השכרת רכב באפליקציית טורו |
חברות ההשכרה בחו"ל הקפיצו התעריפים? בדקנו את ה-Airbnb של המכוניות
המטרה: לנהוג בחופשה בלי לשלם על רכב שכור מחיר של דירת Airbnb. האמצעי: השכרת רכב מתושב מקומי באמצעות אפליקציית Turo. בדקנו אותה בלונדון ובלוס אנג'לס: כמה אפשר לחסוך ומה הקאץ'
עוד לפני גל עליות המחירים האחרון כבר זינקו מחירי השכרת הרכב בחו"ל. שילוב של מחסור במכוניות חדשות עקב משבר השבבים וקיצוץ צי ההשכרה בגלל עצירת התיירות והנסיעות העסקיות בקורונה הביאו לכך שמחירי השכרת הרכב בקיץ 2022 גבוהים בכ-100% משהיו בקיץ שעבר. היצע מקוצץ פוגש השנה ביקוש שיא, כך שגם מי שמוכן לשלם לא תמיד יימצא רכב פנוי אם לא הזמין אותו חודשים מראש, בעיקר מי שמחפש רכבים פחות נפוצים, כמו מכוניות אוטומטיות באירופה.
אז תמיד כדאי לבדוק אם תוכלו לבצע את הטיול המשפחתי בתחבורה ציבורית, באירופה יש רשת רכבות כבדות וקלות, עלויות ותת קרקעיות שפועלת גם בסופי שבוע, ותחסוך לכם לא רק השכרה יקרה, אלא דוחות מהירות, כניסה לאזורים אסורים וחנייה שירדפו אחריכם אחרי שתחזרו, תוך שחברות ההשכרה גוזרות בדרך עמלות גבוהות על הטיפול בדוח עוד לפני ששילמתם אותו. עשינו טיולים כאלה בשנים האחרונות בפריז ובאיטליה, אבל הפעם לא הייתה ברירה.
טיול הבר מצווה המאוחר לאי הבריטי כלל אמנם תשעה ימים בלונדון, שבה מכונית היא רק עונש, עם אלטרנטיבה של רשת מטרו, אוטובוסים ורכבות שאפשר רק לקנא בה. אבל התוכנית כללה גם יציאה מהעיר, לחמישה ימים כדי להגיע למוזיאון הרכב הלאומי בביולי, וסיור באתרי הביטלס בליברפול. "כמו שתל אביב זה לא ישראל, לונדון לא מייצגת את אנגליה מבחינת זמינות התחבורה הציבורית, אל תבנו עליה", הזהירו אותנו חברי המשפחה הבריטים.
חברות ההשכרה הגדולות דרשו 800 ליש"ט (3,300 שקל) עבור משפחתית קומפקטית לחמישה ימים כולל ביטוח מלא, וזה רק כי שמחנו לבחור אחת ידנית. גיר אוטומטי חייב תוספת של כ-200 ליש"ט (830 שקל) ולא היה זמין בכל החברות.
אז בדקתי את אופציית טורו (Turo), שמאפשרת לשכור רכב מתושב מקומי. כמו Airbnb, רק עם מכוניות. החברה נוסדה ב-2012, וב-2019, רגע לפני הקורונה, השקיעה בה חברת האחזקות האמריקאית אינטר אקטיב קורפ 250 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. למרות דיבורים על הנפקה, החברה נותרה בינתיים פרטית, ובשנה שעברה דיווחה כי צי ההשכרה שלה, שייך כאמור כולו לאנשים פרטיים, עומד על 350 אלף מכוניות.
בניגוד לכל מיני השכרות חאפריות שלא נדירות בישראל, בטורו הרכב מגיע עם ביטוח, והחברה פועלת רק במדינות שמאפשרות לאדם פרטי להשכיר את רכבו, בארה"ב, קנדה ובריטניה. בארץ למשל הדבר אסור. אפשר לבחור בין שלוש רמות של ביטוח, שמפחיתות למשל את גובה ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה מ-750 ליש"ט עד ל-250 ליש"ט, אבל יכולות להוסיף למחיר ההשכרה הבסיסית תוספת של עד 25%. בארה"ב בדרגת הביטוח הגבוהה אין השתתפות עצמית.
בניגוד לחברות ההשכרה שבהן הרכבים יהיו בדרך כלל בני עד שנתיים, בטורו תמצאו גם מכוניות בנות 12 שנים, מה שכמובן מוזיל את העלות, אבל מצרף מכוניות לא ממש חדשות, גם אם יש סינון שנועד לוודא שיהיו מתוחזקות היטב.
בניגוד להשכרה קלאסית, שבה שוכרים רכב בגודל מסוים, בטורו אפשר לבחור רכב ספציפי, בדיוק אוטו כמו שיש לכם בארץ, או דווקא אחד שתמיד רציתם לנסות, עד לרמת הצבע ומפרט האבזור, והיכן מתגורר בעל הרכב שתאספו, כדי למצוא אחד קרוב למלון או לדירה שלכם.
תמורת 502 ליש"ט (2,200 שקל) ל-5 ימים מצאתי ווקסול (אופל) אסטרה 1.6 ליטר טורבו דיזל ידנית 2016, גם משפחתית וגם חסכונית, ואדם, בעליה, מתגורר ק"מ אחד מהדירה ששכרנו. באותו מחיר יכולתי לשכור טויוטה פריוס היברידית ואוטומטית מודל 2018, או סיטרואן 4C גרנד פיקסו 7 מקומות דיזל ידנית מ-2017. סמארט לאותה תקופה הייתה עולה חצי מהמחיר, טסלה מודל 3 הייתה עולה 50% יותר. ויש גם מגוון של דגמי מרצדס, אאודי, ב.מ.וו, לנד רובר ופורשה.
בלוס אנג'לס תוכלו למצוא כעת רולס רויס גוסט 2011 ב-450 דולר ליום, או 1,530 דולר לחמישה, אחרי הנחה של 272 דולר על השכרה ליותר מ-3 ימים. יש גם שברולט קורבט 2022 ב-220 דולר ליום, או 792 לחמישה. נאבקים ביוקר המחייה? טויוטה קאמרי 2017 תהיה שלכם תמורת 39 דולר ליום, או 160 דולר לחמישה. והשיא: יונדאי אקסנט 2014, ב-35 דולר ליום/140 דולר ל-5 ימים. כל מכונית ובעליה מדורגים בציון של 1 עד 5 שהעניקו להם השוכרים הקודמים, וכל רכב מצוין כמה פעמים כבר הושכר דרך טורו.
האיסוף היה פשוט, הנהיגה הראשונה ברחובות לונדון תוך העברת הילוכים ביד שמאל הייתה סיוט, אבל משם זה רק השתפר. אחרי 5 ימים ניצלתי רק 700 מ-1,000 המייל (1,600 ק"מ) שהיו כלולים במחיר, נהניתי מצריכת דלק של כ-20 ק"מ לליטר, וממכונית שהביאה אותנו עד לסטונהדג', ןלסיור פרטי בבית שבו גדל פול מקרטני. בגלל התנועה איחרתי בחצי שעה את מועד ההחזרה המקורי שקבענו, אדם לא עשה עניין, לא מצא שריטות חדשות, והצביע לפעם הבאה על ה ב-מ-וו שלו. במהלך ההשכרה הוא היה זמין לשאלות שלי על תפעול הרכב.
יש כמה קאצ'ים לעומת השכרה בחברה גדולה. את הרכב הייתי צריך להחזיר לאדם הביתה, מה שגרר נסיעה של שעה וחצי מהית'רו, אחרי שהורדתי את המשפחה לקראת הטיסה לישראל, תוך שאנחנו מחויבים במס חדש שהנמל החל לגבות בתחילת יולי בסך 5 ליש"ט על הורדת נוסעים בשדה, ונסיעה דרך אזור מס הגודש בבירה הבריטית (19.5 ליש"ט לרכב דיזל אם משלמים לפני, תשלום בדיעבד יקר יותר). ואז חזרה לשדה בקו אליזבת החדש של האנדרגראונד, מה שלקח עוד יותר משעה.
בנוסף, אין סניפים ושירותי דרך: במקרה של תקלה צריך ליצור קשר עם האפליקציה שתנחה אותך כיצד לטפל, וגם תקלת בלאי כמו תקר שיחייב החלפת צמיג עלולה לחייב אתכם בהשתתפות עצמית. האסטרה שקיבלתי הייתה נקייה ומתודלקת, אבל יכולות להיות תקלות עם משכירים אחרים.
כל זאת בנוסף לתענוג המפוקפק של נהיגה בצד שמאל, בכבישים עתירי מצלמות שמודדות מהירות ממוצעת, ובתוך לונדון, גם אוכפות מגבלת מהירות של 20 מייל (32 קמ"ש) שיש בכבישים רבים. אבל בזה כבר אי אפשר להאשים את טורו.
לפני שלוש שנים שכרתי ככה מג'יימס טסלה מודל 3 בת שנה ל-24 שעות בלוס אנג'לס, נהיגה שעלתה אז 210 דולר כולל ביטוח מלא ותשלום מראש על טעינת הסוללה ל-100% למקרה שלא אספיק בעצמי. גם אז עברה ההשכרה חלק. אז קיבלתי עם הרכב כרטיס פלסטיק דמוי כרטיס אשראי שמשמש לכניסה ויציאה, היום טורו כבר מאפשרת להשתמש לשם כך באפליקציה, כמו שעושים בעלי טסלה. היום אפשר למצוא שם מודל 3 מ-2018 בכ-100 דולר ליום או 400 דולר לחמישה. בארה"ב טורו גם מציעה שירותי דרך בתוספת תשלום.
בשורה התחתונה: אם אתם מוכנים להתפשר על הנוחות באיסוף ובחזרה, ועל התעסקות גדולה יותר במקרה של תקלה בדרך, טורו מציעה אלטרנטיבה מעניינת ומוזלת לחברות ההשכרה הממוסדות, ומגוון הרבה יותר גדול ומדויק לצרכים ולפנטזיות המוטוריות שלכם.