"כל התיקים שבהם נעשה שימוש ברוגלות ייבדקו מחדש"

ועדת חוק, חוקה ומשפט קיימה היום (ב') דיון נוסף בכנסת בנושא שימוש המשטרה ברוגלות (פרשת NSO) ודו"ח ועדת מררי, זאת בהמשך לתחקירי כלכליסט בפרשה על אודות השימוש הלא מפוקח והלא חוקי שעשתה המשטרה ברוגלות במשך שנים.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי היום ייערך דיון מיוחד שכונס בעקבות משיכת הראיות בתיק רצח כפול על ידי הפרקליטות בשבוע שעבר. זאת לאחר שבבדיקה שערכה התגלה לראשונה כי המשטרה עשתה במהלך החקירה שימוש חורג ולא חוקי ברוגלות לצורך השגת ראיות - תוך חריגה מצו בית המשפט.

רוטמן מסר לפני הדיון כי "מה שהתגלה זה למעשה דו"ח שקרי שנמסר לוועדת החוקה בעניין השימוש שנעשה במידע העודף, שהושג באמצעות הרוגלות; כבר בדיונים הראשונים בעניין קראתי לחקירה עצמאית של האירועים בידי ועדת חקירה עם סמכויות. הגילוי האחרון ומה שנחשף במסגרתו מעלה חשש ממשי למסירת מידע כוזב ולשיבוש עבודת ועדת החוקה בבדיקת הפרשה".

בפתח הדיון אמר רוטמן: "חשבתי שהדיון יעסוק בקריאה להקמת ועדת חקירה, אבל אז נחתה עלינו החשיפה משבוע שעבר שהראתה שהמידע שנמסר לנו על ידי ועדת מררי לא נכון, זאת בעדינות יתר".

רוטמן הודיע כי חברי הוועדה יצביעו על נוסח הצעה למלצה על הקמת ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות בראשות שופט - שתקבל סמכויות חקירה. הוא אמר כי ברור לו שמדובר בהמלצה הצהרתית מאחר שהממשלה היא זו הסוברנית להחליט על הקמת ועדה שכזו. לדבריו, "זו היתה טעות קשה להקים ועדה כמו ועדת מררי שזו מערכת שחוקרת את עצמה, ולא לחקור באופן חיצוני או באמצעות חקירה פלילית במח"ש".

עוד אמר: "אנו צריכים לקבל תשובה ברורה האם נעשה שימוש במידע העודף שאספה המשטרה, ולא צריך לעשות זאת בהנדסה לאחור כמו בתיק החקירה שנחשף. מסתבר שכל דרכי הבדיקה שנעשה בהם שימוש במסגרת דו"ח מררי לא הביאו את התוצאה המקווה הזו והייתם צריכים לגלות זאת באקראי בתיק, וזה מעורר עוד יותר את השאלה האם דו"ח מררי והבדיקות שנעשו ומה שהתרחש בתוך המשטרה – האם אנו בכלל באירוע הנכון".

נוסח הצעת ההחלטה: "בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בדו"ח ועדת מררי ובמה שכונתה פרשת הפגסוס, שהחלו עוד בזמן כהונת הכנסת ה-24 והמשיכו בכנסת זו, נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר, שללא חקירת עומק של מי שבידו סמכות חקירה, לא יוכלו לקבל מענה. לצד החיזוק על ההכרה בתקלות העבר המערכתיות, וחידוד ההנחיות מכאן ולהבא על המותר והאסור בשימוש ברוגלות במסגרת חקירות משטרה והאזנות סתר, אין ספק שבמשך זמן לא קצר, משטרת ישראל עשתה שימוש בכלי ששאב מידע שאוחסן במכשירים סלולריים, ולא רק בהאזנה לתקשורת בין מחשבים או לשיחות טלפון. אפיוני אותו מידע השתנו במהלך השנים, בהתאם להתאמות שבוצעו בכלים הטכנולוגיים".

"הנושאים המרכזיים שלשמם נדרשות סמכויות חקירה הינם: 1. שאלת השימוש במידע האסור, בתוך המערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובגופי המודיעין, התביעה והחקירה. 2. המודעות ליכולותיהם של הכלים הללו בשלבי הרכש ובשלבי קבלת האישורים הפרטניים לשימוש בהם מאת בית המשפט. אשר על כן אנו קוראים לממשלת ישראל לעשות שימוש בסמכותה על פי חוק ולהקים ועדת חקירה/ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, כדי לברר את הטעון בירור".

ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת סייבר בפרקליטות, אמר על משיכת הראיות בתיק הרצח בשל השימוש ברוגלות: "הבנו שזה המקרה הראשון שבו נעשה שימוש לא בשלב ההפקה או באיסוף, אלא גם בשלב השימוש. עד היום בכל התיקים שבדקנו וכך נכתב בדו"ח מררי תמיד היתה חריגה בשלב האיסוף, מסיביות יותר או פחות. מה שראנו כאן לראשונה זו חריגה בשלב ההפקה ויותר חמור מכך - בשלב השימוש. אני רוצה להגיד בניגוד לאמירות ששמעתי, כל הבדיקה הזו מקצה לקצה היא יוזמה של הפרקליטות".

עוד הוסיף ויסמונסקי: "כתוצאה מכך שגילינו לראשונה שימוש במידע העודף הן בשלב ההפקה וחמור מכך בשלב השימוש כולל שימוש מודיעיני וראייתי, החליט פרקליט המדינה להרחיב את בדיקת הפרקליטות לגבי כל התיקים שנעשה בהם שימוש ברוגלות והגיעו לידי התביעה. הפרטים של הבדיקה והיקפה המדויק יסגרו בקרוב. החלטת פרקליט המדינה מנותקת מההחלטה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית. אנו נאתר את כל התיקים, התיקים המתנהלים, אלה שהסתיימו בהרשעה וההחלטות יתקבלו במהרה ונעדכן את הועדה בעניין הזה".

מדובר בהחלטה דרמטית של פרקליט המדינה, המתואמת עם ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, והצפי הוא שייבדקו מאות תיקים. לפי הערכת גורמים הקשורים לנושא, ייבדקו ככל הנראה כ-250-150 תיקים בשלב זה.

אחרי חזרה מהפסקה ורגע לפני הצבעה על הצעת ההחלטה על המלצה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית, היה ויכוח סוער בוועדה על רקע תוספת לנוסח שביקש ח"כ משה סעדה (הליכוד) לפיה הוועדה תחקור את התנהלות היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט והתנהלות המשנה שלו עמית מררי בנוגע לטיוח לכאורה של בדיקת הפרשה. חברי כנסת מהאופוזיציה, ביניהם יואב סגלוביץ' וקרין אלהרר (יש עתיד), הגיבו בכעס על מה שכינו "הכפשות". התעוררה סערה באולם, ולבקשת הקואליציה הוחלט למעשה שלא תתקיים היום הצבעה על הנוסח הקודם שהוצע על הקמת ועדת בדיקה.

ויסמונסקי הגיב לדברי סעדה: "אי אפשר להשאיר את הדברים שנאמרו כאן ללא תגובה, אני הייתי בכל החדרים באירוע הזה ולבוא ולהגיד שהיה כאן שיבוש מהלכי משפט מצד היועמ"ש הקודם מנדלבליט וההחלטה להטיל את הבדיקה על מררי היתה משיקולים לא עניינים, זו אמירה שהאוזניים שלי נשרפות מלשמוע".

בהמשך הדיון התייחסו נציגי המשטרה סנ"צ גלעד בהט, ממערך הייעוץ המשפטי למשטרה, ותנ"צ אלי גזית, ראש חטיבת הסייבר במשטרה, לפרשה. הם אמרו כי אינם יכולים להרחיב בדיון פומבי על המקרה של תיק הרצח שבו התגלה שימוש חורג ברוגלה. "אנו מסתכלים בפרספקטיבה מה ידענו אז ומה ידעו האנשים בחטיבה המפעילים את הכלים על איך שהם עובדים", אמר סנ"צ בהט. לדבריו, "היה כלי שנעשה בו שימוש ונעשו התאמות לפי הסמכויות שנדרשו. האם נעשו טעויות? כן! האם שוטרים לקחו החלטות שהיו טעות בעקבות ההחלטות ההן? כנראה שכן. אבל היום אנו מסתכלים על זה באופן שונה אחרי הקביעה של צוות מררי".

לדבריו, המשטרה לא ראתה בזמן אמת במידע שנאסף ונעשה בו שימוש ככזה החורג מצו האזנת הסתר. "אם היום אומרים שהמידע הזה אסור בשימוש – אז בפרספקטיבה היום: כן היתה חריגה".

היו"ר רוטמן הקשה עליו כששאל לגבי הנוהל שהיה אמור להסדיר מה מותר ומה אסור. בהט ענה כי "אם המשטרה חושבת שהמידע מגיע מתקשורת בין מחשבים ומהאזנת סתר אז היא חושבת שאפשר להעביר ולהפיק אותו, אולם משנקבע שמידע מסוים הושג בחריגה מחוק האזנת סתר – קביעה שאנו מקבלים אותה - אז אסור להעביר את המידע הזה, ואת זה אנו יודעים רק בדיעבד. היום בנקודת הזמן הזו אנו לא חולקים על כך שהמידע שהושג בחריגה – אסור להעביר אותו".

בהמשך הוסיף בהט לגבי אי-ההסדרה המשפטית והחוקית של השימוש ברוגלות כי "עשינו את מה שחשבנו שהוא חוקי, אנו לא מכחישים שטעינו, ואנו נתקן. אנו מסכימים שצריך להסדיר את זה".

עוד אמר בהט כי "המשטרה היום, לצערי, מפעילה הרבה פחות כלים ממה שהיא הפעילה בעבר. עשינו שינוי משמעותי לא רק בנהלים אלא בגישה לכלים האלה, ואין לנו שום בעיה לבוא לכל ועדה שנידרש ולהסביר בדיוק את המערכות שיש לנו, אבל לא לחשוף זאת בפני כל הציבור".

תנ"צ גזית הוסיף: "אנו מנסים לתחקר את הדברים לעומק, משיחות עם אנשים וניסיון ללמוד על הדברים כפי שהיו אז, לפני דוח מררי ובפרשנות שהיתה באותה העת. קשה להסתכל על הדברים בחוכמה שיש לנו בדיעבד אחרי. קודם כל המטרה היא ללמוד ולהשתפר ולהפעיל את הכלים הכי מדויק לפי מה שמאושר לנו. אני לא מתרשם שהיתה חריגה מהנהלים והתהליכים, אלא שפשוט אנו מסתכלים על הדברים היום בזווית אחרת".

לגבי הבדיקה שהצהיר עליה פרקליט המדינה אמר גזית כי "המטרה לסדר את זה ולבדוק, ובאיזה שלב לעסוק בעתיד ובהווה המאתגר של משטרת ישראל ולא בהיסטוריה. השמיכה קצרה וזה מסיט את הקשב למקומות אחרים. צריך פעם אחת להתמקד בכל בירורי התיקים, להפיק לקחים ולגדר את הדברים טכנולוגית, והנהלים זה רק גיבוי לכך".

רוטמן סיכם את הדיון כשמנה את כל הפעמים בהם התגלה שהמציאות היתה שונה ממה שהצהירה עליה המשטרה לאחר תחקירי כלכליסט: "התחלנו מזה שהשוטר מספר אחד, המפכ"ל לשעבר רוני אלשייך, אמר שאין פגסוס במשטרה, אחרי זה שהכל נעשה בצו, אחרי זה אמרו שרק כמה מקרים, אחרי זה שכל המידע לא הופק, אחרי זה שלא נעשה שימוש, ואז שנה וחצי אחרי אומרים פתאום שכן נעשה שימוש במידע, אבל 'תסמכו עלינו שאם אנו מגישים לכם את החומר הוא הושג כדין', ואז מתעקש הסנגור ומסתבר שהחומר לא הושג כדין".

לדברי רוטמן שפנה לנציגי המשטרה, "במבחן התוצאה המסלול שבו מדינת ישראל וגופי האכיפה שלה הלכו עד היום לא הניב את התוצאות הרצויות. אין עכשיו אדם שיכול לחתום לי ולחברי הוועדה שבתיקים המתנהלים כרגע בבית המשפט בכל מיני עבירות לא נעשה שימוש אסור. האם יש מישהו שיכול לבוא ולהגיד שאין אדם שיושב בכלא על בסיס מידע שהושג לא כדין על ידי המערכת הזו? שאין תיק מתנהל במדינת ישראל על בסיס מידע שהושג שלא כדין על ידי המערכת הזו? וחשוב לא פחות, שמי שאחראי לכשלים האלו טופל, במובן המשמעתי או הפלילי?

"בעיניי, בלי קשר לשאלה מה חשב לעצמו היועמ"ש מנדלבליט כשמינה את ועדת מררי, אזרחי מדינת ישראל היום לא יכולים להיות בשקט נפשי בהקשר הזה אפילו ברמה של השאלות הבסיסיות שהצגתי כאן. ולכן ועדת חקירה עם סמכויות חקירה היא לא רק דבר רצוי אלא הכרח, והיא חייבת לקום. אנו רוצים להית רגועים מאופן השימוש שאתם עושים בכלים האלה ואנו לא שם - וזו תקלה חמורה מאוד".