"נשאלתי 75 שאלות ב-60 דקות. ואז המראיינת יצאה מהחדר"

הפעם הראשונה שבה איתן זינגר, מנכ"ל סיבוס סודסקו ישראל, עבר ראיון עבודה לתפקיד המנכ"ל הייתה בגיל 28. אבל דווקא התהליך שהציב אותו בראש חברת הטבות המזון זכור לו כמרתק ומשמעותי במיוחד. מעבר לכך שהתחרה מול עשרות מועמדים לתפקיד, התהליך לווה על ידי פסיכולוג מקומי, כלל שיחות עומק, ראיונות עם דירקטורים ומשחקים בקבלת החלטות. "אחרי שכל זה נגמר בישרו שזכיתי לטוס לפריז עם עוד שני מועמדים ולעבור שם סדרת ראיונות. זה היה יום שלם בפריז של ראיונות באנגלית. למדתי צרפתית שש שנים בתיכון, אז ניסיתי להגניב כמה מילים בצרפתית אבל למזלי הכל התנהל באנגלית. מעבר למנהלים שראיינו אותי, והיום הם הבוסים שלי, מנהלת משאבי האנוש הגלובלית שאלה אותי סדרה של 75 שאלות בתוך 60 דקות. זה מאוד אכזרי, מאוד אינטואיטיבי ובלי אפשרות יותר מדי לחשוב. השאלו נעו מתחומים מקצועיים לרגשיים, לאישיים ושכליים. בסופו של דבר היא אמרה תודה ויצאה. אחרי כמה ימים שבהם לא ידעתי מה קרה ברכבת ההרים הזאת, הפסיכולוג הישראלי הודיע לי שהתקבלתי", הוא מספר.

סיבוס היא חברת הטבות מזון לעובדים, שאינה עוסקת ישירות במזון אלא בהטבות ההסעדה שמקבלים 500 אלף עובדים ממעסיקיהם. עם כרטיס הסיבוס אותם עובדים רוכשים אוכל במסעדות או בסופרים. החברה מטפלת ב-1.8 מיליארד שקל שעוברים ממעסיקים לעובדים. "זה עסק שיש בו המון שירות: לסגור את כל היצע המסעדות עם המון צורך להביא הטבות. זו לא חברת כרטיסי אשראי, אלא עסק עם ליבת שירות ופרודקט מאוד משמעותי. החברה היא גלובלית, צרפתית אז יש תפיסת עולם גלובלית, מתודולוגיות ניהול אירופאיות, המון התאמות שצריך לעשות", אומר זינגר.

הוא מאמין שגם כאשר השאלות הן 'חרב פיפיות' כמו השאלה הפופולרית "איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?", צריך להגיד את האמת. "במקומות בהם ניסיתי לזייף זה היה ניכר". כאשר התראיין בעבר לתפקיד מנכ"ל הפועל תל אביב האמת הייתה החיסרון שלו וגם הייתרון הגדול: אחד התפקידים אליהם התראיין בעבר היה מנכ"ל הפועל תל אביב. "אני אוהד מכבי תל אביב. אני צהוב בנשמה. זה ממש בדמי. בסוף הראיון, כך כדרך אגב, שאלו אותי איזו קבוצה אני אוהד ואמרתי מכבי. לא יכולתי שלא כי זה היה ממש ברמה האמוציונלית. אמרתי שזה חיסרון אבל אהפוך אותו לייתרון כי זה יאפשר לי לנהל בלי אמוציות. הם היו בשוק אבל כן הציעו לי את התפקיד. בסוף ויתרתי ולקחתי את התפקיד שהציעו לי בזאפ", הוא מספר.

עם השנים התראיין וראיין לא מעט, הוא הפך למראיין מנוסה ויותר מכך, הוא אוהב את זה. מלבד הראיונות לתפקידים הבכירים ביותר בחברה הוא עוזר לפעמים למנהלים שמתלבטים בין מועמדים. כאשר הוא בכיסא המראיין הוא אוהב לשאול "אם לא היית בתפקיד שאליו אתה מתראיין - איזה תפקיד היית רוצה?" וזאת על מנת לגלות מהי התשוקה האמיתית של האדם שמולו. "לפעמים מגלים שהתשוקה של המועמד היא לא בתפקיד שהוא מתמודד עליו, אבל עדיף לעצור את חוסר ההתאמה הזה בזמן". שאלה נוספת שהוא שואל היא "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?". יש אנשים שמשיבים לו שהם כבר גדולים, אחרים לא יודעים ויש כאלה שיש להם משנה סדורה לגבי העתיד. "כל דבר כזה מגלה עוד טפח ויש גם שאלות על קונפליקטים שמראות איך הצד שני מתמודדעם השפעה בלי סמכות, האם הם אנשים אלימים, מביאים דאטה כדי לנצח? הישגיים?"

הוא, אגב, אילו לא היה מנכ"ל היה רוצה להיות במאי קולנוע. "זה תפקיד שדורש גם להניע אנשים וגם להשפיע וזה מה שהייתי רוצה לעשות".

אלה התשובות של איתן זינגר, מנכ"ל סיבוס סודסקו ישראל לשאלות הפופולריות בראיונות עבודה:

1. ספר לי על עצמך

"אני מתל אביב במקור. יש לי שלושה ילדים. החלפתי שש קריירות במהלך החיים. תמיד הייתי לומד מהר, מתעמק, כובש, מגיע להישגים ואז עושה שינויים. למדתי חשבונאות וכלכלה, הייתי ילד טוב, עשיתי אפילו סטאז' וגיליתי די מהר שאני גם פחות אוהב את זה וגם בשליש התחתון - פחות טוב בזה. שיניתי את הכיוון לשיווק וניהול ומגיל צעיר יחסית לקחתי אחריות ניהולית. בגיל 28 היה תפקיד המנכ"ל הראשון שלי.

הקריירה הראשונה שלי הייתה בתחום הפיננסים. נתתי את כל העוצמה גם במשרד רו"ח וגם כסמנכ"ל כספים. עשיתי את המקסימום אבל לא נהנתי ולא נהנו ממני. משם ראיתי מודעת דרושים למנכ"ל לרשת דיונון בקמפוסים, הייתה אז חנות אחת אבל חיפשו מישהו מאוד זול כנראה אז התקבלתי. הייתי שם שמונה שנים, פתחנו 14 סניפים, מכירות החברה גדלו פי 10 ואז פגשתי מישהו שאמר שזו הזדמנות טובה לעשות מנג'מנט בייאואט. הוא אמר לי, החברה לא מעניינת את האוניברסיטה אז תארגן חברה שתקנה את החברה. הצלחתי באסטרטגיה אבל נכשלתי בטקטיקה. אירגנתי קבוצה שתקנה את החברה, באמת אישרו את המכירה, אבל לא הקבוצה שאני ארגנתי אלא אופיס דיפו. קיבלתי הצעה לעבוד כסגן מנהל סניף ביגאל אלון, והחלטתי לעזוב. זו הייתה הפעם שבה למדתי מה זה לנצח בקרב ולהפסיד במלחמה.

החלטתי לעבור לשיווק ועצמאות אז הפכתי שותף בעולם הפרסום ושם חוויתי עולם אחר של אסטרטגיה וקריאייטיב, הייתי שם שנה וחצי. היה מאוד מאוד צבעוני ועשיר אבל לא באמת נהנתי מהניהול עצמו. עברתי לסטארטאפ שהתחיל בקיבוץ רמת הכובש, שני חבר'ה שהמציאו מנוע להשוואת מחירים - זאפ, התחלתי עם החבורה הזו בקיבוץ. הייתי שם שמונה שנים, נמכרנו לקבוצת דפי זהב, הפכנו לזהב גרופ הייתי מנכ"ל זאפ, מנכ"ל חברות בקבוצה, מאוד נהנתי וגם החוזקות שלי באו לידי ביטוי בהגדלה, בניהול הפרודקט, נכנסתי לעולם הטכנולוגי. כשסיימתי הקמתי שלוש חברות, שלושה סטארטאפים אחד בתחום הספרים, אחד בתחום התוכן ואחד בתחום חללי העבודה המשותפים (אינדיבוק, פרובוק ו-Spacing) משלושתם אחד הצליח מאוד וככה חוויתי חמש שנים של עצמאות. זה מאוד רכבת הרים, תחושה אחרת לגמרי מלהיות מנהל בכיר. משם לקחתי את תפקיד מנכ"ל מדלן, שזה עסק די דומה לזאפ - מחבר קונים למוכרים בעזרת הרבה דאטה וטכנולוגיה.

אז נוצרה הזדמנות לתפקיד הנוכחי לחברה גלובלית, גדולה מעולם תלושי מזון לעובדים לחברת פינטק שמחברת את התשלומים בין מעסיקים לעובדים.

המעבר מעצמאות חזרה להיות מנכ"ל שכיר זו תנועה שהיא לא כל כך אופיינית - או שנולדים יזמים או שיוצאים ליזמות מעולם השכירות ולא חוזרים. אני יצאתי לעצמאות כדי לעשות, כדי ליצור. הייצר היזמי שלי קיים גם בתפקידים השכירים, ורציתי לעשות את זה ללא מגבלות. בכל עסק היה לי שותף. הבשורה הטובה היא שכל מה שחשבתי על יזמות באמת התגשם: אתה אדון לעצמך, אין מגבלות, אין נהלים, אפשר לרוץ הכי מהר ואנחנו תלויים נורא בעצמנו. אבל גם כל מה שלא ידעתי על יזמות התגשם: יש בדידות מאוד גדולה, יש צורך לעשות את כל התפקידים בשרשרת עד רמת המזכירה והמנקה - אתה גם מנכ"ל שיוצא מפגישה עם מנהלי בנקים וגם אחר כך אתה הפקיד שעושה את כל העבודה הטכנית - זה נהדר ברמת ההגשמה אבל מבאס ברמת העשייה. בעיקר היתה חסרה לי התחושה שאני מחולל שינוי. אז, לא בתבוסתנות, דווקא באומץ, מכרתי את שלושת החברות כל אחת במחיר שלה וחזרתי בגאווה גדולה להגיד שאני מוכן לנהל בשביל אחרים. זו חוויה שהתבררה טובה ונכונה, היום היא גם מתגמלת אותי כי אני יודע מה זה יזם, מה זה בעלי מניות, אנשים שמרגישים שהחברה היא שלהם, עד כמה הסיכון שהם לוקחים משמעותי. כמו שלמדתי ראיית חשבון ולא הבנתי למה אני צריך את זה אבל לימים הסתבר שזה עוזר לי להבין רווח והפסד וכסף, כך גם היזמות עשתה לי ממש טוב בחלק השני של הקריירה.

מחוץ לעבודה אני מאוד אוהב שעשועוני טריוויה, הייתי מכור לתוכניות טריוויה והשתתפתי בכל שעשעון אפשרי: בגלגל המזל, הכספת, מי רוצה להיות מיליונר. למדתי משחק לא מעט פעמים, ביורם לוינשטיין ומקומות אחרים. אף פעם לא ממש מימשתי את התחום הזה אבל השתמשתי במשחק לא מעט בקריירה הניהולית שלי: בהנעת עובדים, אנשים ובמשאים ומתנים במובן הטוב של הדבר. בנוסף, אני מאוד אוהב ספורט וגם זה משמש אותי לניהול - כמו הקליאשאות".

2. איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

"אם פעם הייתי עונה על השאלה הזאת כך שאני מנסה לנחש איזה ארגון ירגש אותי יותר אז היום אני דווקא רואה את עצמי באותו מקום בעוד חמש שנים. בעוד חמש שנים אני רואה את עצמי מנכ"ל סיבוס, אני רוצה להפוך אותה לגדולה יותר ורחבה יותר, עם כמות מוצרים שהם לא רק הטבות מזון. זה דורש הרבה אומץ להישאר באותו מקום ולהפוך אותו לגדול יותר , זה דורש לדעתי יותר אומץ מאשר לחפש את הריגוש הבא".

3. מהם היתרונות שלך?

אני מאוד איש של חזון, רואה את התמונה הגדולה, רואה קדימה. קצת קשה לי להצמיח חברות מאפס לאחד אבל אני טוב בלקחת מאחד ל-100: הצמחה, שיווק, מכירות, אני מניע עובדים, מאציל סמכויות ומעצים כי אני רוצה לרוץ קדימה וצריך שהאנשים יהיו מעולים ויעשו את החלק שלהם יותר טוב ממני.

אני לא איש של הפרטים הקטנים ונכנס לעצב גדול כשאני צריך להיות על הפרטים והאופרציה. אם נכנסים אלי לחדר ורוצים שאקבל החלטה צריך לתת לי את הסוף, מה הקונטקסט, לא פרטים אלא למשל ששירות הלקוחות קורס כי אין מספיק אנשים. זה גם חיסרון כי אני חסר סבלנות לפרטים האלה וחייבים לסגור מעגלים".

מהם החסרונות שלך?

"אין לי סבלנות לפרטים הקטנים אני איש תפעול בינוני ומטה, פחות אוהב תהליכים, הצד התהליכי שלי הוא לא חזק אז לכן אני אשתמש באנרגיה של פריצה במקום לעקוב אחר התהליך. אני לא פרפקציוניסט בכלל, אני מאמין שהאויב של הטוב מאוד הוא המצויין. צריך להשיק מוצרים רגע לפני שהם אפויים, העיקר להיות מהיר לפני שהכל מוכן, מאמין בלהיות ראשון, מהיר והמחיר של זה שלא הכל מושלם. אני מאמין בלהגיש את המנה ותוך כדי, בדרך מוסיפים עליה עוד משהו".

4. למה אתה רוצה את התפקיד?

"בגלל שהפורטה שלי מאז שאני זוכר את עצמי הוא לחבר בין קונים למוכרים. זו הייתה ההנאה הכי גדולה שלי בזאפ, במדלן - לחבר בין קונים למוכרים. אפילו בחברת הסטארט-אפ שלי ספייסינג לחללי עבודה ומשרדים חיברתי בין קונים למוכרים. סיבוס יושבת באופן קלאסי בדבר הזה. אני מנכ"ל עם המון יתרונות אבל חיסרון אחד גדול שמאז ומתמיד אני בשוק הישראלי. אני לא מנוסה מספיק בשווקים בחו"ל וסיבוס היא חברה ישראלית עם 200 עובדים שזה ה'סוויט פוינט' שלי מבחינהת עובדים. זה בדיוק האיזור שאני מצויין בו, היא יכולה להתרחב ואני האיש הנכון לגרום לחברה לצמוח".

5. למה כדאי לנו להעסיק אותך?

"כי אני מביא פלייבור קצת שונה: שילוב של שיווק, עם טכנולוגיה, עם פיתוח עסקי ואני מבין מאוד פיננסים כי זה היה הרקע שלי, וזו חברת תשלומים בסוף. אני יודע להניע עובדים ולגרום למנהלים מתחתי להוציא את המקסימום. אני איש של תוצאות כי אני מאוד הישגי והאנרגיה שלי היא כמו של בן 23 עם שכל של בן 50".