היועמ"שית לנתניהו: אינך יכול לעסוק בשינויים במערכת המשפט מחשש לניגוד עניינים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב שששלחה אליו אתמול (ד') כי עליו להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות. מניעות זו, מציינת בהרב מיארה, חלה גם על מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות.

לקריאת מכתב היועמ"שית - לחצו כאן

מכתבה של היועמ"שית לנתניהו גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא.

מכתבה של היועמ"שית לנתניהו נשלח אליו בהמשך לפגישה שהתקיימה ביניהם, בה אמרה לו שגם בכהונה הנוכחית חלות עליו הקביעות של ביהמ"ש העליון בפסק דינו מ-2021 בעתירה שהגישה בעבר התנועה למען איכות השלטון לבג"צ. פסק הדין ההוא אישר את חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנכתבה ביחס למגבלות החלות על נתניהו בעקבות המשפט הפלילי המתנהל נגדו, הכולל שלושה כתבי אישום בתיקי האלפים.

בהרב מיארה צירפה למכתבה את מכתבו של המשנה שלה למשפט ציבורי-מינהלי, עו"ד גיל לימון, העוסק ביישום אותו פסק דין. היא כותבת כי "בתמצית, יישום המגבלות שנקבעו בפסק הדין, מוביל לכלל מסקנה כי עליך להימנע במסגרת תפקידך כראש הממשלה ממעורבות ביוזמות הנוגעות למערכת המשפט במסגרת המהלך המכונה 'הרפורמה המשפטית'. זאת בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין עניינים הנוגעים להליך המשפטי המתקיים בעניינך, לבין מכלול יוזמות החקיקה ורכיבים מהותיים בו, בהתאם לאמות המידה שאושרו בפסק הדין. האמור חל גם על פעולה או הנחיה במישרין או בעקיפין, באמצעות אחרים, ובכלל זאת גם על מעורבות של גורמים המכהנים במשרות אמון בלשכתך".

בהרב מיארה ציינה עוד במכתבה כי ככל שלנתניהו יש השגות ביחס לדברים או שהוא סבור שיש מקום לשינויים, "נקיים על כך שיח בהקדם". עם זאת, היא מדגישה: "כפי שמסרתי גם בשיחה, עד להחלטה אחרת בנושא, האמור במכתב מחייב ויש לפעול לפי האמור בו".

חוות הדעת של עו"ד גיל לימון שצורפה למכתב מפרטת את הרקע להולדתו של הסדר ניגוד העניינים שנעשה לנתניהו, לאחר שבחודש מאי 2020 דחה בג"צ, בהרכב של 11 שופטים, עתירות שביקשו למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, בכפוף לחתימתו על הסדר ניגוד עניינים.

בנובמבר 2020 גיבש היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט חוות דעת, לפיה נתניהו יהיה מנוע מלעסוק "בכל עניין שיש לו זיקה מהותית למשפט או לאשר נדון בו". באופן פרטני התייחסה חוות הדעת של מנדלבליט לכמה מישורים, ביניהם פעילות הוועדה לבחירת שופטים, החלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק, חקיקה בעלת השפעה אפשרית על ההליך הפלילי בעניינו ועוד.

לאחר מכן טען נתניהו כי חוות הדעת הזו היא בלתי סבירה, אולם בג"צ דחה במרץ 2021 טענות אלו במסגרת עתירה בנושא ואישר את חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים. הוא קבע שהמבחנים לקיומו של ניגוד עניינים הם משפטיים, והיועמ"ש הוא הגורם המפורש לפרשם. לאחר כינון הממשלה הנוכחית שלחה היועמ"שית לנתניהו מכתב לפיו אותן קביעות של בג"צ חלות גם עתה.

במכתבו לימון מתאר את צעדי החקיקה שמקדם כיום שר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של נתניהו, ביניהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום עד כדי ביטול הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת, אימוץ "פסקת ההתגברות" שמאפשרת לכנסת לאשר מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ, ביטול "עילת הסבירות" במשפט המנהלי, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול בלעדיות הייצוג של הממשלה על ידי היועמ"ש בערכאות שיפוטיות והפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון.

עו"ד לימון כותב כי חוות דעתו עוסקת ביישומן של המגבלות שהוטלו על נתניהו לגבי מעורבותו ביוזמות לשינויים אלה במערכת המשפט, שכבר מצויות בשלבים שונים של תהליכי עבודה בכנסת ובממשלה. הוא כותב כי "תוצאתן המצרפית של היוזמות לשינויים במערכת המשפט היא שינוי מהותי בנקודת האיזון הקיימת בין רשויות השלטון במדינה".

לדבריו, "השלמת יוזמות אלו, ואף חלק מהן, תוביל למציאות משטרית ומשפטית המיטיבה עם ראש הממשלה בהיבט של ניהול משפטו, לעומת המצב הקיים, שכן עצמאותם של מוסדות החוק תיפגע אל מול הרשות המבצעת. ערובות חשובות ליכולתם של מוסדות אלו להבטיח את שיוויון הכל בפני החוק – ייפגעו, ועצמאותם של שומרי הסף, אשר חיונית למניעת השפעות בלתי לגיטימיות על ההליך השיפוטי – תיחלש. לצד זאת, היכולת הקואליציונית לקדם חקיקה שתסייע לעניינו האישי של ראש הממשלה – תגבר".

בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה, כותב עו"ד לימון כי קידום היוזמה עשוי להשפיע במספר הקשרים על שופטי ביהמ"ש המחוזי בירושלים המנהלים את משפט נתניהו ועל שופטי ביהמ"ש העליון – הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי וערכאת ערעור, אם יוגש. לדבריו, "מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומד בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים. שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה, ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".

בנוגע לצמצום הביקורת השיפוטית על חקיקה ופסקת ההתגברות, כותב לימון כי צעדים אלה "מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים המשפיעים על עצם ההליך הפלילי, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן, שמעורבותו של ראש הממשלה, בתפקידו כראש ממשלה או תוך שימוש במעמד המוקנה לו מכוח תפקיד זה, ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".

גם לגבי ביטול עילת הסבירות הוא כותב כי השינוי "יכול להסיר מגבלות חוקיות שקיימות במצב המשפטי הקיים ביחס להחלטות שראש הממשלה מנוע ממעורבות בהן". כך למשל, מצוין כי אם תבוטל עילת הסבירות, ביהמ"ש העליון לא יוכל לבקר את סבירות המינויים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי המתנהל נגד נתניהו או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של ביהמ"ש לבקר החלטות מינהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי. כמו כן, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות כיום על נתניהו ביחס למילוי תפקידים מסוימים בממשלה, לצד כהונתו כראש ממשלה.

עוד מציין לימון בנוגע להצעות החוק שמקודמות כיום על ידי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הנוגעים לשינויים במעמד הייעוץ המשפטי לממשלה – כחלק מהמהלך הכולל של הרפורמה המשפטית – כי "קידום השינוי האמור על ידי ראש הממשלה יהא בו כדי לעמוד בסתירה לאיסור המפורש שהוטל עליו בחוות הדעת". לדבריו, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועמ"ש "יאיין למעשה את התוקף המחייב של חוות דעת ניגוד העניינים שחלה על ראש הממשלה ושל ההגנות שהיא מעניקה מפני התערבות בהליך המשפטי בעניינו". לכן קובע לימון: "גם מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות הקשורות לשינויים במעמד הייעוץ המשפטי לממשלה אינה עולה בקנה אחד עם המגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".

מסקנתו הסופית של המשנה ליועמ"שית: "מכל האמור עולה כי ראש הממשלה יהיה מנוע ממעורבות ביוזמות המתוארות לעיל המקודמות כמכלול ובנפרד". לדבריו, אם נתניהו יבקש לפעול בעתיד בנוגע ליוזמות קונקרטיות נוספות הקשורות במערכת המשפט, עליו לפנות ליועמ"שית על מנת "שהדברים ייבחנו לפי נסיבותיהם".

עוד הוא מציין שחובת ההימנעות המוטלת על נתניהו אינה נוגעת רק לקבלת החלטות, "אלא משתרעת גם על טיפול במסגרת התייעצויות ופעולות בלתי פורמליות". לדבריו, חובת ההימנעות חלה גם על "פעולה באמצעות אחרים במישרין או בעקיפין. משמעות הדבר היא שראש הממשלה אינו רשאי להנחות גורם אחר מטעמו כיצד לפעול בנושאים בהם הוא מנוע מלטפל, לרבות שרים בממשלה". עוד נקבע כי חובת ההימנעות משתרעת גם על עובדים המקיימים מכוח משרתם יחסי אמון מיוחדים עם ראש הממשלה, גם אם לא קיבלו הנחייה מפורשת ממנו – כמו מנכ"ל משרד רה"מ ועובדי לשכתו.