי האסטרטגיה הנכונה מבחינתו היא להציג את התוכנית הכלכלית שלו – שהיא רחוקה מלהיות מספקת עבור הכלכלנים, אך לפחות משדרת מסר כלשהו של הפנמת המצב הכלכלי – גם נגד ראש הממשלה. כך הוא יזכה לגיבוי של נגיד בנק ישראל, של הפקידות המקצועית באוצר, וייתכן מאוד שנתניהו ייאלץ להצטרף אליו.

גם מבחינה פוליטית ייתכן שסמוטריץ' ירוויח מכך שהוא יעטה על עצמו לרגע את הכובע של המבוגר האחראי, אותו נמנע מלחבוש בחודשים האחרונים. הירידה הדרמטית שלו בסקרים מלמדת בין היתר כי מצביעיו לא מעריכים חוסר אחריות פיסקלי, וייתכן כי סמוטריץ' ניצב בפני פרשת דרכים, בה הוא יכול גם לשקם במעט את מעמדו כשר אוצר כושל, וגם למצב את עצמו כמבוגר אחראי – לכל הפחות בנושאי כלכלה – בתוך ממשלת נתניהו הסוערת והתזזיתית.